- העובדה שמשתתף כלשהו – בדומה לקבוצת אדאני-גדות – נבחר להיות מציע מועדף בהליך המכירה, אינה מבטיחה כי עסקת מכירת המניות עם אותו המשתתף אכן תושלם בסופו של דבר. זאת, בין השאר היות שהמציע המועדף נדרש לעמוד בדרישות רגולטוריות שונות, וגם לשלם במועד השלמת העסקה את תמורת מניות המדינה, בהיקף של 3.9 מיליארד ₪ בתוספת ריבית חשכ"ל מיום הבחירה (14.7.2022) ועד למועד השלמת העסקה בפועל;
- רק ביום 10.1.2023 העבירה קבוצת אדאני-גדות את התמורה בגין קניית הנמל, ורק במועד זה העבירה לה המדינה את כל המניות שהיא החזיקה בחברת הנמל. רק אז הפכה חברת הנמל, לראשונה, לחברה לא ממשלתית, והושלמה במלואה המכירה של הנמל.
ג. הכרעת בית הדין בתובענה
- מבוא להכרעת בית הדין – נקדים אחרית לראשית ונציין, כי – לאחר שעברנו על כל מסמכי תיק בית הדין בהליך המאוחד; ולאחר ששמענו את העדויות בשני דיוני הוכחות ארוכים וממצים; ואף לאחר שנתנו את דעתנו לכלל טענות הצדדים, ובין היתר בסיכומיהם – הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות במלואה. כמו כן, אנו קובעים כי יש לדחות גם את התביעה שכנגד. להלן בתמצית הנימוקים להכרעתנו שבנדון –
- בפן של הליך הפרישה –
- התובעים לא הוטעו בצורה כלשהי במהלך הליך הפרישה על ידי מי מבין גורמי חברת הנמל ו/או על ידי המדינה;
- בחירתם של התובעים לפרוש מהעבודה בחברת הנמל נבעה בעיקרה משיקוליהם האישיים השונים, ולאחר שכלל המידע הרלוונטי הוצג בפניהם על ידי גורמי חברת הנמל;
- הליך פרישתם של התובעים מהעבודה בחברת הנמל הוסדר והושלם זמן רב לפני השלמת מכירת מניות חברת הנמל והעברת המניות לידי קבוצת אדאני-גדות, כמו גם סיום הליך ההפרטה;
- התובעים קיבלו זכויות כספיות בשיעור ניכר ביותר במסגרת הליך הפרישה שלהם מהעבודה, ואף חתמו במסגרת הליך הפרישה ולקראת סיום ההעסקה על כתב ויתור, המחייב אותם;
- פרישתם של התובעים לפני תום שנת 2022, ולכל המאוחר עד ליום 31.12.2022, מחייבת אותם, וזהו אכן מועד פרישתם הנכון והראוי, וכפי שנקבע בהסכמים עימם.
- בפן ההסכמי –
- כלל ההסכמים הרלוונטיים, וכן נוהל 1997, אינם מסייעים לעמדת התובעים, ולמעשה נוגדים אותה;
- צודקת ונכונה בעינינו עמדתן של הנתבעות, אשר טענו כי ההוראות של הסכמים אלה קובעות במפורש כי הזכויות הנתבעות בהליך זה לא ישולמו למי שלא עבד בחברת הנמל במועד השלמת המכירה, קרי ביום 10.1.2023;