בית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א 23233-07-11 בית משכן הכנסת הישנה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'
תיק חיצוני:
לפני
כבוד השופט דוד גדעוני
התובעת
בית משכן הכנסת הישנה בע"מ
באמצעות ב"כ עוה"ד דוד שמרון, מיכאל ראבילו ואופק ברוק
נגד
הנתבעות
1. מדינת ישראל
2. הכנסת
3. מנהל מקרקעי ישראל
4. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה
באמצעות ב"כ עוה"ד חלי לסר ותומר פרידמן, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק דין
לפניי תביעה כספית על סך 150 מיליון ₪ הנוגעת לנכס הממוקם במרכז ירושלים והידוע כ"בית פרומין". הנכס שימש בעבר כמקום משכנהּ של כנסת ישראל. התובעת היא חברה פרטית שרכשה את הזכויות בנכס מהמדינה בעקבות זכייתה במכרז בשנת 2002. קודם למכרז קידמו גורמי המדינה תכנית להשבחת הנכס שנועדה לאפשר הקמת מבנה בן 16 קומות במקום. זמן קצר לאחר שהתובעת זכתה במכרז ושילמה את התמורה בסך של כ- 10 מיליון ₪ התעוררה סערה ציבורית מסוימת. הוגשו התנגדויות לתכנית. בכלל זה הגיש יו"ר ועדת הכנסת התנגדות לקידום התכנית ולעצם מכירת משכנהּ הישן של הכנסת לידיים פרטיות תחת שימורו. גם המועצה לשימור אתרים התנגדה לתכנית. התובעת מצדה ביקשה לבחון אפשרות לבניית מגדל בן 24 קומות ואף מעבר למה שהוצע בתכנית שהופקדה. הליכי התכנון עוכבו. בין לבין נדון עתידו של הנכס לפני ועדות שונות
--- סוף עמוד 1 ---
של הכנסת. הוגשו הצעות חוק להקמת מוזיאון הכנסת בנכס תוך הפקעת זכויות התובעת. בד בבד התקיימו לאורך שנים מגעים בין התובעת לבין הכנסת, לרבות באמצעות נציגי המדינה, במטרה לבחון פתרונות שונים בכלל זה לשימור הנכס הקיים תוך מיצוי אפשרויות בנייה לגובה מעליו. המגעים לא צלחו. בשנת 2010 התקבל חוק מוזאון הכנסת, התש"ע-2010. בהתאם לחוק הופקעו מידי התובעת זכויותיה בנכס. התובעת קיבלה פיצויי הפקעה בסך של כ- 44.5 מיליון ₪. לצד זאת נשמרה לה האפשרות להגיש גם תביעה לפיצויים מעבר לכך. כך הוגשה התביעה שלפניי בה טענה התובעת כי התנהלות כלל גורמי המדינה בהתנגדות לתכנית שהופקדה ובעיכוב הליכי התכנון סיכלה את אפשרות פיתוח הנכס על ידי התובעת והקמת מגדל במקום באופן העולה, בין השאר, כדי הפרת ההסכם עמה. בתביעתה תבעה את הנזקים ואובדן הרווחים שנגרמו לה בשל כך, וזאת מעבר לפיצויים שקיבלה.
רקע כללי ותמצית ההליכים
רקע
1. במרכז ההליכים שלפניי עומד נכס הממוקם במרכז העיר ירושלים, בין הרחובות שץ, המלך ג'ורג' ובארי, הידוע כגוש שומה 30043 חלקות 35 ו-36, והמוכר כמשכן הכנסת הישנה או "בית פרומין" (להלן: הנכס או בית פרומין או משכן הכנסת הישנה). בנכס קיים מבנה בן שלוש קומות וקומת גג חלקית. המבנה שימש בעבר – בין השנים 1950 ועד 1966 – כמשכנהּ של כנסת ישראל. לאחר שעברה הכנסת למשכנה הנוכחי שימש הנכס את משרד התיירות.
2. בחודש יוני 2001 פרסמה המדינה, באמצעות משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל, להלן ולמען הנוחות: רמ"י) ובשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים (להלן: הרל"י) מכרז להקמת מבנה משולב למלונאות ומגורים בבית פרומין.