| בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו |
| ת"א 13203-10-16 |
| לפני: | כב' השופט הבכיר יהושע גייפמן
|
התובעים: 1. קבוצת סול.אי – השקעות ויזמות בע"מ – שותפות רשומה
- סול אימרגרין
נתבעים 1-2 ע"י ב"כ עו"ד דרור ברוטפלד
נגד
הנתבעים: 1. לנדאו רזניאלי רשת בתי קפה –
שותפות רשומה 540257458
- רזניאלי ניהול בתי קפה בע"מ
נתבעים 1-2 ע"י ב"כ עו"ד גבי שמואלי
- א.א. לנדאו תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חיים זיכרמן
- אסף יעקובוב
ע"י ב"כ עו"ד גבי שמואלי
- אלי לנדוי
ע"י ב"כ עו"ד חיים זיכרמן
- אלבטרוס שחף ניהול ויזמות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גבי שמואלי
- מאיה את ראזי השקעות בע"מ
- מונה עאסי
- עו"ד אמג'ד עאסי
- אסף אטיאס
נתבעים 7-10 ע"י ב"כ עו"ד שלומי וינברג
ובעניין:
התובעת שכנגד: לנדאו רזניאלי רשת בתי קפה – שותפות רשומה
ע"י ב"כ עו"ד גבי שמואלי
נגד
הנתבעת שכנגד: 1. קבוצת סול.אי – השקעות ויזמות בע"מ
- סול אימרגרין
ע"י ב"כ עו"ד דרור ברוטפלד
פסק - דין
1. התובע 2 [להלן: "סול"] הינו הבעלים של התובעת 1 [להלן: "חב' סול"].
הנתבעת 1 [להלן: "שותפות בתי קפה רוטשילד" או "השותפות"] הינה שותפות רשומה. השותפים הכלליים בחלקים שווים היו: הנתבעת 2 [להלן: "חב' רזניאלי"] והנתבעת 3 [להלן: "חב' לנדאו"].
הנתבע 4 [להלן: "יעקובוב"] היה הבעלים של חב' רזניאלי. הנתבע 5 [להלן: "לנדוי"] היה הבעלים של חב' לנדאו.
בפב' 16 מכרה חב' לנדאו את חלקה בשותפות לנתבעת 6 [להלן: "חב' אלברטוס"], שהייתה בבעלות איסיי זכרייב. לאחר המכירה ב-2016 השותפים הכלליים בשותפות היו: חב' רזניאלי וחב' אלברטוס בחלקים שווים.
ב-2017 מכרה חב' רזניאלי את זכויותיה בשותפות לחב' אלברטוס [ראו עדות יעקובוב בעמ' 881 לפרוטוקול שורות 18-29].
לשותפות בתי קפה רוטשילד היו בעבר מספר סניפים. חלקם הוחזקו ע"י השותפות, וחלקם הוחזקו ע"י זכיינים מכוח הסכם זכיינות שנחתם בין השותפות לבין הזכיינים.
השותפות נתבעה בתביעה העיקרית, ותובעת בתביעה שכנגד. לא הוכח שהשותפות פורקה.
2. ב-6.7.15 חתמה חב' סול עם שותפות בתי קפה רוטשילד על הסכם זיכיון [נספח 17 לתביעה] לצורך הפעלת בית קפה ברח' סוקולוב 17 הרצליה [להלן: "בית הקפה בהרצליה" או "בית הקפה"]. בנוסף להסכם הזיכיון נחתמו בין הצדדים 2 הסכמים נוספים: הסכם מכירה [נספח 18 לתביעה], והסכם בר רשות במקרקעין [נספח 19 לתביעה].
סול גם היה צד להסכם הזיכיון ולהסכם בר רשות במקרקעין, שנחתמו.
קודם לעסקה עם חב' סול, הפעיל יעקובוב את בית הקפה בהרצליה [ראו עדות יעקובוב בעמ' 880 לפרוטוקול מ-13.7.23 שורות 29-32]. בית הקפה בהרצליה היה הסניף הראשון של שותפות בתי קפה רוטשילד [ראו עדות לנדוי בעמ' 831 שורות 31-32].
3. הנתבעת 7 [להלן: "חב' ראזי"], שבעליה הרשום הייתה הנתבעת 8 [להלן: "מונה"], חתמה עם סול, לפני עריכת העסקה בין חב' סול לבין שותפות בתי קפה רוטשילד, על הסכמי שכר טרחה, שעיקרם מתן שירותי תיווך [נספח 10 לתביעה], ומתן שירותי גיוס אשראים [נספח 11 לתביעה].
מונה לא הייתה מעורבת בעסקה עם חב' סול [ראו עדות סול בעמ' 334 שורות 6-7, ועדות לנדוי בעמ' 870 שורות 11-12].
הנתבע 9 [להלן: "עו"ד אמג'ד"], בעלה של מונה, ניהל את חב' ראזי.
התובעים טענו שעו"ד אמג'ד נתן לחב' סול שירותים משפטיים בעריכת העסקה בעניין בית קפה נחלת בנימין, שלא יצאה לפועל, וגם בעניין העסקה עם שותפות בתי קפה רוטשילד, שנערכה בסמוך לעסקת בית קפה נחלת בנימין.
עו"ד אמג'ד טען שייצג את התובעים בעסקת בית קפה נחלת בנימין [לא קשורה לרשת בתי קפה רוטשילד], אולם בעסקת בית הקפה בהרצליה [הקשורה לרשת בתי קפה רוטשילד] ייצג רק את השותפות.
הנתבע 10 [להלן: "אטיאס"] נתן לסול שירותי תיווך בעריכת העסקה עם שותפות בתי קפה רוטשילד, וזאת במסגרת חב' ראזי.
הנתבע 10 היה בהליכי חדלות פירעון, והובא לידיעת ביהמ"ש ע"י פרקליטו, שניתן אישור של בימ"ש של חדלות פירעון לניהול התביעה נגדו [ראו הודעת ב"כ הנתבעים 7-10 בעמ' 6 לפרוטוקול שורות 22-23].
4. ב-14.6.16 ניתנה ע"י שותפות בתי קפה רוטשילד הודעה לחב' סול על ביטול הסכם הזיכיון [נספח 23 לתביעה].
לעניין הודעה זו, הצהיר ב"כ השותפות בקדם המשפט בעמ' 10 לפרוטוקול שורה 2: "גרסתנו היא שהסכם הזיכיון הסתיים ב-31.12.16, ולא בוטל".
ב-16.6.16 ניתנה ע"י חב' סול הודעה לשותפות על ביטול הסכם הזיכיון והסכם המכירה [נספח 24 לתביעה], וזאת לאחר שב-9.5.16 שלחה חב' סול התראה לשותפות בטרם ביטול ההסכמים [נספח 22 לתביעה].
ב-31.7.15 החזקה בבית הקפה בהרצליה נמסרה לחב' סול [סעיף 5.1 להסכם המכירה – נספח 18 לתביעה].
ב-31.12.16 חב' סול פינתה את בית הקפה, לאחר שניתן נגדה פס"ד לפינוי בבימ"ש השלום בהרצליה [ת.א 1392-07-16].
פסק הדין לפינוי [נספח 10 לכתב ההגנה של הנתבעים 1-2, 4, 6] ניתן בהסכמת חב' סול, תוך קביעת סייג שאין באמור כדי להוות מעשה בית דין לעניין טענות הצדדים. מועד הפינוי נקבע ע"י בימ"ש השלום ל-31.12.16.
5. ב"כ חב' סול הבהיר בעמ' 167 לפרוטוקול מ-20.5.20 שורות 21-25:
"אני מבהיר בזה שעילת הביטול היחידה של התובעים [לעניין הסכם הזיכיון והסכם המכירה – י.ג] הוא עניין רישוי העסק... ולא טענות אחרות".
בסעיפים 5-6 להתראה מ-9.5.16, ששלחה חב' סול לשותפות [נספח 22 לתביעה], בטרם ביטול ההסכמים, הודגש לעניין זה:
"היה ידוע לכם היטב כי לא ניתן יהיה להוציא לבית הקפה רישיון עסק... זאת מאחר וחלקים שהיו ככל הנראה בעבר חלק מהמושכר נמסרו לאחרים, כאשר אותם חלקים שימשו כמחסן ושירותים, שבלעדיהם לא ניתן ליתן רישיון עסק לבתי הקפה. הסתרת עובדות אלו שהיו בידיעתכם... היא... מהווה מצג שווא, והפרה יסודית של שני ההסכמים שנחתמו – הן של הסכם הזיכיון והן הסכם המכירה של בית הקפה... המצגים המטעים... מהווים גם ניהול מו"מ בחוסר תום לב, ודי בכך בלבד כדי ביטול ההסכמים...".
בסעיף 2 להודעת הביטול ששלחה סול ב-16.6.16 [נספח 24 לתביעה] נאמר:
"... אני למד מסעיף 17 למכתבך [מכתב פרקליט שותפות בתי קפה רוטשילד – י.ג] כי למרשיך היה הסכם להשכרת... שירותים ומחסן בקומה שמעל בית הקפה, שהיוו תנאי למתן רישיון עסק לבית הקפה, וכי הסכמים אלו בוטלו... המחסן והשירותים נמכרו לצדדים שלישיים, כאשר כל הדברים המהותיים האלה לא גולו למרשיי, ואף חמור מכך הוסתרו מהם".
6. חב' סול וסול הגישו לאחר ביטול ההסכם תביעה להשבת הכספים כדלקמן:
א. השבה של 1,186,000 ₪, ששילמה חב' סול כתמורה בהסכמי הזיכיון והמכירה – סעיף 67.1 לתביעה.
ב. השבה של 103,400 ₪ ששילמה חב' סול בגין שירותי תיווך, ושירותים משפטיים בעריכת חוזה הזיכיון וחוזה המכירה – סעיף 67.2 לתביעה.
ג. השבה של 80,000 ₪ בגין השיפוץ שערכה חב' סול בבית הקפה בהרצליה – סעיף 67.3 לתביעה.
בנוסף חב' סול וסול תבעו סכום של 2.5 מיליון ₪ + מע"מ בגין הפסדי רווחים ממועד הפינוי ועד 30.9.20 [תום תקופת השכירות החוזית של בית הקפה] – סעיף 67.4 לתביעה.
שותפות בתי קפה רוטשילד הגישה תביעה שכנגד, שעיקרה תביעה לפיצויי קיום בגין הפסד רווחים בסך 1,069,191 ₪ לתקופה של 8 שנים ו-8 חודשים [התקופה שנותרה לסיום הסכם הזיכיון] - סעיף 75 ב.5 לתביעה שכנגד.
בנוסף נתבעו בסעיף 75 בתביעה שכנגד סעדים כספיים נוספים:
בעניין הפרת הסכם בר רשות במקרקעין:
א. תשלום דמי שכירות בסך 192,100 ₪ לתקופה מיוני 16 עד דצ' 16 – סעיף 75א(א1) לתביעה שכנגד.
ב. תשלום פיצוי בסך 78,000 ₪ בגין נזקים שנטען, שסול גרם לקרמיקות, למערכת החשמל ולמערכת השמע בבית הקפה, עם פינוי בית הקפה ב-31.12.16 - סעיף 75א(א2) לתביעה שכנגד.
ג. תשלום חוב ארנונה לעירייה בסך 73,150 ₪ - סעיף 75א(א3) לתביעה שכנגד.
ד. תשלום חוב מים לתאגיד המים בסך 19,865 ₪ - סעיף 75א(א3) לתביעה שכנגד.
ה. תשלום חוב לספק הגז בסך 5,163 ₪ - סעיף 75א(א3) לתביעה שכנגד.
בעניין הפרת הסכם המכר והסכם הזיכיון:
ו. אי תשלום מלוא התמורה בהסכם המכר והזיכיון - יתרת חוב בסך 569,000 ₪ - סעיף 75ב(ב1) לתביעה שכנגד.
ז. חוב בסך 50,000 ₪ עבור מלאי הסחורה שהיה בבית הקפה במועד מסירת החזקה לחב' סול – סעיף 75ב(ב2) לתביעה שכנגד.
ח. חוב תמלוגים לשותפות בסך 86,520 ₪ עבור חודשים אפריל 16 – דצמ' 16 – סעיף 75ב(ב3) לתביעה שכנגד.
ט. פיצוי בגין פגיעה במוניטין ללא פירוט סכום - עקב תלונות של לקוחות, עובדים וספקים כנגד סול בעניין בית הקפה בהרצליה – סעיף 75ב(ב6) לתביעה שכנגד.
י. פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק בסך 450,000 ₪ בגין אי הגשת דיווחים לשותפות בתי קפה רוטשילד בתקופה מאפריל 16 ועד דצמ' 16, לפי תחשיב של 50,000 ₪ לחודש - סעיף 75ב(ב7) לתביעה שכנגד.
יא. פיצוי בגין איחור בתשלומים בסך 2,481,000 ₪ לפי החלוקה כדלקמן:
1. פיצוי בסך 1,377,000 ₪ בגין איחור בתשלום התמלוגים של אפריל 16 – דצ' 16 - סעיף 75ב(ב8) לתביעה שכנגד.
2. פיצוי בסך 519,000 ₪, בגין איחור בתשלום 50,000 ₪ עבור המלאי של בית הקפה מאוג' 15 [מועד מסירת החזקה] ועד דצ' 16 – סעיף 75ב(ב8) לתביעה שכנגד.
3. פיצוי בסך 275,000 ₪, בגין איחור בתשלום התמורה בסך 569,000 ₪, עפ"י הסכמי המכירה והזיכיון, וזאת החל מאפריל 16 - סעיף 75ב(ב8) לתביעה שכנגד.
4. פיצוי בסך 60,000 ₪, בגין אי תשלום דמי פרסום מאוק' 15. נטען שחב' סול מעולם לא שילמה תשלום עבור דמי הפרסום – סעיף 75ב(ב8) לתביעה שכנגד.
הפיצוי בגין הרכיבים שנמנו בסעיף יא, חושב לפי פיצוי מוסכם בסך 1,000 ₪ לכל יום איחור – סעיפים 45א ו-45ב להסכם הזיכיון.
7. להשלמת התמונה, נוסיף ונאמר:
• המקרקעין של בית הקפה בהרצליה בקומת הקרקע לא היו בבעלות שותפות בתי קפה רוטשילד. לשותפות היה הסכם שכירות שנחתם עם צבר נכסים בע"מ. עם חתימת הסכם הזיכיון והסכם המכירה, חתמה השותפות על הסכם עם חב' סול [נספח 19 לתביעה], על פיה חב' סול תהיה ברת רשות בנכס שהושכר לשותפות.
עפ"י סעיף 5 להסכם בר רשות, את דמי השכירות החודשיים תמשיך שותפות בתי קפה רוטשילד לשלם לבעלים, וחב' סול תשלם לשותפות את דמי השכירות החודשיים ששילמה.
עפ"י סעיף 9 להסכם בר רשות, הסכם בר רשות כפוף להסכם הזיכיון, כל עוד הוא בתוקף.
• שותפות בתי קפה רוטשילד נתנה לחב' סול זיכיון להפעיל את בית הקפה בהרצליה – הסניף הראשון של הרשת, תחת רשת בתי קפה רוטשילד.
לעניין תקופת הזיכיון, בהתייחס לפרשנות סעיף 8א. להסכם הזיכיון [נספח 17 לתביעה], הודיעו ב"כ הצדדים בעמ' 609 לפרוטוקול שורה 7: "מוסכם עלינו שהזיכיון שניתן לתובע היה ל-10 שנים".
עפ"י סעיף 15א. להסכם הזיכיון, שותפות בתי קפה רוטשילד התחייבה להעמיד לרשות חב' סול את כל הידע, הניסיון, ההדרכה ויחסי הציבור, כדי לסייע לחב' סול, הזכיין, בהצלחת סניף בית הקפה בהרצליה; דהיינו: ליווי שוטף של חב' סול ע"י שותפות בתי קפה רוטשילד בתקופת הזיכיון שניתנה ל-10 שנים.
• התמורה בעסקה חולקה באופן מלאכותי בין שני הסכמים: הסכם זיכיון [נספח 17] והסכם מכירה [נספח 18], כפי הנראה לצרכי מיסוי.
לנדוי, השותף של יעקובוב בשותפות, העיד בחקירתו: "עלות של הקמת בית קפה בסדר גודל הזה הוא בסביבות 1.5 מיליון ₪" [עמ' 876 לפרוטוקול שורות 16-17]; "אנחנו ביקשנו [מחב' סול – י.ג] עבור בית הקפה 1.5 מיליון ₪" [עמ' 876 לפרוטוקול שורה 19]; "ש. למה בסוף בהסכמים זה שונה ל-1.1 מיליון ₪ [הסכם מכירה – י.ג], ו-450,000 ₪ דמי זכיינות [הסכם זיכיון – י.ג]? ת. אני חושב עניינים מיסויים" [עמ' 876 לפרוטוקול שורות 33-34].
בהסכם הזיכיון נקבע תשלום דמי זיכיון חד פעמי בסך 450,000 + מע"מ.
בהסכם המכירה נקבעה תמורה בסך 1,050,000 ₪ + מע"מ.
במבוא להסכם המכירה הוגדר הממכר כמכר "הזכות לשמש כשוכרת ברת רשות במושכר", מכוח חוזה השכירות שחתמה השותפות עם הבעלים, וכמכר הציוד בבית הקפה לפי המפורט בנספח א' להסכם.
ב"כ הנתבעים 1-2, 4, 6 הודיע בעמ' 609 לפרוטוקול שורות 17-18:
"ביחס להסכם המכירה, למרות שבעמ' 1 נאמר נספח א' – פירוט המטלטלין - לא היה נספח א' להסכם המכירה".
ב"כ הצדדים הסכימו בעמ' 609 שורה 15:
"הכוונה בציוד [ציוד בית הקפה שנמכר בהסכם המכירה – י.ג]: שולחנות, כסאות, ציוד מטבח, דלפקים, מכונות קלות וכבדות".
לעניין הסכם המכירה העיד עו"ד אמג'ד, שערך את ההסכם, בעמ' 752 לפרוטוקול שורות 9-16: "ש. אתה אומר לביהמ"ש שהסכום שנקבע בהסכם המכירה... 1,050,000 ₪ זה לא היה רק עבור המטלטלין ובר רשות בשכירות, אלא עבור כל שווי של כל הזכות? ת. נכון. זה שווי הפעילות העסקית... זה שווי של הסניף עצמו [בית הקפה –י.ג] כסניף עומד עובד".
עוד הסכימו ב"כ הצדדים בעמ' 608 לפרוטוקול שורות 7-8:
"מוסכם עלינו שהתובעים שילמו בגין דמי הזיכיון והסכם המכירה סך של 1,186,000 ₪ כולל מע"מ".
חב' סול לא שילמה את מלוא התמורה עבור הסכם הזיכיון והסכם המכירה.
8. עפ"י תקנות רישוי עסקים [תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל] תשנ"ג-1983 – לא ניתן להוציא רישיון עסק לבית קפה בלא שיהיה בבית הקפה מחסן, וחדרי שירותים.
יעקובוב, שהפעיל את בית הקפה קודם חתימת ההסכמים עם חב' סול, קיבל מהעירייה רישיון עסק [מוצג נ/2].
עפ"י עדות יעקובוב, בבית הקפה בהרצליה היו 50 מקומות ישיבה בתוך בית הקפה, ו-100 מקומות ישיבה מחוץ לבית הקפה [עמ' 890 לפרוטוקול שורה 2].
בבקשה לרישיון עסק שהגיש יעקובוב [מוצג נ/22], ושעל פיה ניתן רישיון העסק לבית הקפה, הוצהר מטעם יעקובוב, שבקומת הקרקע של בית הקפה, ששטחה 109.60 מ"ר - שירותים בשטח של 2.73 מ"ר; ובקומה מעל בית הקפה [קומה א' בבניין] שירותים בשטח של 2.4 מ"ר, ומחסן בשטח 15.66 מ"ר.
מוטי צ'מרינסקי, שהיה בתקופה הרלוונטית מנהל מח' רישוי עסקים בעיריית הרצליה, הצהיר בתעודת עובד הציבור שהגיש [מוצג ת/2]: "סירבתי לאשר לתובעת [חב' סול – י.ג] רישיון עסק לבית הקפה... מאחר שבהתאם לתכניות שהוגשו... היה לבית הקפה רק שירותים ומחסן אחד, וזאת בשונה מהתכניות שעל בסיסן אושר רישיון העסק בעבר לבית הקפה. בתכנית הקודמת היו כחלק בלתי נפרד מתכנית המקום - מחסן ושירותים לשימוש בית הקפה בקומה שמעל [קומה א' בבניין – י.ג]. אלמלא אלו לא היו מתקיימים התנאים והדרישות לרישיון עסק".
מוטי צ'מרינסקי, מנהל מח' רישוי עסקים בעיריית הרצליה, העיד בחקירתו: "ש. לפי תנאי הרישיון של העסק שאתה דורש, אתה דורש 2 שירותים? ת. נכון. ש. והיה רק שירותים אחד בקומת הקרקע? ת. ... רק בקומת הקרקע. כן. ש. מה קרה לגבי המחסן, מה היה ומה אתה דורש? ת. היה מחסן [בעבר – י.ג], ובתכנית השנייה לא הוגשה תכנית עם מחסן. ש. המחסן היה בקומה מעל המסעדה? ת. כן. ש. ונוצר מצב שגם אין מחסן? ת. נכון" [עמ' 47 לפרוטוקול שורות 9-18]; "ש. הוא היה צריך להביא עוד שירותים נוספים ועוד מחסן נוסף [כדי לקבל רישיון עסק לבית קפה – י.ג]? ת. כן. ש. אם אין לו... שירותים ומחסן [נוספים – י.ג] אז אי אפשר להוציא רישיון עסק? ת. נכון" [עמ' 49 לפרוטוקול שורות 30-34]; "ש. יש שטח מינימלי של מחסן? ת. 6 מ"ר ומעלה" [עמ' 51 לפרוטוקול שורות 7-8]; "ת. הוא יכול להשתמש בשירותים עד מרחק של 20 מ"ר מבית העסק. ש. אבל הוא חייב עוד שירותים נוספים? ת. בוודאי" [עמ' 54 לפרוטוקול שורות 15-17].
סול וחב' סול לא היו נכנסים לעסקה עם שותפות בתי קפה רוטשילד, אם לא היה ניתן להוציא בעירייה רישיון עסק לניהול בית הקפה בהרצליה. סול וחב' סול לא היו משלמים בעסקה בהסכם הזיכיון ובהסכם המכירה 1,186,000 ₪ אם לא היה ניתן להוציא בעירייה רישיון עסק לניהול בית הקפה בהרצליה.
כדי להוציא רישיון עסק לבית הקפה בהרצליה, היה צריך להוכיח קיום 2 תאי שירותים ומחסן. בקומת הקרקע של בית הקפה, ששכרה שותפות בתי קפה רוטשילד מצבר נכסים בע"מ, היה תא אחד של שירותים.
לצורך הוצאת רישיון עסק ע"י סול היה חסר: א. תא נוסף של שירותים. ב. מחסן.
יעקובוב בבקשה לרישיון עסק שהגיש [מוצג נ/22], קודם העסקה עם חב' סול, הצהיר שלבית הקפה יש בקומה מעל בית הקפה, קומה א' בבניין: שירותים בשטח של 2.40 מ"ר, ומחסן בשטח של 15.66 מ"ר. על בסיס מצג זה קיבל יעקובוב רישיון עסק, קודם ביצוע העסקה עם חב' סול.
יעקובוב טען בתביעה, שהיה לשותפות, עובר לחתימת ההסכמים עם חב' סול, הסכם שכירות בעל-פה עם משה זילברברג, אחד מהבעלים של קומה א' בבניין, שאפשר לבית הקפה לעשות שימוש במחסן ובשירותים בקומה א', ובגינו שולמו דמי שכירות בסך 2,000 ₪ אחת לרבעון.
יעקובוב העיד בעמ' 882 שורה 33 עד עמ' 883 שורה 9: "היו לנו הסכמות בעל-פה עם משה [משה זילברברג – י.ג]... שהוא ישכיר לנו את המחסן, ויאפשר לנו לעלות לשירותים למעלה [בקומה א' בבניין – י.ג] בתמורה לסכום... בסביבות 2,000 ₪ לרבעון".
הבעלים של השירותים והמחסן בקומה א' לא היו הבעלים שהשכירו ליעקובוב את בית הקפה בקומת הקרקע.
9. מחומר הראיות שהובא בפני ביהמ"ש ניתן לקבוע, שחב' סול ביטלה כדין ב-16.6.16 את הסכם הזיכיון והסכם המכירה, באשר הוצג לסול, עובר לחתימת הסכם הזיכיון והסכם המכירה, מצג מטעה, שיש לשותפות זכות שכירות שמאפשרת לבית הקפה להשתמש בשירותים ובמחסן בקומה א' של הבניין מעל בית הקפה.
יעקובוב העיד בעמ' 882 שורה 33 עד עמ' 883 שורה 9: "היו לנו הסכמות בעל-פה עם משה [משה זילברברג – י.ג]... שהוא ישכיר לנו את המחסן, ויאפשר לנו לעלות לשירותים למעלה [בקומה א' בבניין – י.ג] בתמורה לסכום... בסביבות 2,000 ₪ לרבעון".
אלי לנדוי, שותפו של יעקובוב בשותפות, ומי שהשתתף יחד עם יעקובוב במו"מ עם סול, העיד בחקירתו בעמ' 864 שורות 1-4: "שאנחנו מכרנו את העסק לסול, מכרנו למעשה את כל הזכויות שיש לנו שם, מכרנו לו. מבחינתנו חלק מהזכויות [שנמכרו –י.ג] הייתה זכות להשתמש בשירותים למעלה, שבו השתמשנו בפועל ביום יום... ש. למה לא מפורט בהסכם [בהסכם המכירה – י.ג] השירותים למעלה. ת. לא יודע".
ללא שירותים ומחסן נוסף - לא ניתן היה לקבל רישיון עסק לבית הקפה. ללא המצג המטעה של יעקובוב ולנדוי, שניהלו את המו"מ בין השותפות לבין סול, חב' סול לא הייתה נכנסת לעסקה, שנועדה לאפשר לה להפעיל בית קפה; ולא הייתה משלמת את התמורה בעסקה בסך 1,186,000 ₪.
מהראיות שהובאו הוכח, שכ-7 חודשים לפני חתימת ההסכמים בין שותפות בתי קפה רוטשילד לבין חב' סול, רכשה חב' ליאל פרימיום בע"מ ממשה זילברברג ושותפיו את קומה א', בה היו ממוקמים השירותים והמחסן.
לפני חתימת העסקה עם חב' סול, לשותפות לא היה הסכם שכירות עם חב' ליאל פרימיום בע"מ בעניין השימוש בשירותים ובמחסן בקומה א' בבניין. לפני חתימת העסקה עם חב' סול, חב' ליאל פרימיום לא נתנה הסכמה ליעקובוב, שבית הקפה יעשה שימוש בשירותים ובמחסן בקומה א'.
זאת ועוד, חב' ליאל פרימיום בע"מ התחייבה לקרן מכבי בסעיף 13 להסכם השכירות שנחתם ביניהם, כ-3.5 חודשים קודם עריכת ההסכמים בין השותפות לבין חב' סול, להימנע מלאפשר לבית הקפה שימוש בשטחים בקומה א', וזאת לפי דרישת קרן מכבי.
הטעמים לקביעה זו הינם כדלקמן:
ראשית, אלי לנדוי, שותפו של יעקובוב בשותפות בתי קפה רוטשילד, ומי שהשתתף יחד עם יעקובוב במו"מ עם סול, העיד בחקירתו בעמ' 864 שורות 1-4:
"שאנחנו מכרנו את העסק לסול, מכרנו למעשה את כל הזכויות שיש לנו שם, מכרנו לו. מבחינתנו חלק מהזכויות [שנמכרו –י.ג] הייתה זכות להשתמש בשירותים למעלה שבו השתמשנו בפועל ביום יום... ש. למה לא מפורט בהסכם [בהסכם המכירה – י.ג] השירותים למעלה. ת. לא יודע".
השותפות טענה בסעיף 87א. לכתב הגנתה: "דבר מכירת הנכס בקומה העליונה, באופן שלא מאפשר המשך שימוש בחדר השירותים והמחסן, התרחש לאחר חתימה על הסכם המכר והסכם הזיכיון בין הצדדים".
הוכח, שנכון למועד עריכת העסקה עם חב' סול, לא הייתה לשותפות זכות להשתמש בשירותים ובמחסן בקומה א', ולכן הגרסה שמכרו לסול גם את הזכות להשתמש בשירותים ובמחסן בקומה א' – נסתרה.
הוכח שמכירת קומה א' בבניין ע"י משה זילברברג ושותפיו לחב' ליאל פרימיום בוצעה כ-7 חודשים לפני חתימת ההסכמים בין השותפות לבין חב' סול.
ללא קיומה של זכות להשתמש בשירותים ובמחסן בקומה א' מעל בית הקפה – לא ניתן היה להוציא רישיון עסק לבית הקפה, וחב' סול לא הייתה נכנסת לעסקה.
שנית, הוצג בפני ביהמ"ש ע"י מר יהושע זילונקה, מנכ"ל קרן מכבי, חוזה המכר שנחתם בין משה זילברברג, שמעון אלפא, ויצחק איזקוב לבין ליאל פרימיום בע"מ [מוצג ת/13.4]. חוזה המכר צורף כנספח לחוזה השכירות שחתמה קרן מכבי עם ליאל פרימיום בע"מ.
ב-15.12.14 נחתם חוזה המכר, ומועד המסירה נקבע לא יאוחר מ-7.3.15 [ראו מוצג ת/13.4]. עפ"י חוזה המכר ליאל פרימיום בע"מ רכשה את הבעלות בקומה א' מעל בית הקפה.
ב-25.3.15 נחתם חוזה שכירות בין חב' ליאל פרימיום בע"מ, הבעלים החדש של קומה א' בבניין, לבין קרן מכבי [מוצג ת/13], לפיו השכירה לקרן מכבי 78% מהשטחים בקומה א' [ראו גם עדות מנכ"ל קרן מכבי, מר יהושע זילונקה, בעמ' 802 לפרוטוקול שורות 10-12].
בסעיף 13 לחוזה השכירות מ-25.3.15, שנחתם בין חב' ליאל פרימיום בע"מ לבין קרן מכבי, נקבע:
"כן מתחייבת המשכירה [חב' ליאל פרימיום בע"מ – י.ג] להימנע מלאפשר כל שימוש בשטחים הסמוכים למושכר המצוי בבעלותה [בקומה א' בבניין – י.ג] למטרות הסעדה... כדוגמת... בתי קפה... לשם כך מתחייבת המשכירה... שלא... להשכיר את השטחים הסמוכים כאמור לכל צד ג' למטרות הנ"ל, ולציין בכל הסכם שיחתם בין המשכירה לבין צד ג' את איסור השימוש כאמור".
ב-6.7.15 נחתם הסכם הזיכיון בין חב' סול לבין שותפות בתי קפה רוטשילד. ב-7.7.15 נחתם הסכם המכירה בין חב' סול לבין שותפות בתי קפה רוטשילד.
עוד לפני העסקה בין השותפות לבין חב' סול, חב' ליאל פרימיום בע"מ הייתה הבעלים של קומה א', והתחייבה מול קרן מכבי לא להעמיד שטחים בקומה א' לשימוש בית הקפה.
גרסת שותפות בתי קפה רוטשילד בסעיף 87א. לכתב ההגנה: "דבר מכירת הנכס בקומה העליונה, באופן שלא מאפשר המשך שימוש בחדר השירותים והמחסן, התרחש לאחר חתימה על הסכם המכר והסכם הזיכיון בין הצדדים" – נסתרה.
הבעלים החדש, חב' ליאל פרימיום, לא נתנה הסכמה לשותפות להשתמש במחסן ובשירותים בקומה א' בבניין, ואף התחייבה לקרן מכבי לא לאפשר לבית הקפה שימוש בשטחים בקומה א'.
שלישית, מנכ"ל קרן מכבי, יהושע זילונקה, העיד לעניין זה:
"בהסכם שלנו [הסכם השכירות עם חב' ליאל פרימיום בע"מ – י.ג] כתוב שלא יהיו שימושים [בקומה א' – י.ג] שמשרתים את בית הקפה, כי לא רצינו לכלוך ורעש וטרדות" [עמ' 805 לפרוטוקול שורות 3-4]; "מה שמופיע בסעיף 13 [להסכם השכירות עם חב' ליאל פרימיום בע"מ – י.ג], שהדברים שקשורים למסעדה [ובית קפה – י.ג]... לא יהיו בשטח הזה של הקומה של מכבי טבעי. אתה צריך להבין, אם פעם תבקר גם במרפאה של מכבי רפואה משלימה או של מכבי טבעי, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה לאווירה שישנה בתוך המרפאה, יש מוזיקה, יש ריחות, זה חלק מהטיפול... ביקשנו שלא יהיו דברים שקשורים למסעדה [ובית הקפה – י.ג]... כדי להבטיח את רמת השירות והאווירה וכל מה שקשור במה שאנחנו נותנים במכבי טבעי" [עמ' 827 לפרוטוקול שורות 8-28].
רביעית, יעקובוב הודה בחקירתו הנגדית:
"ש. עם ליאל פרימיום לא היה לך הסכם לא בכתב ולא בעל-פה לעניין השירותים והמחסן? ת. לא. ש. וגם לא שילמת אגורה [דמי שכירות לחב' ליאל פרימיום – י.ג] עבור השירותים ועבור המחסן? ת. לא היה" [עמ' 887 לפרוטוקול שורות 21-25]; "ש. אבל עם ליאל פרימיום? ת. לא היה משא ומתן" [בעניין השימוש בשירותים ובמחסן בקומה א' – י.ג], [עמ' 887 לפרוטוקול שורות 17-18].
חמישית, גם אם היה ליעקובוב הסכם שכירות בעל-פה עם משה זילברברג, שאפשר לבית הקפה להשתמש בשירותים ובמחסן בקומה א' בבניין – הסכם זה פקע עם מכר זכויות הבעלות של זילברברג ושותפיו לחב' ליאל פרימיום בע"מ.
לנדוי, שותפו של יעקובוב, העיד לעניין השימוש של בית הקפה במחסן ובשירותים בקומה א' בבניין: "אני לא ראיתי הסכם בכתב" [עמ' 864 שורה 9]; "ש. האם היה הסכם חתום לעניין השימוש בשירותים בקומה השנייה [קומה א' בבניין – י.ג]? ת. לא שידוע" [עמ' 858 שורות 27-28].
לכתב ההגנה של השותפות צורף כנספח 22 תמליל שיחה שהתקיימה בין יעקובוב לבין משה זילברברג – אחד מהבעלים הקודמים של קומה א' בבניין.
בתמליל השיחה אמר אסף יעקובוב למשה זילברברג: "... הלא בזמנו אם אתה זוכר משה, העירייה ביקשה עוד מחסן ושירותים בקומה למעלה. אתם אפשרתם לנו שם לעשות [שימוש – י.ג] עד שמכרתם את העסק".
גרסת יעקובוב, שלא ידע על הרכישה של קומה א' בבניין ע"י חב' ליאל פרימיום, לפני חתימת העסקה בין השותפות לבין חב' סול – אינה מהימנה על ביהמ"ש.
ממועד הרכישה ע"י חב' ליאל פרימיום ועד מועד העסקה שנחתמה בין השותפות לבין חב' סול חלפו כ-7 חודשים. יעקובוב הודה בתמליל השיחה עם הבעלים הקודם, משה זילברברג, שהרשות שניתנה לו להשתמש בשירותים ובמחסן בקומה א' בבניין הייתה עד שזילברברג משה מכר את הזכויות בקומה א' בבניין.
זאת ועוד, לאחר הרכישה ע"י חב' ליאל פרימיום ב-15.12.14, יעקובוב לא שילם למשה זילברברג דמי שכירות עבור השימוש של בית הקפה בשירותים ובמחסן בקומה א'. משה זילברברג היה אחד מהבעלים הקודמים של קומה א' בבניין, והוא יחד עם שותפיו מכרו את הזכויות לחב' ליאל פרימיום. יעקובוב גם לא שילם דמי שכירות לחב' ליאל פרימיום מ-15.12.14 ואילך.
יעקובוב העיד בחקירתו בעמ' 883 לפרוטוקול שורות 31-33: "ש. מ-15.12.14 ואילך, האם שילמת דמי שכירות למישהו עבור המחסן והשירותים, כי ב-15.12.14 הוא [משה זילברברג, אחד מהבעלים הקודמים שמכר את הזכויות לחב' ליאל פרימיום בע"מ – י.ג] הוא לא היה הבעלים... כבר זה לא שלו? ת. לא זוכר אם שילמתי".
עוד העיד יעקובוב בעמ' 889 לפרוטוקול שורות 5-7:"ש. ... פרימיום [חב' ליאל פרימיום – י.ג] הסכים [הסכימה לאחר שרכשה את הבעלות בקומה א' – י.ג] שתמשיך להשתמש במחסן ובשירותים? ת. אף אחד לא אסר עלינו".
לא מצינו תימוכין בהנהלת החשבונות של השותפות לתשלום דמי שכירות למשה זילברברג או לחב' ליאל פרימיום, עבור השימוש בשירותים ובמחסן בקומה א', בתקופה לאחר שחב' ליאל פרימיום רכשה את הבעלות בקומה א' בבניין – לאחר 15.12.14.
שותפו של יעקובוב, לנדוי, שטיפל בהיבטים הפיננסים של השותפות, העיד בחקירתו: "ש. זה הופיע בהנהלת חשבונות התשלום הזה [דמי שכירות עבור השימוש במחסן והשירותים בקומה א' – י.ג]? ת. לא..." [עמ' 864 לפרוטוקול שורות 28-29].
שישית, חב' סול נכנסה לעסקה לצורך הפעלת בית קפה בהרצליה. לא ניתן היה לחייב את חב' סול להקטין את שטח בית הקפה בקומת הקרקע, ולבנות במקום שטח ההגשה בבית הקפה או במקום חלק ממקומות הישיבה בבית הקפה - מחסן ושירותים בשטח כולל של 9 מ"ר: מחסן בשטח של 6 מ"ר, ושירותים בשטח של כ-3 מ"ר.
לא ניתן לשלול את האפשרות שחב' סול לא הייתה נכנסת לעסקה, אם היה נדרש ממנה קודם העסקה, להקטין את שטח בית הקפה בקומת הקרקע, ולבנות בקומת הקרקע שירותים ומחסן בשטח כולל של 9 מ"ר – כדי לקבל רישיון עסק להפעלת בית קפה.
נזכיר לעניין זה, ששטח בית הקפה בקומת הקרקע 96 מ"ר [ראו נספח 3 לתצהירי הנתבעים 1-4], ושטח השירותים והמחסן שהיה צריך לבנות – כ-10% משטח בית הקפה.
בחלופה של הקטנת אזור ההגשה בבית הקפה – הדבר היה מקשה על העבודה של סול בהפעלת בית הקפה.
בחלופה של צמצום מספר מקומות הישיבה בבית הקפה, לצורך הוספת שירותים ומחסן בקומת הקרקע - הדבר היה מביא לצמצום ההכנסות של סול, כפועל יוצא מהקטנת מספר מקומות הישיבה בבית הקפה.
הריסה ובניה מחדש יש לה גם משמעות של עלויות כספיות, ונלווה לה גם צורך להשבית כליל את הפעלת בית הקפה למספר חודשים, ולכך הייתה נדרשת הסכמה מראש של סול עוד לפני חתימת ההסכמים, והסכמה כזו לא ניתנה.
נדגיש, המדובר בהסכם זיכיון ובמכירת פעילות בית קפה. ללא רישיון להפעלת בית קפה לא היה סול חותם על ההסכמים, ולא היה משלם את סכום התמורה שדרשה השותפות.
10. פועל יוצא מקביעה זו, שב-16.6.16 הסכם הזיכיון והסכם המכירה בוטלו כדין ע"י חב' סול [נספח 24 לתביעה], לאחר שב-9.5.16 שלחה חב' סול התראה בטרם ביטול ההסכמים [נספח 22 לתביעה]:
• תביעת שותפות בתי קפה רוטשילד לפיצויי קיום בסך 1,069,191 ₪ בגין הפסד רווחים לתקופה של 8 שנים ו-8 חודשים, התקופה שנותרה לסיום הזיכיון [סעיף 75ב.5 לתביעה שכנגד] – נדחית.
• תביעת שותפות בתי קפה רוטשילד בסך 569,000 ₪, בגין אי תשלום מלוא התמורה בהסכם המכר והזיכיון [סעיף 75ב (ב1) לתביעה שכנגד] – נדחית.
• תביעת שותפות בתי קפה רוטשילד בסך 275,000 ₪, בגין פיגור בתשלום התמורה בעסקה [סעיף 75ב(ב8) לתביעה שכנגד] – נדחית.
• תביעת שותפות בתי קפה רוטשילד לתשלום תמלוגים בהתייחס לתקופה לאחר הביטול, לאחר 16.6.16 [סעיף 75ב(ב3) לתביעה שכנגד] – נדחית.
• תביעת שותפות בתי קפה רוטשילד לתשלום פיצוי מוסכם בגין אי הגשת דיווחים לתקופה לאחר הביטול, לאחר 16.6.16 [סעיף 75ב(ב7) לתביעה שכנגד] – נדחית.
• תביעת שותפות בתי קפה רוטשילד לתשלום פיצוי בגין איחור בתשלום התמלוגים של יולי 16 עד דצ' 16, לתקופה לאחר הביטול, לאחר 16.6.16 [סעיף 75ב(ב8) לתביעה שכנגד] – נדחית.
• תביעת שותפות בתי קפה רוטשילד לתשלום פיצוי בגין אי תשלום דמי פרסום ביחס לתקופה מ-16.6.16 ועד 30.12.16 [סעיף 75ב(ב8) לתביעה שכנגד] – נדחית.
11. משחב' סול ביטלה ב-16.6.16 את ההסכמים כדין, יש לחייב את הנתבעים 1-5, ביחד ולחוד, במסגרת סעד של השבה, לשלם לתובעים את הסכומים ששילמו בעסקה ובמהלכה, לפי תחשיב שיפורט בהמשך. התביעה כנגד הנתבעת 6 – נדחית.
סעיף 20(א) לפקודת השותפות [נוסח חדש] תשל"ה-1975 מורה:
"כל שותף חב, יחד עם שאר השותפים ולחוד, בכל החיובים שהשותפות חבה בהם בהיותו שותף, לרבות בכל דבר שהשותפות חבה בו לפי סעיפים 18 ו-19 בהיותו שותף...".
פקודת השותפויות אימצה מודל של אחריות השותפים לחובות השותפות. השותפים הכלליים [ראו תדפיס השותפות - נספח 2 לתביעה] אחראים באחריות בלתי מוגבלת לחובות שותפות כללית.
עפ"י סעיף 20 לפקודת השותפויות, אחריות השותפים לחובות השותפות היא ביחד ולחוד. האחריות של השותף אינה באה לקיצה, אם לאחר שהחוב נוצר חברותו בשותפות הסתיימה [ראו סעיף 27 לפקודת השותפויות].
במועד המצג המטעה, עובר לעריכת ההסכמים בין השותפות לבין חב' סול, השותפים הכלליים היו חב' לנדוי וחב' רזניאלי.
חב' לנדוי לא הציגה הסכם בינה לבין השותפות בהרכבה החדש, הפוטר אותה מאחריות, לאחר מכירת זכויותיה בשותפות לחב' אלברטוס.
המצג המטעה, שיש לשותפות הסכם שכירות בתוקף לעניין השימוש במחסן ובשירותים בקומה א' של הבניין – תנאי להוצאת רישיון להפעלת בית קפה - הוצג לסול ע"י יעקובוב ולנדוי במו"מ הטרום חוזי. יעקובוב ולנדוי ניהלו את המו"מ בשם השותפות עם חב' סול, ואלמלא המצג המטעה שהוצג על ידם לא הייתה חב' סול נכנסת לעסקה.
יעקובוב ולנדוי הפרו את החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן. המצג המטעה שהציגו בשלב הטרום חוזי מטיל עליהם אחריות אישית לנזקים של חב' סול, שנוצרו עקב הפרת חובת תום הלב מצידם.
לעניין זה אמר כב' הנשיא ברק בסעיפים 2-3 לפסה"ד בע"א 2792/03 יצהרי נ' טל אימפורט:
"החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב חלה, כידוע, על כל אדם הנוטל חלק במגעים חוזיים. אין היא מוגבלת לצדדים העתידיים לחוזה... היא חלה גם על מי שאיננו אלא שלוחם של אחרים, כגון מנהל הפועל מטעם תאגיד... אף אורגן של תאגיד עשוי להתחייב באחריות אישית בגין ניהול משא ומתן שלא בתום לב... חובה לפי עקרון תום הלב עשויה להתקיים גם מקום שמתקיימת אחריות בנזיקין".
הנתבעת 6, חב' אלברטוס, נעשתה בפב' 16 שותף כללי של השותפות. המצגים המטעים מטעם השותפות נעשו ביולי 15, בטרם נתקבלה חב' אלברטוס כשותף כללי בשותפות.
סעיף 26 לפקודת השותפויות מורה: "מי שנתקבל כשותף לשותפות קיימת, לא יהיה בכך חב כלפי נושיה בשל מה שנעשה לפני היותו לשותף".
החבות של שותף מוגבלת וכוללת רק את חיובי השותפות שנוצרו בהיותו שותף. שותף אינו אחראי לחוב שנוצר לפני שהוא הצטרף לשותפות. לעניין זה החבות מוגבלת בהיקפה. לפיכך התביעה כנגד הנתבעת 6 – נדחית.
12. ומכאן לתחשיב ההשבה המאושר, העומד על שיעור 91.25% מהסכומים ששולמו ע"י חב' סול בעסקה ובמהלכה.
ב"כ הצדדים הודיעו בעמ' 609 לפרוטוקול שורה 7, שחרף המחלוקת בעניין פרשנות סעיף 8א. להסכם הזיכיון: "מוסכם עלינו שהזיכיון שניתן לתובע היה ל-10 שנים".
חב' סול הפעילה את בית הקפה מכוח הסכם הזיכיון מ-1.8.15 [ראו סעיף 5.1 להסכם המכירה] ועד לביטולו ב-16.6.16 – במשך 10.5 חודשים. תקופת הזיכיון הייתה ל-10 שנים – 120 חודשים.
חב' סול זכאית להחזר 91.25% מתשלומי העסקה.
120 חודשים – 10.5 חודשים = 109.5 חודשים.
109.5 חודשים : 120 חודשים X 100% = 91.25%.
לעניין זה נדגיש, שב-10.5 חודשים עשתה חב' סול שימוש בבית הקפה מכוח הסכם זיכיון, ואף קיבלה בתקופה זו שירותי ליווי שוטף משותפות בתי קפה רוטשילד [ידע, הדרכה, יחסי ציבור]. לאחר ביטול ההסכם ב-16.6.16, אין עוד תחולה לסעיף 15א. להסכם הזיכיון, בדבר ליווי שוטף של חב' סול ע"י שותפות בתי קפה רוטשילד.
13. התובעים זכאים להשבה של 91.25% מהסכומים כדלקמן:
1. התמורה ששולמה בהסכם הזיכיון ובהסכם המכירה –
הנתבעים 1-5, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים 1-2 - 1,032,438 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה [10.10.16] ועד התשלום בפועל.
סכומים ששילמו התובעים עפ"י הסכם הזיכיון והסכם התמורה - 1,186,000 ₪ כולל מע"מ [ראו הסכמת ב"כ הצדדים בעמ' 608 לפרוטוקול שורות 7-8].
סכום העסקה [הסכם הזיכיון והסכם המכירה]: 1.5 מיליון ₪ + מע"מ = 1,755,000 ₪.
10.5 חודשים, בהם הופעל הסכם הזיכיון, שווה ערך ל-8.75% מסכום התמורה ששולמה בעסקה.
10.5 חודש: 120 חודש [10 שנות זיכיון] X 100 = 8.75%.
סכום שלא זכאים התובעים להחזר, בגין 10.5 חודשים שהסכם הזיכיון הופעל: 153,562 ₪.
1,755,000 ₪ X 8.75% = 153,562 ₪.
התובעים זכאים להשבה בסך 1,032,438 ₪.
1,186,000 ₪ [סכום התמורה ששולם] – 153,562 = 1,032,438 ₪.
לעניין הפרשי הצמדה וריבית – הסכום יחושב מיום הגשת התביעה [10.10.16], באשר לא הוברר מתי בפועל שולמה התמורה בסך 1,186,000 ₪, ואף לא הוגש תחשיב ביחס לתקופה ממועד עריכת העסקה ב-6.7.15 ועד מועד הגשת התביעה ב-10.10.16.
אין להפחית מהחזר התמורה את שווי הציוד של בית הקפה שקיבלה חב' סול עובר לקבלת החזקה.
הצדדים הודיעו בעמ' 609 לפרוטוקול שורות 17-22, שלהסכם המכירה לא היה נספח א', כפי שנרשם בהסכם, ולא צורף להסכם פירוט של ציוד בית הקפה שנרכש ע"י חב' סול, ואומדן שוויו מהתמורה ששולמה.
לא הוכח פירוט ושווי ציוד בית הקפה שנמכר ע"י סול עובר לפינוי בית הקפה.
2. החזר הוצאות שכ"ט עו"ד והחזר הוצאות תיווך:
יש לחייב את הנתבעים 1-5, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים 91.25% מכל אחד מ-10 התשלומים ששולמו ע"י חב' סול, שבגינם הוצאו חשבוניות שירותים משפטיים [2 חשבוניות], וחשבוניות שירותי תיווך [8 חשבוניות], בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תאריך כל שיק שניתן ביחס ל-10 החשבוניות, כפי שיפורט בהמשך, וזאת עד לתשלום ההחזר בפועל.
בסעיף 67.2 לתביעה נתבע לחייב את הנתבעים לשלם החזר הוצאות שכ"ט עו"ד ותיווך בעסקה בסך 88,697 ₪ + מע"מ, וסה"כ 103,775 ₪.
עפ"י חומר הראיות שהוגש, הוכח שחב' סול שילמה בעסקה בגין שכ"ט עו"ד ובגין תיווך את הסכומים כדלקמן:
הוצאות שכ"ט משפטי ששולמו לחב' ראזי בעסקת בית הקפה בהרצליה:
1] חשבונית 10102 -5,000 ₪ [נספח 25 לתצהיר סול], תאריך שיק 8.8.15
2] חשבונית 10178 -1,000 ₪ [נספח 25 לתצהיר סול], תאריך שיק 31.12.15
החשבוניות מתייחסות לבית הקפה בהרצליה – ראו סעיפים 60.2 ו-60.3 לתצהיר עו"ד אמג'ד.
חשבונית 10069 [נספח 16 לתצהיר סול] לא הובאה בחישוב, באשר היא שולמה עבור שכ"ט עו"ד בהתייחס להצעת תיווך אחרת – בית קפה נחלת בנימין, שלא יצאה לפועל.
חשבוניות 10192 ו-10198 [נספח 25 לתצהיר סול] לא הובאו בחישוב, באשר הם התייחסו לשכ"ט עבור גיוס אשראי – ראו סעיף 60.4 ו-60.5 לתצהיר עו"ד אמג'ד.
הוצאות שכ"ט תיווך בעסקת בית הקפה בהרצליה:
3] חשבונית 10117 - 29,400 ₪ [נספח 26 לתצהיר סול], תאריך שיק 30.8.15
4] חשבונית 10124- 15,000 ₪ [נספח 26 לתצהיר סול], תאריך שיק 16.9.15
5] חשבונית 10139 - 15,000 ₪ [נספח 26 לתצהיר סול], תאריך שיק 30.9.15
6] חשבונית 10160 - 905 ₪ [נספח 26 לתצהיר סול], תאריך שיק 24.11.15
7] חשבונית 10170 - 7,000 ₪ [נספח 26 לתצהיר סול], תאריך שיק 14.12.15
8] חשבונית 10175 - 7,000 ₪ [נספח 26 לתצהיר סול], תאריך שיק 28.12.15
9] חשבונית 10180 - 10,000 ₪ [נספח 26 לתצהיר סול], תאריך שיק 3.1.16
10] חשבונית 10182 - 5,000 ₪ [נספח 26 לתצהיר סול], תאריך שיק 13.1.16
בעניין שירותי התיווך נחתם הסכם שכ"ט – נספח 10 לתצהיר סול. עו"ד אמג'ד הצהיר בסעיף 60.6 – 60.13 לתצהירו, שחשבוניות 3-10 שולמו בגין שכ"ט תיווך בעסקת בית הקפה בהרצליה.
14. תביעת חב' סול וסול ביחס להחזר 80,000 ₪ בגין שיפוץ שערכה חב' סול בבר בית הקפה [סעיף 67.3 לתביעה] – נדחית:
ראשית, בסעיף 11ב. להסכם הזיכיון [נספח 17 לתביעה] נקבע: "הזכיין מצידו מתחייב שלא לבצע כל שינוי במבנה הסניף, פנימי ו/או חיצוני, לא להוסיף ולא לגרוע, לא בעצמו, ולא באמצעות גורם אחר, אלא לאחר קבלת אישור מראש ובכתב מצד רשת רוטשילד".
סול ערך את שיפוץ הבר בבית הקפה ללא אישור השותפות.
השותפות לא נתנה אישור בכתב לשיפוץ הבר בבית הקפה.
מנכ"ל השותפות, מר דוריאן קופיט, הצהיר בסעיף 9 לתצהירו, שלא נסתר:
"הסניף שנמסר לו [לסול – י.ג] ע"י הרשת היה סניף חדש שענה על כל הצרכים הנדרשים... הוצאות השיפוץ [הנ"ל – י.ג] הן הוצאה מיותרת, שלא היה בה צורך".
שנית, לשותפות לא צמחה טובת הנאה משיפוץ הבר בבית הקפה. לאחר שסול פינה את בית הקפה בדצ' 16, השותפות בינו' 17 ערכה שיפוץ בבית הקפה, כדי לבנות מחסן ושירותים [תנאי לקבלת רישיון לניהול בית הקפה], ומיקום הבר הוזז בשיפוץ.
בעניין זה העיד רותם שושן, מנהל הדרכות רשתי בשותפות, בעמ' 674 שורות 3-13: "הוא [סול – י.ג] שיפץ את זה, הוא עשה את הבר... בשיפוץ [של השותפות בינו' 17, לאחר הפינוי של סול בדצ' 16 – י.ג] מה עשינו? הזזנו אותו [את הבר שסול עשה – י.ג]... עשינו בר אחר... הזזנו אותו, שינינו את המיקום... שינינו את הצורה שלו".
שלישית, לא הוצגה קבלה קריאה על עלות שיפוץ הבר. סול הפנה בעדותו בעמ' 556 שורה 13 לחשבונית של נגריית MK – שצורפה כנספח 24 לתצהיר עדותו. הקבלה כולה מושחרת ואיננה ניתנת לקריאה. ביהמ"ש ציין זאת במפורש בעמ' 556 שורה 30. חרף כך, מ-4.11.21 ועד לסיום המשפט לא הוצגה בפני ביהמ"ש קבלה קריאה, ולא הוזמן ע"י התובעים נציג של נגריית MK למתן עדות בעניין גובה עלות השיפוץ של הבר בבית הקפה.
רביעית, סול העיד בעמ' 558 לפרוטוקול שורה 26: "עשיתי בר חדש... הבאתי שולחנות וכסאות חדשים".
כסאות הבר והשולחנות של בית הקפה נלקחו ע"י סול עם הפינוי, ולא הושארו בבית הקפה. סול העיד בחקירתו בעמ' 445 שורות 1-13: "הדבר היחיד שלקחתי מהעסק הזה [עובר למועד הפינוי – י.ג]... שולחנות, כסאות, גז, דברים שהייתי יכול למכור כדי קצת, קצת לכסות על [החובות – י.ג] ... ציוד שהוא לא קבוע...".
15. תביעת חב' סול וסול לתשלום בסך 2.5 מיליון ₪ + מע"מ בעניין רווח צפוי של כ-64,000 ₪ לחודש ממועד הפינוי ועד לתום תקופת השכירות החוזית של בית הקפה 30.9.20 – נדחית, וזאת מהטעמים כדלקמן:
ראשית, סול וחב' סול מבססים את התביעה על מוצג נ/3 - הרווחים של השותפות מבית הקפה בתקופה מ-דצ' 14 עד מאי 15, קודם חתימת הסכם הזיכיון והסכם המכירה בין השותפות לבין חב' סול.
סול הודה בחקירתו: "ש. ... אם הוצג לך מצג מה היו הרווחים של בית הקפה לפני שאתה נכנסת, זה לא אומר שום דבר על מה יהיו הרווחים בבית הקפה, כשאתה תנהל אותו? ת. נכון" [עמ' 569 לפרוטוקול שורות 7-9].
לא ניתן לגזור רווח צפוי עתידי לחב' סול, מרווח בעבר של השותפות כאשר היא הפעילה את בית הקפה מדצ' 14 ועד מאי 15, במיוחד כאשר ב"כ התובעים הצהיר בעמ' 11 לפרוטוקול שורה 19: "מ-1.8.15 עד 31.12.16, בתקופה שהם [חב' סול – י.ג] הפעילו [את בית הקפה – י.ג] לא היה רווח חודשי. היו הפסדים".
ראו לעניין זה עדות רו"ח וולף, מטעם התובעים, בעמ' 138 לפרוטוקול שורות 2-4:
"ש. בתקופה שהוא [סול – י.ג] הפעיל את זה [את בית הקפה – י.ג] בכל החודשים הוא הפסיד? ת. נכון".
עפ"י הצהרה זו, משחב' סול הפסידה בתקופה של שנה ו-5 חודשים, כשהפעילה את בית הקפה, ומשלא היו לה רווחים – התביעה לתשלום 2.5 מיליון ₪ [מניעת רווח צפוי] לתקופה שלאחר מועד הפינוי – משוללת יסוד.
שנית, סול העיד בחקירתו, שב-6.7.15, במועד עריכת העסקה עם השותפות, היה בגיל 25, וחסר ניסיון בהפעלת בית קפה. לעניין זה יש גם משקל כאשר נתבע פיצוי בגין מניעת הפסד רווח עתידי לאחר פינוי בית הקפה.
סול העיד בחקירתו: "הייתי בגיל 25 בערך... ש. במה עסקת באותה תקופה? ת. האמת שבאותה תקופה הייתי מובטל. ש. ... ולפני זה במה עסקת... ת. לפני זה היה לי תקופה של קצת בתיווך נדל"ן" [עמ' 320 לפרוטוקול שורות 13-18]; "כמה שנים עסקת בנדל"ן? ת. בערך כשנה. ש. ומה עוד עסקת לפני? ת. לפני זה לי ולאבי היה עסק משותף, שהשתחררתי מהצבא היה סנדוויץ בר. ש. אז היה לך ניסיון בתחום של המזון? ת. לא היה לי ניסיון כי הייתי בן 21... אבי היה שם, והוא לקח על עצמו חלק מאוד מאוד בניהול. אני סה"כ הייתי מכין את הסנדוויצ'ים ועוזר איפה שצריך... העסק היה... בערך שנה וחצי" [עמ' 321 לפרוטוקול שורות 1-25].
רו"ח אלינור וולף, מטעם התובעים, הודתה בחקירתה: "האם יש משמעות לניסיון של הזכיין בתחזית הרווחים וההכנסות? ת. יש משמעות" [עמ' 104 לפרוטוקול שורות 26-28]; "אם למשל בא בן אדם, שאין לו בכלל ניסיון בהפעלת בתי קפה... האם זה לא משפיע על הערכה של... הרווחים העתידיים? ת. זה בין היתר עשוי להשפיע, כן".
שלישית, עסק של בית קפה נחשב ברמת סיכון גבוהה לעניין היכולת הכלכלית להמשיך להפעילו כעסק.
רו"ח וולף, מטעם התובעים, העידה בחקירתה: "כ-1/3 מהעסקים האלה [בתי קפה – י.ג] יש בהם תחלופה גבוהה... זה גם ענף [בתי קפה – י.ג], שאפילו קרן בערבות המדינה לא ששה לתת לו מימון, מכיוון שהוא נחשב כמסוכן. הוא [בתי קפה – י.ג] אחד הענפים שנחשבים ברמת סיכון גבוהה" [עמ' 107 לפרוטוקול שורות 24-27].
רביעית, אם משווים את נ/3 [הרווחים של השותפות מדצ' 14 עד מאי 15, לפני שנמכרה הפעילות של בית הקפה לחב' סול] להפסדים של סול מהפעלת בית הקפה מאוג' 15 עד דצ' 16, ניתן להסיק כדלקמן:
• רכיבי ההוצאות הקבועות של בית הקפה [ראו טבלה ב-נ/3] היו ידועים מראש, ולסול כמו לשותפות, לא הייתה השפעה על גובה ההוצאות הקבועות כדוגמת: שכ"ד, ארנונה, חשמל ומים וכד'.
• סול העיד שהיו לו מכירות בסך כ-300,000 ₪, אותן הכנסות פחות או יותר כמו שהיו לשותפות, כאשר הפעילה קודם לכן את בית הקפה.
סול העיד בחקירתו: "ש. זאת אומרת שהיו הכנסות של כמעט 300,000 ₪ [לחב' סול כשהפעילה את בית הקפה – י.ג]? ת. נכון" [עמ' 479 לפרוטוקול שורות 5-6]; "ש. ופה [בהכנסות של השותפות מדצ' 14 עד מאי 15, מוצג נ/3 – י.ג]? ת. אותן הכנסות פחות או יותר" [עמ' 479 לפרוטוקול שורות 25-27].
• עיקר ההפסדים של סול נגרמו כתוצאה מעלויות עובדים [מס' עובדים ועלותם], ועלויות מזון [food cost] – ניהול לקוי של בית הקפה ע"י סול.
סול העיד לעניין זה בחקירתו: "ש. ... כמנהל יש לך את השליטה בעלות ה-food cost שלך? ת. נכון [עמ' 585 שורות 29-30]; "עלות העובדים [מס' העובדים ועלות שכרם – י.ג] תלויה בך? ת. כן" [עמ' 589 שורות 9-10].
סול הוסיף והעיד בחקירתו: "ש. לא היה לך ניסיון בניהול מסעדות [בית קפה – י.ג]? ת. מזערי מאוד" [עמ' 564 לפרוטוקול שורות 29-30].
אין בפני ביהמ"ש ראשית ראיה, שכתוצאה מפינוי בית הקפה נגרם לסול הפסד רווחי ביחס לתקופה שלאחר הפינוי.
16. התביעה כנגד חב' ראזי, מונה, אסף אטיאס, ועו"ד אמג'ד – נדחית.
הטעמים לכך הינם כדלקמן:
ראשית, חב' ראזי ואסף אטיאס נתנו לסול שירותי תיווך, ולא שירותים של בדיקת כדאיות העסקה.
בסעיף 16 להסכם התיווך שנחתם בין סול לבין חב' ראזי [נספח 10 לתביעה] נאמר:
"הלקוח מצהיר ומאשר כי ידוע לו כי קב' BFC [חב' ראזי – י.ג] נעזרת באנשי מקצוע... כדי קידום העסקה, במידה והלקוח יהיה מעוניין להשתמש בשירותי אנשי השירות העובדים בשיתוף פעולה עם קב' BFC... רו"ח, יועצים פיננסיים, יהיה הלקוח אחראי להתקשר איתם בהסכם שכ"ט עפ"י שיקול דעתו הבלעדי... ככל שהלקוח יחליט שלא להיעזר בנותני השירותים של קב' BFC, הלקוח מצהיר כי הובהרה לו החשיבות של התקשרות עם יועצים מקצועיים מטעמו... רו"ח, יועץ מס וכיוצ"ב".
שנית, אטיאס העביר לסול, עובר לחתימת העסקה, העתק מדו"ח רווח והפסד של השותפות מדצ' 14 עד מאי 15 [מוצג נ/3], שקיבל ממנהלי השותפות עבור סול.
בעניין זה סול העיד בעמ' 472 לפרוטוקול שורה 33: "אסף אטיאס היה הצינור המקשר". אטיאס העיד בחקירתו בעמ' 774 שורה 34: "הייתי גורם מקשר. היו מעבירים אלי דוחות – הייתי מעביר".
אטיאס כמתווך לא בדק את נתוני מוצג נ/3, אלא העביר את נתוני נ/3 לסול.
סול לא הסתמך רק על נתוני רווח והפסד שהציגה השותפות [מוצג נ/3], אלא הגיע באופן עצמאי בסוף כל יום, במשך כחודש ימים לפני חתימת העסקה, כדי לבדוק את תדפיסי הקופה של הכנסות בית הקפה.
סול העיד בחקירתו: "ש. תדפיסים של הקופות ראית כל יום. היית 30 יום ביוני [יוני 15, לפני שנחתמו ההסכם הזיכיון והסכם המכירה – י.ג]? ת. כן. ש. היית בסוף יום, כל יום בסוף יום בעסק [בבית הקפה – י.ג]? ת. הייתי גם במהלך היום. ש. היית בעסק... ב-30 יום האלה ביוני [יוני 15 – י.ג]? ת. כן" [עמ' 479 לפרוטוקול שורה 32 עד עמ' 480 לפרוטוקול שורה 5].
שלישית, לא הוכח שהנתונים שהוצגו ב-נ/3 היו נתונים מטעים שאינם אמת.
סול טען בעדותו: "ש. מאיפה אתה יודע שהנתונים בדו"ח רווח והפסד [מוצג נ/3] הם לא נכונים? ת. כי המציאות [נתוני רווח והפסד של חב' סול לאחר שבאוג' 15 קיבלה את החזקה בבית הקפה – י.ג] הייתה אחרת. ש. יכול להיות שבפועל הנתונים נכונים [כאשר השותפות הפעילה את בית הקפה – י.ג], אבל היה אחרי זה הפסדים [לחב' סול מאוג' 15 ואילך – י.ג], מאיפה בית המשפט יכול ללמוד שהנתונים בדו"ח רווח והפסד נ/3 שהוצגו לך הם היו שקריים? ת. כי אם הם היו אמיתיים - בית הקפה [בתקופה שחב' סול הפעילה אותו – י.ג] לא היה מפסיד כסף" [עמ' 380 לפרוטוקול שורות 7-14].
סול היה בגיל 25, וחסר ניסיון בהפעלת בית קפה. העובדה שסול הפסיד כספים בהפעלת בית הקפה אינה מלמדת שהנתונים שהציגה השותפות, ביחס לתקופה הקודמת בה הפעילה את בית הקפה, היו לא נכונים.
סול הודה בחקירתו בעמ' 479 לפרוטוקול שורות 5-27, שהיו לחב' סול, כאשר הפעילה את בית הקפה, "אותן הכנסות פחות או יותר" [שהיו קודם לשותפות, כאשר השותפות הפעילה את בית הקפה – י.ג].
סול היה יכול לקבל נתונים על ההכנסות של בית הקפה גם מתדפיסי הקופה של חודש יוני 15, בהם עיין בבית הקפה בסוף כל יום במהלך אותו חודש, בטרם החתימה על הסכם הזיכיון והסכם המכירה.
סול טען בעדותו, שהפער בין דו"ח רווח והפסד של השותפות בחודשים דצ' 14 עד מאי 15 [מוצג נ/3] לבין ההפסדים של חב' סול מאוג' 15 ואילך נבע מנתונים לא נכונים של ההוצאות בדו"ח רווח והפסד של השותפות [מוצג נ/3].
סול העיד בעמ' 480 לפרוטוקול שורות 6-9: "ש. אז ממה בפועל הפער? ת. מההורדה של ההוצאות... [במוצג נ/3 – י.ג]".
ב-נ/3 יש פירוט של הוצאות קבועות כדוגמת שכ"ד, ארנונה, חשמל, מים. לסול כמו לשותפות לא הייתה השפעה על גובה ההוצאות הקבועות.
באשר להוצאות של עלויות עובדים [מס' העובדים שהועסקו, ועלות שכרם], ועלויות מזון [food cost] – הוצאות אלו היו בשליטת מפעיל בית הקפה. הגדלת רכיבי ההוצאות הנ"ל, במועד שסול הפעיל את בית הקפה, ניתן להסבר כפועל יוצא מחוסר ניסיון של סול בהפעלת בית קפה.
סול העיד בעניין זה בחקירתו: "ש. ... כמנהל יש לך את השליטה בעלות ה-food cost שלך? ת. נכון [עמ' 585 שורות 29-30]; "עלות העובדים [מס' העובדים ועלות שכרם – י.ג] תלויה בך? ת. כן" [עמ' 589 שורות 9-10].
רביעית, עו"ד אמג'ד ייצג בהסכם הזיכיון ובהסכם המכירה את השותפות.
סול טען, שעו"ד אמג'ד ייצג גם את חב' סול בהסכם הזיכיון, ובהסכם המכירה.
הסכם מתן שירותים משפטיים לא נחתם בין עו"ד אמג'ד לבין חב' סול - הזכיין. עו"ד אמג'ד ייצג את השותפות ולא את חב' סול.
בסעיף 49יב. להסכם הזיכיון שנחתם [נספח 17 לכתב התביעה] נאמר:
"כל אחד מהצדדים להסכם נועץ בעו"ד מטעמו. הזכיין [חב' סול – י.ג] מצהיר... כי עו"ד מטעמו הסביר לו את תוכן הסכם זה".
בסעיף 4 להסכם התיווך, שנחתם בין חב' ראזי לבין חב' סול [נספח 10 לכתב התביעה], נאמר:
"הלקוח מצהיר כי הובהר לו כי השירותים אותם מספקת קב' BFC [חב' ראזי – י.ג] אינם כוללים... ייעוץ משפטי".
בסעיף 4 להסכם שכר הטרחה, בעניין שירותי גיוס אשראים, שנחתם בין סול וחב' סול לבין חב' ראזי ב-12.10.15 [נספח 1ב. לתצהיר עו"ד אמג'ד], נאמר:
"הלקוח [סול וחב' סול – י.ג] מצהיר כי הובהר לו כי השירותים אותם מספקת קב' BFC [חב' ראזי – י.ג] אינם כוללים... ייעוץ משפטי".
עוד נוסיף, שנוסח ההסכם שנחתם בין סול לבין חב' ראזי בעניין עסקת בית קפה נחלת בנימין בהרצליה [נספח 13 לתביעה], שאינו נשוא הדיון בתביעה זו, שונה מההסכם שנחתם בעניין עסקת בית הקפה ברח' סוקולוב 17 הרצליה, נשוא הדיון בתביעה. בעניין עסקת בית הקפה נחלת בנימין בהרצליה, נקבע בסעיף 3 להסכם מ-10.2.15 [נספח 13 לתביעה], שחב' ראזי תספק לסול שירותים משפטיים: "א. הסכם מכר עבור סניף קפה נחלת בנימין הרצליה; ב. לעבור על הסכם השכירות".
חשבוניות 10102 מ-12.8.15 ו-10178 מ-31.12.15, שהוציאה חב' ראזי בגין "שכ"ט משפטי" – אינן ראיות מכריעות.