העילה הרביעית שבגינה החליט בית-משפט קמא לחוב את המערערות נסמכת על עוולת גרם הפרת חוזה. בית-המשפט מצא כי התקיימו יסודותיה של העוולה כפי שהם מנויים בסעיף 62(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין). בית-המשפט קבע כי בהעלותן לשידור את סרטוני הפרסומת מטעם מקדונלד'ס גרמו המערערות, ביודעין ובלא צידוק מספיק, להפרת חוזה מחייב שנכרת בין ברגר קינג לבין אריאל, חוזה שברגר קינג ביטלה בהתאם לתניה החוזית שהתירה לה לעשות כן במקרה שבו יבצע אריאל מעשה כלשהו הפוגע במוניטין שלה.
--- סוף עמוד 325 ---
לבסוף קבע בית-המשפט כי לאריאל עומדת גם עילת תביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, משום שהמערערות כולן הפיקו רווח משידור הפרסומת מטעם מקדונלד'ס, והתעשרותן זו נבעה ישירות מהשימוש בשמו של אריאל, והכול שלא על-פי דין, ואף בניגוד לדין. עם זאת מצא בית-המשפט המחוזי כי בנסיבות המקרה אין הצדקה לפסוק פיצוי נפרד בעילה זו, שכן חיוב המערערות בגין עשיית עושר ולא במשפט, נוסף על חיובן על-פי יתר עילות התביעה, יוביל לפיצוי-יתר.
5. התביעה שכנגד שהגישה מקדונלד'ס נדחתה על-ידי בית-משפט קמא, אשר מצא כי לא הופר סימן המסחר שלה משום שהשם "McDonald", כך על-פי פסק-הדין, "מזוהה בארץ עם [אריאל], ספורטאי מצטיין ואדם חביב על הבריות. הפופולריות שלו אינה קשורה לשמה של רשת 'מקדונלד'ס'". בית-המשפט הוסיף כי סימן המסחר של ברגר קינג חזר והופיע לכל אורך סרטון הפרסומת שאריאל השתתף בו, ולכן היה ברי לצופים כי היא המפרסמת. לפיכך, כך לפי פסק-דינו של בית-משפט קמא, לא הייתה בפרסומת מטעם ברגר קינג משום סכנה להטעיית הצרכנים, וטענת הפרת סימן המסחר הרשום לא הוכחה. בית-המשפט קבע עוד כי טענת מקדונלד'ס לפגיעה במוניטין אף היא לא הוכחה, וכי במקרה דנן אין מתקיימים יסודותיהן של עוולות השקר המפגיע (סעיף 58(א) לפקודת הנזיקין) והתיאור הכוזב (סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות,
תשנ"ט-1999).
6. לאור מסקנותיו אלו חייב בית-משפט קמא את המערערות, ביחד ולחוד, בתשלום פיצויים לאריאל. בגין הפגיעה בפרטיות ובגין הפגיעה שהוסבה לו כתוצאה מהוצאת לשון הרע, נפסקו לאריאל פיצויים בסך 300,000 ש"ח לאור הצורך ב"מדיניות מרחיבה של פסיקת פיצויים" המוכתבת על-ידי "הקלות הבלתי נסבלת בהטלת דופי והעדר הרגישות לכבודו ופרטיותו של הזולת". היות שבוצעה כלפיו עוולה של גרם הפרת חוזה, נפסקו לו, לאריאל, 77,000 דולר. 45,000 דולר מתוך הסכום הזה נפסקו לו כחלק מהתמורה החוזית שהובטחה לו מאת ברגר קינג ואשר לא הועברה אליו מחמת ביטול החוזה על-ידי ברגר קינג. יתרת הסכום נועדה לבטא את הסיכויים הטובים, לאור המקובל בשוק הפרסום, להארכת החוזה עם ברגר קינג – סיכויים אשר אבדו לו, לאריאל, בעקבות ביטול החוזה.