עם זאת, הוספתי כי מוצע לצדדים לשקול "[...] האם לאור שינוי הנסיבות ושינוי מצב הלוחמה באזור רצועת עזה יש עדיין חשיבות להכרעה בשאלות המורכבות המתעוררות בתיק זה, או שניתן להגיע להבנות בעניין הבטוחות שהופקדו ללא צורך בהכרעה שיפוטית". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בר"ע 3602/24) [נבו].
- ביום 19/8/2024 דחה בית המשפט העליון, כב' השופטת ג' כנפי שטייניץ, את הבקשות לרשות הערעור. בית המשפט העליון הדגיש כי בהחלטות מסוג זה "[...] לא תיטה ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים בהם נפלה טעות מהותית בהחלטה" (פסקה 11). עוד צוין כי המקרה הנוכחי אינו בא בגדר המקרים המיוחדים בהם ראוי שערכאת הערעור תתערב. צוין כי לא התקיימו התנאים לסילוק בקשות ההחרמה על הסף. לעניין זה הודגש כי בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה האם הספינות הושמדו, וכי יש לבחון את טענות המדינה לחילוט הבטוחות. כן הודגש כי ההליכים בתיק הגיעו לשלב מתקדם, וכי כל שנותר הוא להגיש סיכומי טענות.
- בעקבות החלטה זו הוריתי לצדדים להשלים את טיעוניהם. באי כוח המשיבים הגישו את טענותיהם ביום 17/12/2024 וטיעוני המבקשת הוגשו ביום 7/4/2025.
עיקרי המחלוקות
- כפי שיובהר להלן איני סבור כי ההליך הנוכחי מצדיק דיון והכרעה בכל השאלות המתעוררת. על כן אפרט רק בתמצית את עיקרי המחלוקות.
- הדין החל - המבקשת טוענת בבקשות ההחרמה ובהשלמת הטיעון כי יש לבחון את בקשות ההחרמה על פי דיני הלחימה בים כפי שהתגבשו במשפט הבינלאומי המנהגי. לטענתה ישראל אינה מחזיקה ברצועת עזה ובמרחב הימי של עזה ככובשת, ועל כן אין תחולה לכללי המשפט הבינלאומי העוסקים בחובות המדינה הכובשת כלפי האוכלוסייה.
- המשיבים טענו לעומתה בתשובותיהם לבקשות ההחרמה כי יש לבחון את בקשות ההחרמה על פי "דיני הכיבוש" המוכרים במשפט הבינלאומי, שכן גם לאחר ההתנתקות הייתה לישראל "שליטה אפקטיבית" במרחב הימי (ראו והשוו למאמרם של ש' בשי וק' מן "שליטה ואחריות: מעמדה המשפטי של רצועת עזה לאחר "ההתנתקות"" המשפט י"ד, 35 (תשע"א) וכן לגישה אחרת במאמרם של ר' שיינדורף וע' שמיר בורר, ")היעדר) התחולה של דיני התפיסה הלוחמתית באשר לרצועת עזה, עיוני משפט מג 403 (2020)). בהשלמת הטיעון שהגישו המשיבים הם לא חזרו על הטענה בדבר תחולת דיני הכיבוש והסתפקו בטענות הנוגעות לדיני הלחימה בים.
- סמכות התפיסה - המבקשת טוענת כי על פי דיני הלחימה בים עומדת לכל צד לעימות המזוין סמכות לתפוס כל כלי שיט של האויב, לרבות כלי שיט בבעלות פרטית, למעט אם כלי השיט נהנה מ"הגנה מיוחדת". המבקשת מפנה להוראת סעיף 135 למדריך סן רמו הקובע:
Subject to the provisions of paragraph 136, enemy vessels, whether merchant or otherwise, and goods on board such vessels may be captured outside neutral waters. Prior exercise of visit and search is not required.