"2. תקני פליטת מזהמים לאויר
2.1 בפתחי הפליטה של מתקני הסינון ריכוז חומר חלקיקי לא יעלה על 150 מ"ג/מק"ת.
2.2 על פי דרישת נותן האישור יבצע בעל העסק דיגום בפתחי הפליטה של העסק.
2.3 תוצאות הדיגום תועברנה לנותן האישור תוך 30 יום מיום ביצועו.
2.4 העסק לא יגרום בפעילותו למטרדי ריח.
[...]
ט. הערה
על העסק חלים חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 והתקנות מכוחו, והוראותיהם מהווים תנאים ברשיון זה."
- בחודש דצמבר בשנת 2010, החמיר המשרד את הרגולציה על המפעל, באמצעות שורה של תנאים המשתרעים על פני כאחד עשר עמודים ברישיון העסק של העותרת [נספח 8 לתגובת העירייה]. חשובים לענייננו הם התנאים הבאים:
" [...]
- ריחות
11.1 בעל העסק לא יגרום ל"ריח חזק או בלתי סביר" כאמור בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961.
11.2. בעל העסק ינקוט בפעולות הנדרשות למניעה וצמצום פליטת ריחות, לרבות אלה:
א. העברת גזים בעלי ריח דרך מערכות איסוף, יניקה וניטרול;
ב. הגבלת השימוש בחומר גלים בעלי ריח;
ג. הגבלה וצמצום של פעילויות יוצרות ריח;
ד. אחסון חומרים בעלי ריח בתנאים מבוקרים;
ה. בקרת תנאי תהליך לצמצום פליטת הריח;
ו. אופטימיזצית תנאי הביצוע של מערכות ההפחתה;
ז. מעקב, בקרה, ותחזוקה שוטפים של מתקני הייצור ומתקני הטיפול בפליטות.
11.3. בעל העסק יבצע סקר ריחות בהתאם לסוג מקור הריח במקרים של חשש לריח חזק או בלתי סביר, לדעת נותן האישור, לפי דרישתו ובהתאם להנחיותיו.
[...]"
- הנה כי כן, המאסדר הקפיד היטב על קביעת תנאים קונקרטיים ברישיון העסק של העותרת, אשר ימנעו גרימת ריח חזק או בלתי סביר ממפעל העותרת, כל זאת לפני שנים לא מעטות ועוד בטרם קרבו שכונותיה של כפר סבא אל גדר המפעל.
- סעיף 1(א) לחוק קובע את תכליתו:
"1. (א) שר הפנים רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן:
(1) איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים;
[...]"