14. עוד טענה התובעת, כי כאשר נשאל הנתבע ע"י מנהל התובעת, לאחר התפטרותו, במה בכוונתו לעסוק השיב הנתבע כי אינו מתכוון לעבוד בתחום הבניה אולם לימים התברר לתובעת כי מדובר בהצהרה שקרית. על כן לטענת התובעת הנתבע הפר את תניית אי התחרות הנזכרת בהסכם והסב לה נזקים רבים, בגינם היא זכאית היא לסעדים הבאים - פיצוי בסך של 45,000 ₪, בהתאם לאמור בהסכם העבודה; פיצוי בסך של 100,000 ₪, בשל גניבת עובדים זרים אותם מביאה התובעת לישראל באמצעות ההיתרים והמכסות אשר סופקה לה וכן תחרות ישירה עם התובעת. עוד עתרה התובעת כי יינתן צו קבוע המורה לנתבע לחדול מכל פעולה אשר יש בה כדי להתחרות עם עסקיה ובכלל זאת, לאסור עליו לפנות ללקוחותיה, עובדיה, ספקיה או כל גוף אחר יש בפנייה אליו כדי להוות תחרות עם עסקי התובעת, למשך 18 חודשים ממועד התפטרות הנתבע.
15. מנגד טען הנתבע כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה, שעה שאינו בעל תאגיד להעסקת עובדים זרים, תאגיד אשר לקיומו דרוש רישיון העסקה. לפיכך, הנתבע אינו יכול להתחרות בתובעת וכבר מטעם זה יש לסלק את התביעה על הסף.
16. הנתבע הכחיש את טענת התובעת כי תפקידו היה בכיר ובמסגרת תפקידו כמנהל תפעול, טיפל בהיבטים הקשורים לאספקת כוח אדם לחברות הבניה וכן בשירותי הקרקע עבור אותם עובדים. הנתבע טען כי נשכר לעבודה על ידי התובעת, על בסיס ניסיונו בענף כוח האדם בבניין ויכולותיו האישיות. הנתבע ציין כי במהלך שמונה שנות עבודתו הקדיש לתובעת את כל זמנו ומרצו וזו גומלת בכפיות טובה ומנסה להכשילו בדרכו החדשה.
17. לטענת הנתבע, התובעת לא הוכיחה כי קיים סוד מסחרי אליו נחשף במסגרת תפקידו ואף לא הוכיחה כי עשה שימוש בסוד זה, לרבות לא לעניין שמות לקוחותיה או ספקיה או שיטות התמחור של התובעת. כמו כן, התובעת לא הוכיחה קיומה של תמורה מיוחדת או הכשרה מיוחדת.
18. הנתבע התייחס לטענת התובעת בנוגע לאירוע בחודש 8/13, וטען כי התובעת סיפקה עובדים זרים לחברת "ע.ש.ר (ר.מ.), חברה להנדסה ולבנייה בע"מ", בפרויקט מסוים. לאחר זמן קצר, ברחו העובדים לפרויקט אחר מאחר ושולם להם שכר גבוה יותר בתאגיד אחר.
19. לטענת הנתבע, פעל והביא מספר קבוצות עובדים אחרים לעבוד עבור התובעת, אך אלו לא הסכימו לעבוד בשל השכר הנמוך. בסופו של יום, גויסה קבוצת עובדים על ידי תאגיד אחר ולתובעת לא נגרם כל נזק. הנתבע הדגיש כי המעבר בין תאגידים הוא לרוב עקב תנאי שכר ירודים אשר ניתנים לעובדים.
הנתבע הוסיף וטען, כי אף שמנכ"ל התובעת היה מודע למאמציו הכבירים לגיוס עובדים חדשים, בחר לשלוח מכתב התראה אשר בינו לבין המציאות אין דבר.