76. הפגישה בחברת אלקטרה בחודש 6/15 - כאמור לעיל, אחת מטענותיה המרכזיות של התובעת נסובה סביב פגישה אותה ערך הנתבע בחברת אלקטרה, אשר במהלכה לטענתה ניסה להעביר את העובדים לחברה אחרת.
77. מנהל התובעת הצהיר בעניין זה כי: "כך, ביום 10.6.15 הלכתי לפגישה מתוכננת אצל חברת אלקטרה בנייה – לקוחה ותיקה של התובעת...ומטרתה הייתה קידום פרויקט שלה ואספקת עובדי בניין זרים...בעת שנכנסתי לבניין בו מצויים משרדי חברת אלקטרה בנייה, יצא ממנו הנתבע מלווה בשני עובדים זרים של התובעת. כאשר ראו אותי העובדים, הם נראו מבוישים מאוד וחמקו עם הנתבע, שקרא להם לבוא אחריו.
לאחר כ – 20 דקות, אחד מהעובדים הסיניים בא אליי והודיע לי כי הוא וחברו לעבודה השתתפו בפגישה, יחד עם הנתבע, וכן נציגי חברת אלקטה בנייה בעניינו של אותו הפרויקט אליו ביה בכוונת התובעת לספק עובדים זרים. כמו כן, אמר לי העובד כי הנתבע ניסה לסגור עסקה עם אלקטרה בנייה במסגרתה יספק לה עובדים זרים דרך תאגיד אחר – המתחרה בתובעת, באמצעות העובדים של הנתבעת...אציין כי, מנהל הפרויקט – מר עופר קריב, אישר את דברי העובד, וראו את דבריו של מר קריב כפי שהוקלטו בשיחה בינינו..." (ס' 32 לתצהירו של מנהל התובעת, ההדגשה אינה במקור – ר.צ.).
78. הנתבע הכחיש את טענת התובעת (ס' 20 לתצהיר הנתבע) וכך הצהיר: "כפי שציינתי עסקתי בניהול פרוייקטים של בניה בשת"פ עם חברה מבצעת -סוארקה ולכן עמדתי בקשר עם חברות קבלניות ויזמיות. הטענה של מנהל התובעת כי ההקלטה של מר עופר קריב מאששת את טענתו כי אני עוסק באספקת כוח אדם זר לפרויקטים היא מגוחכת ותמוהה...המתואר על ידי מר ניצן בתצהירו בקשר לאותה פגישה ביום 10.6.15 אינו נכון, שכן נפגשתי עם מר קריב באותו היום, אף פגישתנו עסקה בביצוע קבלנו ובשום אופן לא בעניין אספקת עובדים".ובהמשך (ס' 21 לתצהיר הנתבע) הצהיר: "...חברות יזמיות וקבלניות מתקשרות מעת לעת עם חברת מבצעות דוגמת...סוארקה ולכן מדרך הטבע חלק מאותן חברות שעמדו בקשר עם התובעת בעניין אספקת כוח אדם זר, עמדו איתי בקשר לגבי ביצוע עבודות בנין ואין בכך שום קשר לתחום עיסוקה של התובעת".
79. הנתבע העיד כי פגש את העובדים למטה, כאשר יצא מהבניין, כפי שפגש אותם מנהל התובעת (עמ' 22 לפ' ש' 3 – 11, עמ' 23 לפ'ש' 1 – 5) וכן ראו המשך עדותו של הנתבע (עמ' 2 לפ' ש' 6 – 27). לפיכך, גם בעניין זה מדובר אפוא בגרסה מול גרסה. שקלנו את תמלול ההקלטה אשר הוגש על ידי התובעת, תמליל שיחה אותה ערך מנהל התובעת עם מר עופר קריב (נספח 8 לתצהירו של מנהל התובעת). לא מצאנו כי יש בתמלול אשר הועלה על הכתב, כדי להוכיח את טענת התובעת כי תכלית פגישת הנתבע עם מר קריב היה לספק עובדים זרים או כי הפגישה נסובה סביב נושא זה.
80. נוכח חשיבות הדברים נביא אותם כלשונם (עמ' 2 לתמלול, ש' 1 – 22, עמ' 3, ש' 1 – 9):
"אלדד: שאני אמשיך להיות בראש שלך כל הזמן. אני מקווה שאני אעבוד גם איתך פעם.
עופר: הנה אתה רואה. אני לא מפסיק לחשוב עליך.
אלדד: אבל אני רוצה לעבוד איתך, אני בניתי שם...נורא רציתי לעבוד איתכם. עם יואב, זה היה בשבילי נוסטלגיה לחזור לעבוד.
עופר: בפעם הבאה. נו.
אלדד: אל תשכח. שיהיה.
עופר יאללה.
אלדד: רציתי לשאול אותך משהו אחד, עופר, משהו אחד רציתי לשאול אותך. תראה...
עופר: כן.
אלדד: בזמנו שאני הייתי אצלך במשרד היה שם את איך קוראים לו את יצא לפניי אלכס. אלכס הזה עבד אצלי פעם, אני מנהל איתו, אני עכשיו תבעתי כי הוא גורם לי נזקים. הוא פונה לעובדים שלי, אסור לו לפי חוזית לעבוד עם..
עופר: תכלס, תכלס, תעבור לתכלס.
אלדד: לא, אני אומר, אני מספר לך שאסור לו לעבוד, הוא איתו...
עופר: לא, לא עזוב לא סגרתי..
אלדד: לא סגרת איתו בסדר אבל הוא בא אליך כעיקרון למשרד כדי לשבת איתך ונכון אני פשוט אסור לו לעשות את הדבר הזה. הוא עשה דבר, הוא פונה ללקוחות שלי, הוא הולך.
עופר:...עזוב, בוא תן ל..., אני לא סגרתי איתו, הוא לא חתם איתי חוזה, הוא היה איתי בקשר הדוק לגבי עבודה, לא סגרתי.
אלדד: בסדר גמור, בסדר גמור. מאה אחוז. אבל תהיה איתי בקשר כל הזמן, עופר. שנהיה בקשר.
עופר: בסדר.
אלדד: אני אבוא לבקר אותך סתם בשביל הכיף, לשבת איתך קצת.
עופר: בכיף".
81. בעניין זה העיד מנהל התובעת כי:
"ש. אתה יכול בתמליל להראות לי היכן מצוין שהוא מציע שירותי כוח אדם
לאלקטרה?
ב"כ התובעת:
מה שכתוב כתוב.
המשך חקירה נגדית לב"כ הנתבע:
ת. אין בתמלול" (עמ' 15 לפ' ש' 24 - 28, עמ' 16 לפ' ש' 1- 3).
82. מאחר והאמור בתמלול אשר הוגש על ידי התובעת אינו מפורט ואין בו די להוכחת טענתה, היה על התובעת לזמן לעדות את מר קריב על מנת שעדותו תשפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת בעניין זה. בנסיבות מקרה זה, עת התובעת היא אשר הקליטה את השיחה ומשאין די בתמלול כשלעצמו, אנו סבורות כי החובה לזמן את מר קריב לעדות, מוטל על התובעת. שעה שהתובעת בחרה שלא לעשות כן, יש לזקוף זאת לחובתה בנסיבות מקרה זה ומכל מקום אין בתמליל כדי לסייע להוכחת טענותיה.
83. נוסיף, כי גם לעניין טענתה זו, בחרה התובעת שלא לזמן לעדות את אחד העובדים אשר היו מעורבים לשיטתה במעשים המיוחסים לנתבע, חרף עדותו של מנהל התובעת כי עובדים אלו עדיין עובדים אצלו: "העובדים אישרו שהם היו עם אלכס ביחד. הם אישרו לי אישית, עובדים שעובדים אצלי בפועל, ועדיין עובדים אצלי". (עמ' 10 לפ' ש' 27 - 28).
התובעת שבה על גרסתה כי אין ביכולתה לבצע "מצעד עדים":
ש. למה את מר צ'יין לא זימנת להעיד?
ת. לא יכול לעשות מצעד. הבאתי תיעודים שמראים את הפניות שלו (עמ' 15 לפ' ש' 12 – 13).
84. כפי שציינו לעיל, אין בידינו לקבל את טענת התובעת כי לא נדרשה לזמן לעדות אחד מעובדים אלו, מהטעמים אותם מנינו לעיל. לפיכך, אנו קובעות כי טענת התובעת בדבר ניסיון הנתבע להעברת עובדים משורותיה, במהלך פגישה בחברת אלקטרה, לא הוכחה. בהתאמה גם טענת התובעת כי הנתבע התחייב שלא לעסוק בתחום לא הוכחה( עדות הנתבע אשר הכחיש טענה זו עמ' 25 לפ' ש' 13 - 14).
85. טרם קבלת החלטתנו, שקלנו גם את טענת התובעת כי הנתבע העיד עדות שקר וכי עדותו הייתה מלאה סתירות. לטענת התובעת, הוכח בפני בית הדין כי הנתבע הסתיר ביודעין את העובדה כי הקים בסוף שנת 2015 תאגיד אשר קיבל היתר בסוף שנת 2016 לשמש כתאגיד כוח אדם זר בענף הבניין. בהקשר זה, שבה והפנתה התובעת לבקשה לצירוף ראיה אשר הוגשה על ידה לאחר דיון ההוכחות, ואשר נדחתה על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 29.3.17. הנתבע טען כי שעה שהבקשה לצירוף ראיה נדחתה על ידי בית הדין, יש למחוק סעיפים אלו (ס' 5, 43) מסיכומי התובעת.
86. לאחר ששקלנו בכובד ראש טענות אלו, לא מצאנו כי יש בהן ממש מהטעמים הבאים - ראשית, כפי שציינו לעיל, בקשת התובעת להגיש ראיה נוספת, נדחתה על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 29.3.17 ובהתאם לנימוקים המנויים שם, לפיכך הצדק עם הנתבע ואין התובעת יכולה להסתמך על ראיה זו בסיכומיה. שנית, לגופו של עניין, לא מצאנו כי נפלו סתירות בעדות הנתבע כטענת התובעת. הנתבע חזר על גרסתו בעקביות לפיה לא התחרה בתובעת וכך העיד:
ש. בקדםם המשפט אמרתי לכב' הרשמת שאתה הקמת תאגיד מתחרה לתובעת, אתה זוכר, ואפילו נתתי את שם התאגיד . אתה זוכר מה ענית?
ת. כן. שזה שקר וכזב. שזה לא תאגיד כוח אדם, מנדרין זה לא כוח אדם זו חברה שהוקמה ואין לה שום פעילות.
ש. אני מציג בפניך פלט של רשם החברות של מנדרין כוח אדם לבניין בע"מ, חברה שהכתובת שלה הוא משעול השוהם 1 בחולון, אתה מכיר את הכתובת הזאת? היא הכתובת של הבית שלך?
ת. נכון.
ש. מתי הקמת את החברה?
ת. אני לא זוכר תאריך מדוייק.
ש. אני אעזור לך..
ת. נראה לי בסוף שנת 2015.
ש. אני אומר לך שאמרתי את השם בקדם המשפט זה היה על בסיס נתונים שהיו לי מרשם החברות ואמרת שקר וכזב, כולנו נוכחים פה שהקמת חב' כ"א. איך זה מתיישב עם זה שאמרת שקר וכזב?
ת. זה לא תאגיד כוח אדם של עובדים זרים לבניין. זו חברה בע"מ שהוקמה לצורך אספקת פועלים אחרים, במסגרת עבודתי אני מתבקש כקבלן לגבות בעובדים אריתראים שעובדים בבניין, הקמתי ולא פתחתי , אני לא מתכוון. אין לחברה שום פעילות אפילו לא תיק במע"מ. בהתחלה רציתי ואח"כ אמרתי שאני לא אתעסק בזה" (עמ' 18 לפ' ש' 17 – 28, עמ' 19 לפ' ש' 1- 8).
87. בהמשך חקירתו העיד הנתבע:
"...
ת. אציין שאחרי שהדברים נטענו, עו"ד חשב שאני רוצה לפתוח תאגיד, החברה הוקמה אפילו לא לפי הנוהל של תאגידים ולא במסגרת ההגשות של חברות כוח אדם. אני רוצה לציין שזה לא תאגיד למרות שאתה טוען שזה תאגיד. זה לא במסגרת הבקשות, זה היה לפני התאריך של הגשת בקשה.
ש. כשאמרת בקדם המשפט "שקר וכזב" למה התכוונת? עכשיו אתה אומר שרצית לספק עובדים זרים לבנין, איך אתה מסביר שזה לא מתחרה לפעילות של התובעת?
...
ת. זה לא מתחרה, אני לא הקמתי תאגיד, עו"ד טען שהקמתי תאגיד ולכן אמרתי שקר וכזב.
ש. אתה זוכר בדיוק מתי הקמת את החברה הזאת?
ת. בסוף 2015.
ש. הקדם היה בינואר 2016 ...
ת. זה גם היה אחרי 18 חודש. אבל לא היתה שום כוונה.
ש. אתה מסכים איתי שאם זה היה בתוך ה- 18 חודשים זה לא היה תקין?
ת. לא, אני לא התכוונתי לזה.
ש. אתה מסכים שאם היית מקים את התאגיד האלה ומספק עובדים...
ת. אני לא יודע אם זה תקין או לא , אני לא פרשן משפטי, אני לא התכוונתי להתחרות ולא הייתי מקים תאגיד כוח אדם אחרי חודש שעזבתי" (עמ' 20 לפ' ש' 8 – 13, עמ' 21, עמ' 22 לפ' ש' 1- 2).
88. לסיכום - לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו כי התובעת הוכיחה כי הנתבע הפר את חובות תום הלב והנאמנות בהן חב הוא במסגרת יחסי העבודה בין הצדדים. בהתאמה , התובעת לא הוכיחה כי מתקיים בענייננו אחד הקריטריונים אשר נקבעו בפסיקה ואשר יש בהם כדי להצדיק את הגבלת עיסוק הנתבע ומתן סעד של פיצוי כספי.
89. מעבר לדרוש נציין כי לאור משך הזמן אשר חלף ממועד סיום עבודת הנתבע, אין עוד מקום להגביל את עיסוקו. כמו כן , לעניין תוקפה של תניית הגבלת העיסוק, לא מצאנו כי התניה הקבועה בהסכם העבודה מידתית, לאור משך הזמן הקבוע בה (18 חודשים). לפיכך, וככל שהיו מוכחות טענות התובעת, הסעד הרלבנטי היה מתן פיצוי כספי. נוכח קביעתנו לעיל, לפיה התובעת לא הוכיחה כי מתקיים קריטריון המצדיק סעד של פיצוי כספי, איננו נדרשות להכריע בטענות הצדדים באשר לגובה הפיצוי אותו דרשה התובעת.
סוף דבר-
90. התביעה נדחית במלואה.
91. לאור דחיית התביעה, תישא התובעת בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.
ניתן היום, י"ז חשוון תשע"ח, (06 נובמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
נציג ציבור עובדים גב' שרה חורש רוית צדיק, שופטת