20. הנתבע הכחיש את טענת התובעת לפיה הינו פונה אל חברות בניה ומציע לספק להן עובדים זרים. עוד טען הנתבע, כי לא היה מעורב באירוע כזה או אחר של עזיבת עובדים ואין לו כל אינטרס להעביר עובדים מהתובעת לחברה כלשהי.
21. הנתבע הבהיר כי ייסד לאחרונה חברה חדשה בשם א.ש. צוות איתן בע"מ, אשר עוסקת בניהול, שיווק וליווי פרויקטים. חברה זו אינה עוסקת באספקת כוח אדם לחברות בניה ואין קשר בין פעילותה לפעילות התובעת לכן, אינו מתחרה בתובעת ואינו יכול "לגנוב" עובדים של התובעת.
22. בהתייחס לטענה כי התקשר עם חברת "סוארקה", טען הנתבע כי חברת סוארקה אינה תאגיד כוח אדם אלא חברה קבלנית (קבלן ביצוע) המבצעת עבודות עבור קבלנים ראשיים לכן אינה מתחרה בתובעת. הנתבע טען כי גם התקשרותו עם חברת סוארקה בוצעה באשר לניהול ושיווק פרויקטים ובמסגרת זו פנה לחברות בנייה שונות לצורך מציאת פרויקטים חדשים , זוהי הסיבה בגינה אף פנה למר קדם. באשר לפגישה אשר נערכה ביום 10/6/15, טען הנתבע כי פגישתו עם מר קריב עסקה בביצוע קבלני ולא באספקת עובדים. כן הכחיש הנתבע את טענת התובעת לפיה הצהיר כי אין בכוונתו להישאר בענף הבנייה לאחר התפטרותו.
23. לטענת הנתבע, יש לדחות את כלל הסעדים המבוקשים על ידי התובעת, מאחר ותניית אי תחרות בהסכם לא עומדת בקריטריונים אשר נקבעו בפסיקה על מנת ליתן לה תוקף והיא אינה מידתית. בנוסף, התובעת אף לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כלשהו.
דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית-
הכללים לבחינת תניית אי תחרות-
24. כאמור לעיל, בענייננו בהסכם עבודתו של הנתבע קיימת תניית אי תחרות. ההלכה העוסקת בתוקפה של תניית אי תחרות קבעה (ע"א 6601/96 AES SYSTEM INC נ' סער, פ"ד נד(3) 850), כי: "ככלל אין למעסיק אינטרס לגיטימי שעובדו לא יתחרה בו לאחר סיום עבודתו" . דהיינו, בהתאם להלכה תניית אי תחרות או הגבלת תחרות תוכר רק מקום בו מוכח אינטרס לגיטימי של המעסיק אולם, אף אם יוכיח המעסיק שכך הם פני הדברים, עדיין יש לבחון את סבירות ומידתיות ההגבלה לרבות משך ההגבלה, היקפה והתחום הגאוגרפי עליו היא חלה.
25. בעניין צ'ק פוינט (ע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 4.6.1999) נקבעו ארבעה קריטריונים המצדיקים את הגבלת חופש העיסוק, ואלו הם:
"(א) סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב'סוד מסחרי' השייך למעסיקו הקודם.
(ב) הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור השקעת המעסיק בהכשרתו. ברי, כי אם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה.
(ג) תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעסיק.
(ד) חובת תום הלב וחובת האמון: יש ליתן משקל לתום לבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד לבין מעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון אשר חב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום לב. דוגמה להפרת חובת האמון היא התקשרות העובד עם אנשים אחרים כדי להעתיק את תהליך הייצור של מעסיקתו..".