תיק אזרחי 05 / 997
בקשות שונות אזרחי 05 / 13870
טלי דדון
נגד
גיא אזולאי
בבית-המשפט המחוזי בחיפה
[25.1.2006]
לפני השופט י' עמית
פסק-דין
התובעת היא הבעלים של סימן מסחר רשום בשם vision בצירוף אלמנט גרפי ייחודי, המשמש כמותג לבגדים שהיא מעצבת. הנתבע הוא הבעלים של רשת חנויות בגדים באזור הצפון בשם vision fashion. האם מפר הנתבע את זכויות התובעת בסימן המסחרי? זו השאלה העיקרית העומדת לדיון בתביעה זו.
העובדות הצריכות לעניין
- התובעת היא מעצבת אופנה העוסקת מזה כחמש שנים, כעצמאית, בתחום עיצוב האופנה ובבעלותה סטודיו לעיצוב אופנה שנקרא VISION by tali dadon. התובעת היא הבעלים של סימן מסחר רשום בישראל בשם vision (באותיות לועזיות) בצירוף איור ייחודי (להלן – סימן המסחר) בתוקף מיום 6.2.2002 (הסימן נרשם ביום 4.11.2003). סימן המסחר נרשם כסוג 25 – "בגדים, כובעים ואביזרי הלבשה אחרים הנכללים כולם בסוג 25".
סימן המסחר נראה כך:
לשימוש בסימן המסחר מתלווה לעתים הכיתוב by tali dadon באותיות קטנות יותר והסימן מופיע בצבעים שונים (סעיף 50(ג) לתצהיר הנתבע), ונראה לעתים באופן הבא:
סימן המסחר משמש כמותג לבגדים המעוצבים והמיוצרים בעסק של התובעת, ונמכרים בסטודיו שלה בתל-אביב, ומשווקים למכירה בחנויות בגדים ברחבי הארץ (שאינן של התובעת) לרבות בחנויות באזור חיפה ("בלו" בגרנד קניון) והקריות ("פיתויים" בקריון). מטבע הדברים, בגדי התובעת הם מוצרים יוקרתיים ואיכותיים ומחירם גבוה בהרבה מבגדים המיוצרים בייצור המוני (תצהירי משה מזרחי ועידן כהן נספחים ג-ד לבקשה לצו-מניעה זמני וסעיף 57 לתצהיר הנתבע).
- הנתבע הוא הבעלים של רשת חנויות בגדים המונה 3 סניפים באזור חיפה והקריות, והוא מפעיל את עסקו משנת 2002. עד לשנת 2004 נקרא העסק בשם "אורגנזה" ובסוף שנת 2004 שונה לשם vision fashion (אף הוא באותיות לועזיות). בעסקו של הנתבע לא נמכרים בגדי מעצבים, אלא בגדים ומוצרי אופנה אשר מיוצרים על-ידי יצרני אופנה וביגוד מסחריים, במחירים עממיים ובשיטת ה"בזאר".
הסמל המסחרי של הנתבע מעוצב באופן שונה מסימן המסחר כשהוא צבוע בצבעים אדום ולבן בלבד (סעיף 50(ג) לתצהיר הנתבע) והוא נראה כך:
שם רשת החנויות של הנתבע הוא vision fashion כאשר המילה fashion נכתבת באותיות קטנות יותר. הנתבע אינו נוהג לעשות שימוש במילה vision בלבד, למעט במקרה אחד שבו, לטענתו, נעשתה טעות הדפסה בייצור של שקיות העסק, עליהן הוטבעה המילה vision לבדה, אולם טעות זו תוקנה לאחר מכן (סעיף 8 לתצהיר נעמי ביטון מטעם הנתבע). הנתבע הגיש בשנת 2004 בקשה לרשם סימני המסחר, לרישום השם vision fashion כסימן מסחר, והבקשה עדיין תלויה ועומדת ונמצאת בשלבים מתקדמים (פרוטוקול בעמ' 3, ש' 12, סעיף 14 לסיכומי הנתבע).
- ביום 6.10.2005 הגישה התובעת התביעה דכאן, ועתרה לאסור על הנתבע לעשות כל שימוש בשם VISION ולחייבו בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ש"ח. בד בבד, הגישה התובעת בקשה לצו-מניעה זמני. בהמשך לדיון שהתקיים בבקשת התובעת לסעד זמני, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, שלפיו יאוחד הדיון בסעד הזמני עם התיק העיקרי והצדדים יגישו סיכומים על בסיס החומר המצוי בתיק, ללא חקירות המצהירים.
אציין, כי לאחר הדיון בבקשה לצו-מניעה זמני ויחד עם הודעתה לבית-המשפט בדבר הסכמתה להסדר הדיוני, הגישה התובעת תשובה לתגובת המשיב בבקשה למתן צו-מניעה זמני, אליה צירפה ראיות חדשות, לרבות תצהיר נוסף שלה, שלטעמי, לא הייתה כל מניעה לצרפן לבקשה לסעד זמני. גם הנתבע לא טמן את ידו בצלחת, וצירף לסיכומיו ראיות חדשות וכל אחד מהם טען נגד התנהגות השני. בנסיבות אלו, איני רואה מקום ליתן משקל של ממש לטענות עובדתיות שהועלו על-ידי הצדדים לאחר ההסכמה הדיונית כאמור לעיל.