יתרה מכך, מעדותו של צח אילון עולה כי את הסכום הצפוי לרכישת חברת תרמיון הציג הנתבע ולא התובע.
- עד נוסף מטעם הנתבע שהעיד לעניין סכום רכישת חברת תרמיון הוא ניר פרי, קרוב משפחה של הנתבע, נשוי לאיילת פרי , אחותו של הנתבע וכן שותפו לעסקים של הנתבע בחברת "ספק סחר".
ניר פרי העיד כי במהלך פגישה שהתקיימה ביום 10.2.13 בביתם של בני הזוג פרי, שמע מהתובע כי העסקה לרכישת חברת תרמיון היא בסכום של 1.5 מיליון ש"ח.
עוד העיד ניר פרי כי היה שותף באופן חלקי לגיבוש טיוטת הסכם המייסדים ואף העלה תהיות באשר לסכומים שנרשמו בטיוטת ההסכם אולם מאחר וטיוטת ההסכם נערכה על בסיס הסכם השותפות שנחתם בין התובע לנתבע לא נרשם בטיוטה כי סכום העסקה לרכישת חברת תרמיון הוא 1.5 מיליון ש"ח אלא סכום של 750,000 ש"ח.
בחקירתו הנגדית השיב ניר פרי, כי למרות טענותיו בעניין סכום העסקה לרכישת תרמיון, לא קיימת בידיו ראיה כלשהי ממנה ניתן ללמוד כי באותם ימים ידע שסכום העסקה לרכישת חברת תרמיון הוא 1.5 מיליון ש"ח.
- מניתוח עדותו של ניר פרי, אני סבורה כי יש לתת משקל לכך שעדותו של ניר פרי היא עדותו בעל פה כנגד מסמכים בכתב וכן לכך שניר פרי הוא שותפו של הנתבע בעסקים ויש לו אינטרס כלכלי בתביעה שלפניי ובחיובים שיוטלו על הנתבע, כמו כן אין להתעלם מהקשר המשפחתי שבין ניר פרי לבין הנתבע.
בשקלול העדות שכאמור מבוססת על אמירה של התובע בשיחה בסלון ביתם של בני הזוג פרי, אמירה שאין לה גיבוי בראיה כלשהי למרות מעורבותם של עורכי דין וגורמים שונים במסגרת גיבוש העסקה לרכישת חברת תרמיון והקמת החברה המשותפת ובשים לב לקשר של ניר פרי עם הנתבע אני סבורה כי אין בעדותו של ניר פרי כדי לסייע לנתבע להוכחת הגרסה בדבר מצג שווא מצד התובע בנוגע לסכום עסקת רכישת תרמיון.
מסקנה עד כאן
- מסקנתי עד כאן היא כי הנתבע לא עמד בנטל הדרוש בהליך אזרחי להוכחת טענותיו בדבר מרמה ומצגי שווא מצד התובע לעניין סכום רכישת חברת תרמיון, שכן הנטל להוכחת מרמה הוא נטל כבד יותר מאשר הנטל הקיים בהליך אזרחי, הידוע כמאזן ההסתברויות.
לא מצאתי כי טענותיו של הנתבע בעניין זה גם לא הצליחו לערער את הבסיס העובדתי של גרסת התובע [ראו: ע"א 7456/11 מוריס בר נוי נ' מלחי אמנון, 11.4.2013].
- גרסת התובע נטועה כולה בהסכם שותפות עליו חתם הנתבע ומבוססת על סעיף בהסכם השותפות המקנה לנתבע זכות בלעדית לרכישת חלקו של התובע בחברה המשותפת.
גם אם היה ממש בטענות הנתבע כי התובע רקם מזימה ולשם כך הציג מצג כי העסקה לרכישת חברת תרמיון היא בשווי גבוה מהשווי שנמסר לנתבע ,זאת על מנת שהנתבע יסכים כי שווי מניות התובע בחברה המשותפת יהיה גבוה יותר משוויין בפועל של המניות בחברה המשותפת, הרי שהנתבע כלל לא היה מחויב להפעיל את זכות האופציה שכאמור הייתה ברת תוקף של 3 חודשים בלבד ממועד חתימת הסכם השותפות.
אם במהלך הזמן שחלף ממועד הסכם השותפות ועד למועד שהודיע הנתבע לתובע על כוונתו לממש את זכות האופציה היה סבור הנתבע כי אינו מוכן לשלם לתובע את התמורה שנקבעה בהסכם השותפות, כל שנדרש ממנו הוא לא להודיע על הפעלת זכות האופציה .על כן אין בסיס הגיוני לעניין התכנית שרקם לכאורה התובע כנגד הנתבע.
- שונה היה המצב אם הייתה ניתנת לסיון זכות יציאה חד צדדית מהסכם השותפות בתמורה לתשלום של הנתבע בגין חלקה של סיון בחברה המשותפת שאז ההחלטה על סיום ההתקשרות הייתה של התובע שאז ניתן היה לבחון האם התובע פעל בתום לב במימוש זכותו על פי ההסכם אולם כאמור לא כך הם פני הדברים במקרה שלפניי.
יחסי הכוחות בין התובע לנתבע וטענות להפעלת לחצים מצד התובע
- הנתבע העלה טענות רבות כנגד התנהלות בלתי סבירה של התובע במסגרת פעילות החברה המשותפת אותה ניהל עד למועד שבו הודיע הנתבע על כוונתו לממש את זכות האופציה. לטענת הנתבע, הפעולות בהן נקט התובע נועדו להביא לכך שהנתבע ייאלץ לממש את זכות האופציה שניתנה לו ולרכוש את חלקה של סיון בחברה המשותפת ובכך תושלם התרמית שרקם התובע, כאשר התובע ישלשל לכיסו סכום של 1.075 מיליון ש"ח תמורת מניותיה של סיון בחברה המשותפת , כל זאת מבלי שהשקיע סכום כלשהו בהקמת החברה המשותפת.
- לטענת הנתבע מנע התובע מהנתבע יצירת קשר עם בניו של מגל, על מנת שלא תיחשף התרמית של התובע ובמקביל פנה התובע לבני משפחת מגל וביקש שלא יצרו קשר עם הנתבע. כמו כן נטען כי התובע זלזל בעובדי החברה המשותפת וטפל עליהם האשמות שווא ,חלקם אף הואשמו בגניבה על ידי התובע.
סכסוכים ומחלוקות התגלעו בין התובע לבני משפחת מגל כאשר האחרונים החליטו ליצור קשר עם הנתבע. בנוסף לכך נטען כי התובע הסתכסך עם בעל הנכס אותו שכרו לטובת החברה המשותפת וכן נהג להסתכסך עם בעלי מקצוע ונותני שירותים שהתקשרו עם החברה המשותפת.
- הנתבע גם ייחס לתובע הפעלת לחצים שקדמה לחתימה על הסכם השותפות שהתקיימה במסגרת פגישה של התובע והנתבע בסניף בנק.
- גם אם אניח כי כל טענות הנתבע בנוגע להתנהגותו של התובע אכן נכונות, אין בהן כדי להכשיר ביטול של הסכם השותפות או למצער ביטול חלקי של הסעיף בהסכם השותפות לעניין זכות האופציה שעמדה לנתבע והתמורה שעל הנתבע לשלם בגין מימוש זכות האופציה.
- הנתבע הוא אשר יזם והגה את הרעיון לרכישת חברת תרמיון ולטובת מימוש מטרתו גייס את התובע על מנת לנהל את המו"מ ולשמש כשלוח עבורו, כך על פי גרסת הנתבע, בנסיבות בהן ניסיון של הנתבע לרכוש את חברת תרמיון בעצמו ישירות לא צלח.
הן התובע והן הנתבע הם בעלי רקע וניסיון קודם בתחום פעילותה של חברת תרמיון ועל כן אין פערי ידע בין הצדדים בכל הנוגע לתחום זה.
הנתבע היה מיוצג בתהליך הקמת החברה המשותפת. זאת הסכים לחתום על הסכם שותפות שניסח התובע , מבלי שנדרש לייעוץ משפטי מוקדם בנוגע לתנאי הסכם השותפות.
הנתבע גם התייעץ עם קרוביו בשלבי המו"מ ולמרות עמדתם, חתם על הסכם השותפות בידיעה מלאה ומרצונו החופשי.
- סעיף האופציה שנכלל בהסכם השותפות, הוא סעיף המיטיב עם הנתבע ומקנה לו זכות בלעדית חד צדדית לרכישת חלקו של התובע . זכות מקבילה לא הוענקה לתובע.
הנתבע בחר להודיע על מימוש זכות האופציה, מס' ימים לפני פקיעתה, לטענתו לצורך בחינת מהירות תגובתו של התובע, עניין שבו דנתי לעיל, אולם יהא הבסיס להחלטת הנתבע אשר יהא, ההחלטה נעשתה מרצונו החופשי של הנתבע ולא בשל אילוצים מצדו של התובע.
גם אם על פי גרסת הנתבע קדמה להחלטת הנתבע, התנהלות בלתי סבירה מצד התובע במהלך ניהולה השוטף של החברה המשותפת, בין אם עסקינן ביחס בלתי הולם כלפי עובדי החברה או לנותני שירותים שעמם התקשרה החברה המשותפת הרי שלא מצאתי כי הנתבע היה במצב של חוסר ברירה שחייב את הפעלת זכות האופציה מצדו.
- גם אם התנהגות התובע אכן היוותה הפרה של הסכם השותפות או שהעידה על חוסר תום לב בקיום ההסכם, הרי שעומדות לנתבע תרופות מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ומכוח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
אין להתעלם מכך שהסכם השותפות נכרת בין הנתבע לבין סיון גרוף ולא בין הנתבע לבין התובע, על אף שהלכה למעשה סיון לא לקחה חלק בפעילות החברה המשותפת ולכן ספק אם התנהגות כלשהי מצדו של התובע עולה כדי הפרה של הסכם השותפות שבין הנתבע לבין סיון גרוף, מאחר שאינו צד להסכם השותפות ואין לו בעלות במניות החברה המשותפת.
התובע שימש כמנהל החברה על פי החלטה שהתקבלה ביום 10.3.13 על ידי הנתבע וסיון גרוף מתוקף היותם בעלי המניות.
טענות נוספות
- כתבי הטענות של הצדדים, התצהירים ואף הסיכומים כללו טענות עובדתיות שונות ומגוונות האחד כלפי משנהו, אולם בשים לב להכרעתי ולעיקר המחלוקת כפי שמצאתי שקיימת בין הצדדים, הרי שאין כל צורך להכריע בשאלות עובדתיות רבות אלו שכן אין בהן כדי לשנות מהכרעתי באשר לחובת הנתבע לשלם לתובעים את התמורה על פי הסכם השותפות בגין מימוש זכות האופציה.
אתייחס בתמצית לעניינים שונים שעלו במסגרת ניהול ההליך, אולם לתוצאת ההכרעה בהם אין כדי לשנות את מסקנתי באשר למחלוקת העיקרית שבין הצדדים.
- עיון בטענות הצדדים, בעדויות שהובאו בפני בית המשפט ובראיות שהוצגו מלמד כי התנהלות הצדדים נעשתה בחלקה באופן סמוי מן העין ובלתי פורמאלי, כך המו"מ מול מגל נוהל על ידי התובע כאשר כלל לא נמסר למגל המידע כי למעשה הנתבע הוא שעומד מאחורי היוזמה לרכישת חברת תרמיון, הסכם השותפות שבין הצדדים נכרת בין הנתבע לבין בתו של התובע, סיון, למרות שהתובע הוא השותף בפועל ולסיון אין כל עניין וחלק בשותפות עם הנתבע.
הנתבע הסכים על פי גרסתו כי בהסכמים השונים לא יירשם סכום הרכישה של חברת תרמיון, רק מפני שהתובע הודיע כי שילם במזומן את חלקו בסך של 750,000 ש"ח למגל במישרין, כך לשיטתו של הנתבע. מכאן הטענה שההסכמים אינם משקפים את העסקה האמיתית שהתבצעה למול חברת תרמיון ובין הצדדים.
כמו כן העברת חלק מהתמורה מהנתבע לתובע לגרסתו נעשה באמצעות תשלום במזומן ובלי שסכומים אלו נירשמו.
עורכי הדין שייצגו את התובע והנתבע בשלבי המו"מ ועריכת ההסכמים, קיבלו מהתובע והנתבע מידע חלקי בלבד לצורך עריכת ההסכמים.
משזו התנהלות הצדדים, קיים קושי לקבל את טענות הנתבע נוכח מעטה החשאיות שייחס להתנהלות התובע, שכן נראה כי שני הצדדים שיתפו פעולה והסכימו לכך שההסכמים והמצגים שיוצגו כלפי צדדים שלישיים יהיו שונים מהמצב העובדתי כפי שהיה בפועל משיקולים שונים, בין היתר שיקולים מס שייתכן ואף אינם לגיטימיים (עמ' 4 שור' 4-7 לפרוטוקול הדיון בבר"ל מיום 17.3.14), אך אין בידי להכריע בשאלות אלו במסגרת התשתית העובדתית המצויה בפניי.
- חלק מטענות התובע היו לעניין ניסיונות של הנתבע להדיר את רגלי התובע מהחברה המשותפת, לעניין זה הפנה התובע לראיות המעידות לכאורה על פעולות שביצע הנתבע לשם הקמת חברה חדשה בבעלותו שאליה העתיק את פעילות החברה המשותפת.
התובע הפנה לקבלות וחשבוניות שהוצאו לטובת החברה החדשה לאחר הודעת הנתבע על כוונתו למימוש האופציה ואף נטען כי חלק מהקבלות- קודמות למועד התאגדותה של החברה החדשה ביום 12.6.13, דבר המעיד לגרסת התובע כי החלטתו של הנתבע להקים את החברה החדשה, הייתה קודם למועד ההתאגדות ברשם החברות.
מאחר שמצאתי כי יש מקום לקבל את תביעת התובע ולחייב את הנתבע לשלם את התמורה שנקבעה בהסכם השותפות במקרה של מימוש זכות האופציה, הרי שאין כל נפקות לשאלת הפעולות שביצע הנתבע לאחר הודעתו על מימוש האופציה, שכן שהנתבע הודיע כי בכוונתו לרכוש את חלקה של סיון בחברה המשותפת, הרי שהחברה המשותפת היא בבעלותו הבלעדית. אשר על כן פעולות שהתבצעו לצורך הקמת חברה חדשה והעתקת הפעילות מהחברה המשותפת לחברה החדשה הן בסמכות הנתבע ואין כל מניעה שיחל בהכנת תהליך העתקת הפעילות לחברה החדשה.
אינני נדרשת כלל לשאלה בדבר שינויים שנערכו בקבלות שהוצאו לטובת החברה המשותפת על מנת שאלו ישמשו את החברה החדשה שהקים הנתבע, אף שייתכן שאינן ברות תוקף חוקי.
- לטענות הנתבע בדבר התנהלות לקויה של התובע בתקופה שבה ניהל את החברה המשותפת הן ביחסו לעובדים והן ביחסו לגורמים שונים עמם התקשרה החברה המשותפת התייחסתי במסגרת הדיון לעיל. למעלה מן הדרוש אחזור ואדגיש כי לא שוכנעתי שהנתבע אכן פעל בחוסר ברירה בעת שבחר להודיע על מימוש זכות האופציה .זאת בשל פערי הכוחות השווים שבין התובע לנתבע והיות הנתבע אדם מנוסה בעסקים בכלל ובעסקים משותפים עם התובע בפרט.
לנתבע היו קיימות דרכים נוספות להתמודדות עם התנהלות בלתי סבירה של מי שהוא מנהל החברה, אך הטענה כי הודעה על הפעלת זכות מימוש האופציה היא הדרך היחידה אינה מתקבלת על הדעת, מה עוד שסעיף זה נועד כאמור להיטיב עם הנתבע ולאפשר לו לקבל לבעלותו הבלעדית את החברה המשותפת ולמעשה להיוותר בעליה היחיד של חברת תרמיון שפעילותה הוטמעה בתוך החברה המשותפת, לאחר שניסיונות לרכישת חברת תרמיון שניסה לבצע בעבר כשלו.
- הנתבע הקדיש חלק מטענותיו לעניין אופן ביצוע התשלומים שנועדו לרכישת חברת תרמיון אולם משאין כל טענה באשר להשלמת עסקת רכישת חברת תרמיון אל מול חברת מגל, אלא המחלוקת היא באשר למערכת היחסים שבין התובעים לנתבע, הרי שלא מצאתי כי גם דיון בטענות אלו, בין אם בוצע התשלום בהעברה בנקאית או במזומן, בין באמצעות התובע או בכל דרך אחרת כדי לשנות מהתחייבותו של הנתבע לשלם את חלקה של סיון בחברה המשותפת בהתאם לזכות האופציה שניתנה לנתבע בהסכם השותפות.
טענות קיזוז
- לאור המסקנה כי דין התביעה להתקבל יש להידרש למספר טענות קיזוז שהעלה הנתבע העלה במסגרת טענות ההגנה כנגד התביעה.
לטענת הנתבע , לאחר סיום היחסים בין הצדדים, לקח התובע לרשותו חלקי חילוף השייכים לחברה המשותפת בשווי של 50,000 ש"ח ובשל כך נאלץ הנתבע לרכוש חלקים חילוף במקום אלו שנלקחו על ידי התובע. הנתבע לא הביא ראיות באשר לשוויים של חלקי החילוף שנלקחו לכאורה על ידי התובע וכן לא הציג אסמכתא באשר לרכישת חלקי חילוף במקומם משכך , לא הוכחה הטענה בעניין זה והיא נדחית
- עוד נטען כי הנתבע שילם באופן אישי סך של 54,547.80 ש"ח וסכום נוסף של 36,472.75 ש"ח באמצעות חברת ספק סחר שבבעלותו בגין הוצאות של החברה המשותפת, מאחר ולא ניתן היה לשלם עבור עלויות אלו באמצעות החברה המשותפת ללא חתימתו של התובע ובשל ביטול כרטיסי אשראי של החברה המשותפת על ידי התובע.
טענת קיזוז זו אין באפשרותי לקבל שכן גם אם אקבל את הטענה במלואה לעניין הסכומים, הרי שהוצאות אלו שולמו עבור החברה המשותפת .לכן לא נגרם לנתבע נזק כלשהו מאחר שהחברה המשותפת היא חברה בבעלותו המלאה מרגע שהודיע על מימוש האופציה .לכן כל הוצאה שנחסכה מהחברה המשותפת בשל כך שהנתבע נשא בה באופן אישי או באמצעות חברה אחרת שבבעלותו, הרי שעליו לדרוש את ההחזר לכך מהחברה המשותפת .גם אם לא יתקבל ההחזר הרי שעצם העובדה שהחברה המשותפת הוציאה הוצאה מופחתת גם היא מגדילה את סך הרווחים של הנתבע כבעליה של החברה המשותפת.