57. הנה כי כן, בפנינו נצבות גרסאות סותרות, כאשר הנתבע לא נחקר על גרסתו וגרסתו לא הופרכה. בהקשר זה, עיינו במכתב ההתראה אותו הציגה התובעת (נספח 2 לתצהיר מנהל התובעת). מדובר במכתב אשר נכתב על ידי מנהל התובעת ובו מתלונן מנהל התובעת על התנהלות הנתבע וכך נרשם: "לאחר יציאתך לחופשה בחו"ל התברר לי כי הדיווח שמסרת לי באשר לקבוצת העובדים שהייתה אמורה להתחיל ולעבוד בנרקיסים לא תאם את המציאות...בנוסף התברר לי כי העובדים שהיו אמורים להיות מועסקים בנרקיסים, הוצבו באמצעותך בתאגיד אחר...באם תחזור התנהלות זו על עצמה, תנקוט החברה בהליך פיטורים תוך שלילת פיצויי הפיטורים...". (נספח 2 לתצהיר מנהל התובעת).
58. האמור במכתב זה מוכיח כי מנהל התובעת אכן סבר בזמן אמת כי הנתבע התנהל שלא כדין ולכן נשלח אליו המכתב האמור. עם זאת לא מצאנו כי יש במכתב זה כדי להוכיח כי הטענות אשר הועלו כנגד הנתבע היו נכונות. לאחר ששקלנו את גרסאות הצדדים בעניין זה, לא מצאנו כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבע הפר את חובת הנאמנות ותום הלב כלפי התובעת, עוד במהלך עבודתו.
59. נוסיף, כי גם אם היינו מקבלות את טענת התובעת כי מדובר בהפרת חובותיו כעובד , ולא כך הדבר, בהתאם להודאת הנתבעת, בחרה היא "לעבור על כך לסדר היום" (ס' 9 לתצהירו של מנהל התובעת). כמו כן, במועד סיום עבודתו שולמו לנתבע מלוא פיצויי הפיטורים על ידי התובעת, אף שהנתבע התפטר מעבודתו (עדותו של הנתבע, עמ' 25 לפ' ש' 14).מכאן עולה כי התובעת סברה בזמן אמת כי אין במעשה זה כדי להוות עילה להגבלת עיסוקו של הנתבע או לחיובו בפיצוי כספי כלשהו.
60. שיתוף פעולה עם מר טארק סוארקה ופנייה לחברת תדהר – לטענת התובעת הנתבע וחברת סוארקה חברו יחדיו ופנו לראשי קבוצות של עובדים זרים אשר עובדים בתובעת וגרמו למעבר העובדים לתאגידי כוח אדם זר המתחרים בתובעת (ס' 11 לתצהירו של מנהל התובעת). עוד נטען כי הנתבע פנה לחברת תדהר וביקש לספק לה עובדים (ס' 26 לתצהירו של מנהל התובעת). סבורות אנו כי התובעת לא הוכיחה טענתה זו מהטעמים הבאים -
61. ראשית, טענת התובעת הועלתה בכלליות ולא הייתה מפורטת דיה. התובעת לא פירטה מיהם אותם ראשי קבוצות אשר לטענתה הועברו על ידי הנתבע לתאגידים אחרים ואף לא לאילו חברות אחרות הועברו. כאשר נחקר על כך מנהל התובעת, העיד כי טענה זו מבוססת על "דעתו":
ש. התובעת היא קבלן ביצוע?
ת. לא.
ש. מופנה לסעיף 11 לתצהירך, טענת שאלכס וסוורקה פנו לראשי קבוצות ואמרו להם לעבור לתאגיד אחר?
ת. לראשי קבוצות ולעובדים עצמם.
...
ש. מי שכנע אותם לעבור?
ת. לעניות דעתי ומיטב ידיעתי זה היה אלכס ביחד עם סוורקה. האנשים היו אצלי בתאגיד אצל לקוח בונה התיכון ועברו אליהם.
ש. אלכס לגרסתך לקח את אותם עובדים והעביר אותם?
ת. כן. חד משמעית כן". (עמ' 13 לפ' ש' 7 - 26).
62. שנית, אל מול טענתה הכללית של התובעת נצבת טענת הנתבע אשר הכחיש את גרסת התובעת באופן מפורט. הנתבע הצהיר כי אינו בעל תאגיד להעסקת עובדים זרים ואף אינו עובד בתאגיד כזה. הנתבע הבהיר כי לאחר סיום עבודתו ייסד חברה חדשה בשם א.ש. צוות איתן בע"מ, אשר עוסקת בניהול, שיווק וליווי פרויקטים. חברה זו מנהלת ומלווה אתרי בניה ואינה עוסקת בהיבט של אספקת עובדים כלל (ס' 4 לתצהירו)עוד ציין הנתבע: "אינני עובד בהעסקת עובדים זרים, אינני עובד בתאגיד להעסקת עובדים זרים, אינני עובד בתאגיד להעסקת עובדים זרים, ואין בין פעילותי לבין עיסוקה של התובעת כמעסיקה של עובדים זרים בענף הבניין כל דמיון. לא פניתי לחברת תדהר בהצעה כי אספק לה עובדים זרים, כידוע לתובעת, חברת תדהר עובדת עם תאגידים רבים של כוח אדם זר באופן ישיר, ולי אין כל קשר לאספקת עובדים זרים לחברת תדהר לאחר סיום יחסי העבודה עם התובעת" (ס' 17 לתצהיר הנתבע).
ובהמשך: "אינני קשור כלל ועיקר לאירוע כזה או אחר של עזיבת עובדים. אני לא הייתי שותף באירועים כגון אלחו, לא צמחו לי פירות כלשהם מכך. מעבר לכך, אין לי שום אינטרס להעביר עובדים מהתובעת לחברה כלשהיא. ככל שעזבו העובדים את התובעת, לטובת עבודה בתאגיד אחר, אין לתובעת אלא להלין על עצמה ועל תנאי השכר שהיא משלמת לעובדיה" (ס' 18 לתצהיר הנתבע).
63. הנתבע הבהיר כי הוא משתף פעולה עם חברת סוארקה, לקוח של התובעת, אולם חברת סוארקה הינה חברה קבלנית המבצעת עבודות בניין עבור יזמים וקבלנים ראשיים לכן אינה יכולה להתחרות בתובעת, מאחר ותחום פעילותה הינו בנייה ולא אספקת כוח אדם (ס' 15 - 16 לתצהירו של הנתבע). הנתבע חזר על דברים אלו בעדותו ( עמ' 16 לפ' ש' 24 – 27, עמ' 17 לפ' ש' 1 – 3) והעיד בעניין זה כי:
"ש. יורם קדם שקרן?
ת. הוא לא דובר אמת .
ש. אתה אומר שלא אמרת לו שאתה שותף של סוורקה ?
ת. לא אמרתי את זה.
ש. בהתאם להגבלה שלך היה אסור לך לעבוד עם לקוחות / ספקים שמתחרות עם התובעת?
ת. לא. בהגבלה שלי כתוב לא לעסוק בתחום, אני לא עסקתי בתחום כ"א, אני עסקתי בתחום הקבלני, גם באותם אתרים שאני נמצא והקבוצות של התובעת מבצעת בניין והלקוח שלי מבצע עוד בניין, התובעת לא נמצאת אצל אותו לקוח, אלא באמצעות קבלן משנה, הם לא מתקשרים ישירות לאותו הקבלן. זו שרשרת ייחוס פה. ז"א אני בקשר עם הלקוח שלי שהוא קבלן משנה של אלקטרה לצורך הדוגמא והתובעת מספקת עובדים לקבלן משנה אחר שהוא לא הלקוח שלי" (עמ' 26 לפ' ש' 12 - 23).
64. התובעת לא הפריכה את גרסת הנתבע ומנהל התובעת אשר בעדותו כי מר סוארקה הוא קבלן ביצוע:
"ש. האם סוורקה הוא תאגיד כוח אדם?
ת. הוא לקוח שצרך ממני עובדים.
ש. האם נכון שסוורקה הוא עובד עם עוד תאגידים?
ת. כן. נכון שהוא קבלן ביצוע עבור יזמים וקבלנים (עמ' 12 לפ' ש' 9 – 12) ".
65. נציין כי מנהל התובעת אף העיד, כי למעשה היה מודע לכך שהנתבע פועל בתחום זה, מספר חודשים טרם הגשת כתב התביעה, אך בחר שלא לפעול כנגדו: למה לא הגשת בסמוך לכתב התביעה שלך צו מניעה לעצור את אותם הנזקים?
ת. הסברתי, גם כשהתברר לי שהוא עובד מול לקוחות, יש לי עיסוקים משלי, ברגע שאומרים לי שאלכס היה פה, ופה ופה, אני נתקל בו באתרים, כשראיתי שהדברים קורים, אמרתי אני לא אוציא צו מניעה שיתפרנס מזה כי הוא לא יודע לעשות משהו אחר, ברגע שראיתי שלקוחות פונים אליי ואומרים שהוא היה פה זה כבר היה מאוחר מדי שכן זה היה 4 חודשים אחרי שהוא עזב את העבודה. זה הייעוץ המשפטי שקיבלתי מעו"ד שלי (עמ' 13 לפ' ש' 1 – 6).
66. לא שוכנענו כי בנסיבות מקרה זה בו מדובר בפעילות או עיסוק בשיווק וליווי פרויקטים בתחום הבנייה, כדי להתחרות עם התובעת, אשר עוסקת בתחום ספציפי, אספקת כוח אדם (עובדים זרים).
67. בהקשר זה שקלנו את טענת התובעת לפיה הנתבע לא יכול לעבוד בליווי פרויקטים מאחר והוא נעדר כישורים הנדסיים וטענתו נטענה בעלמא בניסיון להסוות את פעולותיו. לא מצאנו כי יש בהיעדר כישורים הנדסיים, כדי להוכיח כי הנתבע לא עובד כמלווה פרויקטים, אשר הינו עיסוק שאינו דורש השכלה פורמלית. נוסף על אמור, טענה זו הופרכה באמצעות עדות הנתבע, אשר העיד בעקביות בדבר עיסוקו:
"ש. מה החברה עושה?
ת. אני מסתובב בפרוייקטים אני לא מעסיק בכלל עובדים בחברה שלי. זו חברה בע"מ.
ש. מאחר ולא צירפת את החוזים , אתה מגלה את דעתנו בכך שאתה עוסק בניהול , שיווק וליווי פרוייקטים, תספר לנו מה כולל הליווי, והשיווק? איזה פרוייקטים? לאיזה קבלנים?
ת. התפקיד שלי בעבודה שאני מאתר פרוייקטים לביצוע קבלנים. כל העבודה שלי היא לבד, אין מישהו שיכול... אין לי צורך להעסיק עובדים. פרוייקטים לביצוע כמו ביצוע שלד לבניין מגורים.
ש. מי מבצע את העבודה עצמה?
ת. עובדים זרים.
ש. למה לא עובדים פלסטינאים או ישראלים?
ת. כי הלקוחות שלי עובדים עם עובדים זרים.
ש. מי זה הלקוחות שלך?
ת. קבלני בניין.
ש. בין היתר לקוחות של התובעת?
ת. לא.
ש. תדהר?
ת. תדהר ואלקטרה הם לא לקוחות שלי, אני עובד באתרים שלהם באמצעות הלקוחות שלי.
ש. מי הלקוחות שלך?
ת. זה שרשרת, יש קבלן ראשי זה למשל אלקטרה, תדהר וכאלה, הוא לוקח קבלן משנה, קבלן משנה הוא הלקוח שלי.
ש. מי לדוגמא?
ת. א.א.מ.ת. זו דוגמה לחברה שהיא לקוחה שלי, בנייה ויזמות היא לקוחה שלי. באתרים שאני מבצע את העבודה הלקוחות שלי מבצעים עבודה, הקבלן הראשי הוא לא הלקוח, ז"א אני מייצג אותו (קבלן המשנה) כשאני מאתר את הפרוייקט אני מייצג את הקבלן"(עמ' 24, לפ' ש' 6 – 24; עמ' 25 לפ' ש' 1 – 12; עדות הנתבע עמ' 17 לפ' ש' 19 - 28, עמ' 18 לפ' ש' 1 - 3).
68. שלישית, שקלנו את עדותו של מר קדם, אשר העיד מטעם התובעת. לא מצאנו כי יש בעדותו כדי להוכיח את טענת התובעת כי הנתבע היה מעורב בהעברת קבוצות עובדים זרים למעסיק אחר. מר קדם הצהיר כי הנתבע ציין באוזניו כי הינו שותף של סוארקה (ס' 4 לתצהירו), אולם , כפי שקבענו לעיל, הנתבע הודה בעניין זה ולא מצאנו כי יש בשיתוף פעולה זה כדי להעיד על פעילות המתחרה בתובעת.
69. מר קדם הצהיר כי הנתבע עמד בקשר עם חלק מראשי הקבוצות של העובדים שהועסקו על ידי נרקיסים באתרי תדהר, ופנה לראשי קבוצה ולמנהלי פרויקטים בתדהר, על מנת לבצע פרויקטים באמצעות תאגידי כוח אדם זרים אחרים (ס' 5 לתצהירו). אולם, בעדותו הודה מר קדם כי טענה זו לא ידועה לו באופן אישי, אלא מדובר בעדות מפי השמועה, מפיהם של מנהלי הפרויקטים:
"ש. מופנה לסעיף 5 לתצהירך, אתה מכיר אותו?
ת. בהחלט.
ש. מקריא. למה לא ציינת את השם שלהם בתצהירך?
ת. לא יודע, לא עלה בדעתי לציין.
ש. איך אתה יודע שהוא בקשר עם ראשי קבוצות?
ת. מנהלי הפרוייקטים אמרו לי.
ש. כמה אמרו לך?
ת. לא זוכר.
ש. ראית שהוא נפגש איתם?
ת. לא.
ש. שמעת את השיחה ביניהם?
ת. לא" (עמ' 6 לפ' ש' 22 – 29).
70. בנסיבות מקרה זה, אין די בדבריו אלו של מר קדם כדי להוכיח את טענת התובעת. טענת התובעת כי הנתבע הפר את חובות האמון ותום הלב החלות עליו הינה טענה כבדת משקל, אשר דורשת ראיות ממשיות, בעוד עדותו של מר קדם הינה עדות מפי השמועה כאשר התובעת לא זימנה לעדות אחד מאותם מנהלי פרויקטים על מנת להוכיח טענתה ממקור ראשון. כמו כן, בתצהירו של מר קדם לא פורטו מה היו האמירות אשר נאמרו על ידי מנהלי הפרויקטים ולכן גם מטעם זה, לא היה די בעדותו על מנת לבסס את טענת התובעת.
71. שלישית, התובעת לא זימנה לעדות את אחד מראשי הקבוצות אשר הועברו לטענתה, אף שמנהל התובעת טען בעדותו כי ידוע לו באילו עובדים מדובר -
"ש. אתה יודע מי הם ראשי הקבוצות?
ת. כן, אחד מהם עוד עובד אצלי. ראש הקבוצה התפצל לכמה תאגידים הכוונה שהעובדים שלו עובדים היום גם עם תאגידים אחרים.
ש. למה הוא לא מעיד כאן אותו ראש קבוצה שעובד אצלך?
ת. כמו שאמרתי קודם, אני לא יכול לזמן מצעד של כל המשלוחות, הבאתי לקוח אחד, הבאתי תמליל חקירה וציינתי שמות והבאתי את כל מה שהיה לי לבית הדין" (עמ' 13 לפ' ש' 12 - 20).
72. בהקשר זה נציין כי מנהל התובעת פירט תאריך ספציפי בו נודע לתובעת כי הנתבע פנה לחברת תדהר וידוע לה כי המדובר בעובד ספציפי: "...ביום 18.12.14 פנה הנתבע לחברת תדהר וביקש לספק לו עובדים זרים...הנתבע הוסיף לעשות ואף פנה עם אחד מעובדיה של התובעת, העובד אצלה בפועל, ושידל אותו..." (ס' 26 לתצהיר התובעת וכן ר' ס' 15 לתצהירו, בו נטען לגבי אירוע ספציפי של הסתלקות עובדים בחודש 6/14, מבלי שניתנו פרטים לגבי אירוע זה). לפיכך ולצורך הוכחת טענתה היה על התובעת למסור פרטים לגבי האירוע הספציפי אותו ציינה ואף לזמן לעדות את העובד אשר היה מעורב באירוע זה. קו זהה נקטה התובעת אף בעניין עדותו של מר סוארקה:
"ש. למה לא זימנת אותו לעדות.
ת. לא חשבתי על זה, אני לא צריך לזמן את כולם, מה אני אעשה פה מצעד?" (עמ' 12 לפ' ש' 17 – 18).
73. רביעית, בהקשר זה, שקלנו את דבריו של מנהל התובעת בעדותו לפיהם לא נדרש ממנו לזמן עדים ועל הנתבע מוטלת חובה לזמן לעדות את מר סוארקה וכן את ראשי הקבוצות.
מאחר ומדובר בגרסאות סותרות, נטל ההוכחה מוטל על התובעת ולכן היה עליה להציג ראיה נוספת, אשר יש בה כדי לסתור את גרסת הנתבע. מסקנתנו כי נטל ההוכחה מוטל על התובעת, מקבלת משנה תוקף, נוכח טענת התובעת, אשר הינה טענה להגבלת עיסוק ולכן דורשת ביסוס ראייתי כדבעי.
74. עוד שקלנו בהקשר זה את אופן ההתקשרות בענף בו עוסקת התובעת, בו קבוצות העובדים הזרים אינה כבולה לתאגיד מסוים, כפי שהיה עד שנת 2005, אלא יש משקל לרצונם והם רשאים לבחור ולעבוד בכל תאגיד אחר (ס' 19 לתצהירו של הנתבע). בעניין זה נפנה לעדותו של מר קדם :
"ישנם קבוצות של עובדים שהתגבשו בתוך תאגידים, והם מבצעים את העבודה, הקבוצות יכולות לעבוד עם כל מיני קבלנים ,ולא חייבים לעבוד עם סוורקה או אחר, הם גם לא חייבים להישאר בתובעת, על פי החוק יש להם זכות להתנהל עם תאגיד אחר" (עמ' 7 לפ' ש' 11 - 14).
ובהמשך העיד:
"החוק מאפשר כל שלושה חודשים לעובד זר להחליף, אותה קבוצת פועלים שעובדת אצלי באמצעות סוורקה וסופקה על לסוורקה על ידי תאגיד נרקיסים יכולה להמשיך לעבוד אצלי גם אם תסופק על ידי תאגיד אחר ולא נרקיסים.." (עמ' 8 לפ' ש' 5 – 6 וכן עדות מר ניצן בעמ' 13 לפ' ש' 22 - 26).
75. לפיכך, מאחר ועובדי התאגיד רשאים לעבור על פי רצונם, גם מטעם זה היה על התובעת להוכיח טענותיה בדבר המעשים המיוחסים הנתבע, אשר הובילו לטענתה לנטישת העובדים ומעברם אל חברה מתחרה בתובעת. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעות כי התובעת לא הוכיחה את טענתה כי הנתבע התחרה בתובעת באמצעות חברה אותה הקים או באמצעות שיתוף פעולה עם חברת סוארקה.