[במאמר מוסגר: בחודש אוגוסט 2012, לבקשת דירקטוריון חברת בזק, הגיש פרופ' חנס חוות דעת לבזק בה ניתח את התנהלות הדירקטוריון. חוות הדעת נתבקשה בעקבות דרישת ורדניקוב מבזק כי תגיש תביעה נגד נושאי המשרה ובעל השליטה (דרישה שהוגשה מכוח סעיף 194(ב) לחוק החברות). אין בכוונתי להידרש לחוות דעתו של פרופ' חנס בנוגע להתנהלות הנוגעת לתיק זה, וכל ההפניות בפסק הדין הן לכתיבתו האקדמית בלבד].
הערה מקדימה
- כפי שצוין בפסק דינו של בית משפט קמא, בקשות האישור של המערערים עסקו בשלשה מוקדים: חלוקת הדיבידנד השוטף בשיעור של 100% מהרווח הנקי; חלוקת הרווח החשבונאי שנוצר בעקבות הפסקת איחוד דוחות יס; והפחתת ההון.
עיון מדוקדק בטענות המערערים מלמד כי הם מבקשים לתקוף את ההחלטות המדוברות, שלטענתם התקבלו בניגוד לטובת החברה, בשני מסלולים: הדרך האחת היא באמצעות סעיפים 270(4) ו-275 לחוק החברות, הקובעים מהם סוגי העסקאות הקשורות לבעל השליטה הטעונות קבלתו של "האישור המשולש" (הדירקטוריון, ועדת הביקורת והאסיפה הכללית); הדרך השניה היא באמצעות הטענה כי בעל השליטה ונושאי המשרה הפרו את החובות המוטלות עליהם – בעל השליטה הפר את חובת ההגינות המוטלת עליו מכוח סעיף 193(א)(1) לחוק, ואילו נושאי המשרה הפרו את חובות הזהירות והאמונים המוטלות עליהם מכוח סעיפים 252 ו-254 לחוק.
שני מסלולי תקיפה אלו הם מסלולים נפרדים. המסלול הראשון מתמקד בתנאים הפרוצדוראליים הקבועים בחוק אשר מילויים נדרש לשם אישור עסקאות מסוימות (ובלבד שהן לטובת החברה); ואילו המסלול השני בוחן את התנהלותם של נושאי המשרה ובעל השליטה ואת האופן בו הפעילו את שיקול דעתם. למקרא טענות הצדדים, עלול להתקבל הרושם שמא במקרה דנן חל ערבוב מסוים בין שני מסלולי התקיפה. אקדיש אפוא מספר מילים לחידוד ההבחנה, ואפנה תחילה למסלול התקיפה הראשון שעניינו במנגנון הנדרש לשם "אישור עסקאות".
מסלול א' – אישור עסקאות עם בעלי עניין
- נפתח בלשונו של חוק החברות. סעיף 270 לחוק מפרט אלו "עסקאות" טעונות אישורים מיוחדים. בגדר עסקאות אלה נמצאות עסקאות הקשורות באופן כזה או אחר לבעל השליטה (ס"ק (4)). וזו לשון הסעיף:
עסקאות הטעונות אישורים מיוחדים
- עסקאות של חברה המפורטות להלן, טעונות אישורים כקבוע בפרק זה, ובלבד שהעסקה היא לטובת החברה:
(1)...