האם יש עילה להרמת מסך לשם ייחוס חובות, ככל שיימצאו, כלפי הנתבע 3? [מר עמרם, ר.ר.]" (עמ' 2 לפסק הדין).
8. בבואו להכריע במחלוקת, ועל יסוד הראיות כפי שנפרשו לפניו קבע בית הדין האזורי, בין השאר, כי תקופת העבודה של העובדים הייתה כדלקמן: המערערים 1, 3, 4, 5 עבדו מיום 17.4.10 ועד יום 11.10.13, דהיינו, כשלוש וחצי שנים. המערער 2 עבד מיום 23.5.11 ועד יום 11.10.13, כשנתיים וחמישה חודשים.
בית הדין הצביע בפסק דינו על כך, שהמערערים עבדו במשך פרקי זמן ללא מבוטלים בחנות המשיבים שבשוק, קודם להצבתם לעבודה בדוכני החברה בשופרסל. ככל העולה מפסק הדין, ההתקשרות מיום 1.9.12 בהסכם הניהול, הייתה בקשר עם הצבת העובדים בשופרסל, ולא הייתה קשורה לתקופה שקדמה לכך. בהתייחסו לחברת מרגו ציין בית הדין כי מחומר הראיות "אין לדעת האם הנתבעת 2 היא חברת כ"א או קבלן שירותים על כל המשמעויות הנובעות מכך, כך בזיקה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כ"א ובפרט ביחס להעסקת עובדים זרים; בכלל זאת אין לדעת האם מדובר ב"קבלן" מורשה או לאו".
נציין כי מן התיק עולה, כי במשך כל תקופת העבודה קיבלו המערערים תלושי שכר אחדים בלבד, והם התייחסו לחודשים ספורים בשנת 2013. חלקם קיבלו 3 תלושי שכר, חלקם חמישה או שישה תלושים. מבין התלושים שהוגשו, הראשון שבהם מתייחס לחודש ינואר 2013, והאחרון לחודש יולי 2013. בתלושים הבודדים שהופקו כאמור, רשומה חברת מרגו כמעסיקה.
9. בית הדין האזורי חילק את תקופת עבודת המערערים לשתיים. התקופה הראשונה, או "התקופה המוקדמת" על פי ניסוחו, היא ממועד תחילת תקופת העבודה של כל אחד מן המערערים כפי שהוכח ועד 1.9.12, הוא מועד עריכת הסכם הניהול. התקופה השנייה, היא התקופה שמיום 1.9.12 ועד תום תקופת העבודה ביום 11.10.13. ככל העולה מפסק הדין, ככל הנראה בסביבות 1.9.12 הוצבו המערערים לעבודה בחנויות שופרסל. הסכם בין חברת מיארה לשופרסל לא הוצג לבית הדין.
אשר לתקופה המוקדמת, בית הדין ציין כי שוכנע שהמערערים עבדו אצל המשיבים 1 ו-2 קודם לעבודתם בחנויות שופרסל. בית הדין הוסיף כי הנטל על המשיבים להוכיח כי העסקת המערערים הייתה באמצעות קבלן. אלא שהמשיבים הסתפקו בהכחשה כללית, וטענו כי המערערים לא עבדו אצלם. בית הדין קבע לעניין זה כך:
"יתרה מכך, בהעדר ראיות פוזיטיביות, לא הוכיחו הנתבעים כי העסקה בתקופה הקודמת ל-1/9/2012 (התקופה המוקדמת) הייתה בהכרח העסקה באמצעות קבלן כ"א. בנסיבות אלו ומששוכנענו כי התובעים עבדו גם בתקופה המוקדמת (ראה לעיל), הרי שלכל הפחות ההעסקה היתה במסגרת ישירה. לאור תיקון 24 לחוק הגנת השכר (שנכנס לתוקף 2/2009) חלות חובות רישומיות, שלא קוימו, לכאורה (משלא הוצגו בפנינו) וגם לאור זאת עובר הנטל לכתפי הנתבעים" (שם בע' 9, ההדגשה שלי, ר.ר.).