- המשיב טוען כי המבקש הרחיב שלא כדין את חזית המחלוקת וזאת ביחס לטענות בדבר ניתוק הטלפון, שלילת זכות החתימה, שלילת משכורת המבקש, השחרור מערבויות, פתיחת חשבון חדש ואי-חלוקת הדיבידנד. הוא מציין כי בטענות אלה אין ממש גם לגופן נוכח פסיקת הבורר שאישרה את פיטורי המבקש. כתוצאה מהפיטורין, חדל המבקש לקבל שכר והיה עליו להשיב את הטלפון. המשיב טוען להרחבת חזית גם בנוגע לדרישה להפעלת סעיף 4.4 להסכם בעלי המניות המאפשר למבקש לדרוש מהמשיב לרכוש את חלקו של המבקש. הוא מוסיף כי הסעיף חל ממילא רק במקרה שאחזקות המבקש בחברה יעלו על 30%, וזה אינו המצב בענייננו.
עוד טען המשיב כי המבקש שוחרר מכל הערבויות לחברה, וכי אף אם הוא טרם שוחרר, אין מדובר בקיפוח, שכן היה על המבקש לפעול בהקשר זה לאכיפת פסק הבורר. בהתייחס לטענה לפיה החברה לא חילקה דיווידנד, טען המבקש כי החברה היתה במגמת ירידה ולכן לא היה היגיון כלכלי בחלוקת דיבידנד. לגישתו, המבקש לא הוכיח כי היה בחברה רווח הניתן לחלוקה. המשיב אף כפר בטענה לפיה לחברה נפתח חשבון בנק חדש, טענה שהמבקש לא הוכיח אותה ושאין בה ממש.
- המשיב טוען שהסביר בחקירתו כי בכוונתו לכנס אסיפת דירקטוריון שעניינה החזרת הלוואות הבעלים על-ידי כלל בעלי-המניות, קרי – גם על-ידי המשיב עצמו. עוד טען המשיב כי מכוח סעיף 3 -1.6(ה) להסכם בעלי-המניות, מוטל על המבקש שהפר את התחייבותו שלא להתחרות בחברה – להשיב לחברה את מניותיו ללא תמורה. לכן ממילא המבקש אינו זכאי לכל סעד הנובע מאחזקותיו במניות.
- המשיב הוסיף כי המבקש מחזיק לכל היותר ב-30% ממניות החברה. אין ממש בטענתו לאחזקות של 35% ו-40%, שכן טענה זו מבוססת על הסכם הגישור שהמשיב ביטל אותו מכוח הוראת סעיף 10(א) בו. עוד נטען כי יש לקבל את עדותו של המשיב ולדחות את עדות המבקש ככל שהדבר נוגע לנושאים השנויים במחלוקת, לנוכח התנהגותו של המבקש במהלך דיון ההוכחות.
המשיב עתר לכן כי בית-המשפט ידחה את התובענה, ולחילופין, ככל שבית-המשפט יורה על מינוי מומחה מטעמו, מתבקש בית המשפט לקבוע כי על המומחה לשום את שווי החברה למועד הגשת התובענה.
סיכומי התשובה
- המבקש כפר בטענה המייחסת לו העדר ניקיון כפיים. בהתייחס לטענת השיהוי טען המבקש כי הליך הבוררות והליכים נוספים שהתנהלו בין הצדדים, גבו ממנו מחיר נפשי וכלכלי. הוא ניסה לטענתו למצוא דרכים אחרות לפתרון הסכסוך. כך או כך, המשיב לא טען כי ה"שיהוי" גרם לו נזק, או כי הוא היה סבור שהמבקש ויתר על זכויותיו. המבקש חזר וציין כי המשיב לא הציג לו את מסמכי החברה למעט הדוחות הכספיים שלה. לכן המבקש לא יכול היה להגיש חוות-דעת מומחה מטעמו, מה עוד שבית-המשפט לא הורה לו לעשות כן.