ארקיע צירפה דו"ח של הנציג מטעמה (מוצג מ/3), שבו נכתב כי הנוסעים יודעו על העיכוב בטיסה עקב מצבה הבריאותי של הדיילת. על-פי האמור בדו"ח זה, הנוסעים יודעו גם על זמן הטיסה העדכני, שהיה באותה עת 19:30 בערב. נכתב בדו"ח שהוזמן מזון לנוסעים פעמיים עקב זמן ההמתנה הממושך, וכן סופקו חיתולים וחלב לנוסעים שלהם תינוקות. כן נכתב בדו"ח שהנוסעים יודעו על העיכוב הנוסף בטיסה לשעה 21:30-22:00. ארקיע שיכנה את התובעים ויתר הנוסעים שומרי השבת במלון חמישה כוכבים על חשבונה עד יציאת השבת (וזאת בין אם מדובר היה בצעד שננקט ביוזמתה ובין אם מדובר היה בדבר שנעשה לאחר פנייה מצד אחד הנוסעים). ארקיע נקטה מאמצים לפתור את המצב שנוצר על-ידי הטסת מטוס מישראל. התובעים לא הביאו תמיכה ראייתית בטענותיהם בדבר מועד הגשת המזון אליהם והקושי שבו נתקלו ביצירת קשר עם בני משפחתם בישראל. אשר לטענה בדבר קבלת שירותי תקשורת, אוסיף שלטעמי בעידן המודרני שבו התקשורת זמינה לכל בקלות ניתן ליתן לנושא זה משקל פחות. נוכח מכלול זה, גם לגופו של עניין אינני סבור שיש לפסוק לטובת התובעים פיצוי נוסף בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם או פיצויים לדוגמה.
זאת ועוד, ככל שתביעת התובעים היא לקבלת פיצוי בגין נזק מוכח, נפסק שפסיקת פיצוי בגין נזק זה היא חלופית לפיצוי הסטטוטורי ולא מצטברת אליו (ת"ק (ת"א) 35646-04-17 דנן נ' אייר פרנס, [פורסם בנבו] פיסקה 47 (30.9.2017) (להלן – עניין דנן); והשוו, ע"א 7426/14 פלונית נ' דניאל, [פורסם בנבו] פסקה 79 לפסק דינו של השופט י' עמית (14.3.2016) (להלן – עניין דניאל)). על כן, אף אילו סברתי שיש מקום לפסוק לטובת התובעים פיצוי נוסף בגין עוגמת הנפש, הרי שלא הייתי מוצא מקום לפסוק פיצוי העולה על הפיצוי הסטטוטורי שנפסק לטובתם ממילא. בעניין זה אף יש להתחשב בכך שמדובר היה בטיסת שכר, על כל הנובע מכך, ובכך שעלות הטיסה הייתה זולה במיוחד. יוער כי גם בשני המקרים הנוספים שבהם התקבלה התביעה לגבי הטיסה מושא תביעה זו, לא נפסקו לתובעים פיצויים לדוגמה או פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם (עניין בייצר ועניין מיכאלי).
32. התובעים תבעו בכתב התביעה פיצוי בגין רכישות שעשו שכן נותרו ללון ברודוס לילה נוסף ללא הכבודה, בסך 5,500 ש"ח כל אחד, ובסך-הכל 11,000 ש"ח. בדיון הציגו התובעים חשבוניות שונות להוכחת ראש נזק זה (מוצג מ/4). החשבוניות כולן ביוונית, וסכומן הכולל נמוך מאוד מהסכום הנתבע. בדיון נתנו התובעים הסברים שטחיים ביותר לגבי תוכנן של חלק מחשבוניות אלו. קיים טעם רב לפגם בתביעת סכום של 11,000 ש"ח בנושא זה, כאשר סכומן של החשבוניות שהוצגו אף אינו מתקרב לסכום הנתבע. בנסיבות אלו, אינני רואה מקום לבור את הבר מן התבן במקום התובעים ולעשות את מלאכתם שלהם להוכיח את תביעתם בנושא זה. ממילא, וכפי שכבר הוזכר, פסיקת נזק מוכח היא חופפת לפסיקת הפיצוי הסטטוטורי על-פי חוק שירותי תעופה, וההסברים שנתנו התובעים לגבי חלק מהחשבוניות אינם עולים על שיעור הפיצוי הסטטוטורי. על כן, התביעה גם לגבי ראש נזק זה נדחית.
33. התביעה הוגשה גם נגד השטיח המעופף. השטיח המעופף טענה כי היא "נותן שירותי סוכנות הנסיעות" (סעיף 1 לחוק שירותי תעופה), ועל כן אינה חבה כלפי התובעים. יצוין, כי בכתב ההגנה מטעם ארקיע נטען שהשטיח המעופף היא "מארגנת" הטיסה (סעיף 2 לכתב ההגנה מטעם ארקיע), וככל שהכוונה בכך הייתה להגדרת המונח "מארגן" בחוק שירותי תעופה, הרי שהשטיח המעופף אחראית כלפי התובעים בכל הנוגע לתביעתם לקבלת הפיצוי הכספי מכוח סעיף 6 לחוק. עם זאת, לא הוצבה בפניי תשתית מספקת לקבוע מה היה מעמדה של השטיח המעופף ביחסים שבין הצדדים, ועל כן התביעה נגדה נדחית. ממילא, גם אילו הייתה מוטלת על השטיח המעופף אחריות כלשהי, הרי שאחריות זו הייתה ביחד ולחוד כלפי התובעים, וההתרשמות בדיון הייתה שארקיע עצמה סבורה שהיא הנתבעת הנכונה בהליך, ולא השטיח המעופף (ראו, עמ' 2 שורה 28 לפרוטוקול).
סוף דבר
34. טרם סיום, הקורא חד-העין יכול היה להבחין כי בסקירת התביעות שהובאו לפתחם של בתי המשפט בישראל לגבי טיסה IZ74 מרודוס לישראל ביום 30.9.2016, אחת מהן היא תביעה שנדונה בפניי (עניין אלוני). באותו עניין נדחתה התביעה בהסכמה, ואוסיף כי דחיית התביעה נעשתה בהמלצתי. גם בתביעה זו המלצתי לתובעים בתום הדיון לחזור בהם מתביעתם או לסיימה בערכים נמוכים, אלא שהתובעים כאן סרבו להצעתי. נגשתי למלאכת כתיבת פסק-הדין בלב פתוח ובנפש חפצה, כפי שחובה עלי לעשות. בסופה של מחשבה ושקילה, שוכנעתי כי דין התביעה לקבלת הפיצוי הכספי לפי סעיף 6 לחוק שירותי תעופה להתקבל.
35. אשר על כן, התביעה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שארקיע תשלם לכל אחד מן התובעים פיצוי בסך 1,290 ש"ח. על סכום זה יתווספו הוצאות משפט בסכום כולל לשני התובעים יחדיו בסך 750 ש"ח. כלומר, בסך-הכל תשלם ארקיע לתובעים סכום של 3,330 ש"ח.
התביעה נגד השטיח המעופף נדחית ללא צו להוצאות, לאור העובדה שגם מכתבי ההגנה שהוגשו עלה חוסר בהירות לגבי מעמדה של זו.
סכום זה ישולם תוך 30 ימים שאחרת יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק-הדין.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק-הדין.
ניתן היום, י' טבת תשע"ח, 28 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
אמיר ויצנבליט