עוד נטען כי שווי העסקה הכולל לרכישת תרמיון היה 750,000 ש"ח ולא 1.5 מיליון כפי שטוען הנתבע.
- לטענת התובע החליט הנתבע להדיר את רגלי התובע מהחברה המשותפת ואף החל לנקוט צעדים לשם מימוש תכניתו זו, שבסופה ביקש להשתלט באופן מוחלט על החברה המשותפת. במסגרת זו טוען התובע כי הנתבע הקים ביום 12.6.13 חד צדדית , חברה חדשה באופן עצמאי, חברת "התרמוסטט לישראל" ונקט בצעדים לצורך העתקת פעילות החברה המשותפת לחברה החדשה שהקים.
תמצית טענות הנתבע
- לגירסת הנתבע , בין הצדדים שררו יחסי היכרות וחברות במשך 10 שנים, במהלכן השלימו מיזמים משותפים. על בסיס מערכת יחסים זו ביקש הנתבע מהתובע כי יסייע לנתבע לרכוש את פעילות חברת תרמיון מידיו של מגל.
הנתבע הדגיש כי הרעיון, היוזמה והרצון לרכישת חברת תרמיון היו של הנתבע בלבד.
לעניין זה אין מחלוקת כי מאמציו של הנתבע לרכוש את תרמיון לא נשאו פרי. לשם זה נזקק ל"שירותי" התובע שהתייצב בחזית העיסקה אל מול מגל לצורך רכישת תרמיון.
- לטענת הנתבע, בסיומו של המו"מ למול מר יוסף מגל, הודיע התובע לנתבע כי הסכום המבוקש עבור רכישת חברת תרמיון הוא 1.5 מיליון ש"ח, כולל שירותי ייעוץ והדרכה של מר מגל. על כן סוכם בין הצדדים כי כל צד ישלם מחצית מסכום הרכישה ובהתאמה יחזיקו כל אחד מהצדדים 50% ממניות החברה המשותפת. בהקשר זה מתעלם הנתבע לחלוטין מחלקו של התובע בכך שגרם והביא לעיסקה .
בשלב מאוחר יותר הודיע התובע לנתבע כי הפקיד את חלקו בעסקה בסך של 750,000 בנאמנות אצל עו"ד רבשטיין.
התובע ביקש מהנתבע כי חלקו של הנתבע יועבר באופן הבא: 500,000 ש"ח יופקד בנאמנות אצל עו"ד מטעמו של התובע ויתרת הסכום בסך של 250,000 ש"ח תשולם בפריסה ל – 18 תשלומים, כאשר מתוכם 125,000 ש"ח יועברו במזומן לידי התובע.
לטענת הנתבע , טיוטת הסכם המייסדים אמנם לא נחתמה, אך נכתב בה כי כל אחד מהצדדים יממן את העסקה בסכום של 750,000 ש"ח.
- לגירסת הנתבע , הסכם השותפות נוסח על ידי התובע ונחתם במהלך פגישה של הצדדים בבנק ולאחר שהתובע לחץ על הנתבע לחתום על הסכם השותפות מבלי שקודם לכן הוצגה לו טיוטה של הסכם השותפות.
על פי גרסת הנתבע לא נרשם בהסכם השותפות כי התובע מתחייב לשלם סכום של 750,000 ש"ח כפי שהוסכם בין הצדדים, מאחר שעל פי הצהרת התובע סכום זה "כבר שולם" למר מגל יוסף עובר לחתימת ההסכם.
- לטענת הנתבע , לאחר חתימת ההסכם החל התובע לנקוט בפעולות שונות על מנת ליצור מחלוקות עם הנתבע בנוגע לפעילות החברה המשותפת, על מנת להביא לכך שהנתבע ייאלץ לקנות את חלקה של סיון ובכך יגרוף התובע לכיסו סכום של 1.075 מיליון ש"ח. לגרסת הנתבע, תכנן התובע מלכתחילה לוותר על חלקו בחברה המשותפת.
בין הפעולות שנקט התובע, מנה הנתבע: בקשה לחתום על מסמך בעניין תשלום שכר לדירקטורים וביניהם התובע, אלא שהנתבע סירב לחתום על מסמך זה, בשל התנגדותו שהתובע יקבל שכר כאשר לחברה המשותפת אין פעילות והיא אינה מייצרת הכנסות כלשהן.
- לטענת הנתבע פנה אליו התובע מס' פעמים תוך ציון זכותו של הנתבע לרכוש את חלקו של התובע וביום 30.4.13 החליט הנתבע לבחון את מהירות ואופי תגובתו של התובע בהתייחס להודעת הנתבע למימוש זכותו לרכישת חלקו של התובע בחברה המשותפת.
לטענת הנתבע , לא התכוון לממש הלכה למעשה את זכותו על פי ההסכם לרכישת חלקו של התובע, והודעה זו נשלחה על מנת לאמת את חשדותיו של הנתבע בדבר כוונותיו של התובע (מעשה התרמית ורצונו להביא לכך שהנתבע ירכוש את חלקה של סיון בחברה המשותפת בתמורה לתשלום של 1.075 מיליון ש"ח).