7. בע"א 288/14 יונה נ' נעם (פורסם במאגרים משפטיים, [פורסם בנבו] ביום 1.7.15) נקבע כי "במילים אחרות, התקיימות התנאי המתלה הופכת את החוזה מחוזה על תנאי לחוזה 'רגיל'. לעומת זאת, עם התקיימות התנאי המפסיק, החוזה- שעד אז היה בעל תוקף אופרטיבי מלא- מתבטל. במצב כזה גם חלה על הצדדים חובת השבה הדדית של מה שניתן לפי החוזה עובר להתקיימות התנאי (שלו, בעמ' 483)".
8. סעיף 28 לחוק החוזים שכותרתו 'סיכול תנאי' נקבע ביחס ל- 'תנאי מפסיק' כדלקמן: "(ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו". בסעיף קטן (ג) נקבע כי "הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות". סעיף 28 שלעיל, העוסק בסיכול התנאי, קובע השתק סטטוטורי; דהיינו, צד שמנע את קיום התנאי המתלה או גרם לקיום התנאי המפסיק אינו זכאי להסתמך על אי קיום התנאי או על קיומו, בהתאמה. השתק זה לא יחול בכל אחד מהמצבים הבאים: ראשית, כאשר התנאי הוא דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו. שנית, כאשר הצד שמנע או גרם לקיום התנאי פעל ללא זדון וללא רשלנות. ככלל -כך נפסק- התקיימות תנאי מפסיק כשלעצמה מביאה לפקיעת ההסכם (אלא אם לשון ההסכם קובעת אחרת).
9. ובענייננו, לא יכולה להיות מחלוקת כי ההסכם היה תלוי בהתקיימותו של תנאי מתלה והוא אישור האגודה השיתופית לקבלת הקונה כחבר אגד"ש המהווה תנאי חיצוני לצדדים להסכם, כאשר כיום אין חולק כי סוגיית התנאי המתלה אינה עומדת עוד על הפרק ובעניינה לא נדרשת כל הכרעה, אחר שנקבע בערכאת הערעור כי זיכרון הדברים דנן, מהווה חוזה לכל דבר ועניין. משכך, בעוד שנפקות אישור האגודה השיתופית משמעה הפיכת החוזה המותנה לחוזה מוחלט שלם ובעל תוקף מלא שהצדדים אינם רשאים לסכלו; אי קיום התנאי המתלה מביא לבטלות החוזה למפרע, ככל שלא נקבע אחרת, וגורר סעד של השבה (רע"א 6734/09 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ [פורסם בנבו] (26.08.2012)). אם כן, כמובא לעיל, ההכרעה הנדרשת כאן רק ביחס לשני התנאים המפסיקים שעוגנו בהסכם והאחריות לסיכולם, קרי הצד שגרם לקיום התנאי המפסיק.
10. בטרם אכנס לגופם של דברים ואבחן את שאלת סיכול התנאים המפסיקים, ראיתי להקדים ולציין כי ההנחה היא, שצדדים הכורתים חוזה מעוניינים באמת ובתמים לקיימו. אי קיומו של תנאי עשוי להביא לשחרורם של הצדדים מהחוזה, רק אם הדבר נובע מאירוע 'מסכל' שאינו תלוי כלל בצדדים. צד אינו רשאי לגרום במו ידיו לאי קיומו של תנאי מתלה, כשם שסיכול יזום אינו בגדר סיכול. בעשותו כן, הוא משתמש בתנאי כאמתלה בלתי לגיטימית לשחרורו מן החוזה. כן נפסק כי, גם אם מסכימים הצדדים כי על אחד מהם לבצע פעולה כתנאי לשכלול החוזה, יהיה מנוע אותו צד מלטעון כי התנאי לא נתקיים, כשהוא עצמו מנע את קיומו. במקרה זה יראו את התנאי כמתקיים ואת החוזה כמשתכלל (ראו ציטוטים שהובאו בע"א 1156/10 אפרת האס נ' חברת הבונים בקרית משה בע"מ [פורסם בנבו] (18.11.12)).