15. ביום 21.1.2015, בחלוף שנה ושמונה חודשים מיום חתימת ההסכם, פנה בכתב עו"ד ברינט, שהחליף את עו"ד בן שושן, אל סגנית רשמת המקרקעין בחיפה בטענה, כי נפלה שגיאה אצל רשם המקרקעין וכי עליהם להסדיר רישום הערת אזהרה במלואה גם על חלקה 16 כשם שרשומה על חלקה 22.
16. ביום 27.1.2015 נרשמה הערת אזהרה מלאה לטובת כהן על חלקה 16.
17. ביום 19.2.2015 פנו כהן למנדלמן בבקשה כי יחתמו על מסמכי משכנתא מבנק דיסקונט לישראל בע"מ. מנדלמן נמנעו מלחתום.
18. ביום 11.6.2015 הוגשה תביעת כהן נגד מנדלמן במסגרתה עתרו לאכוף את ההסכם על דרך של תשלום יתרת התמורה וכן עתרו לתשלום הפיצוי הקבוע בהסכם המכר בסך 125,000 ₪.
19. ביום 6.7.2016 הגישו מנדלמן תביעה נגדית כנגד כהן, במסגרתה עתרו להצהיר כי ההסכם הופר על ידי כהן ובשל ההפרה ביטלו מנדלמן את ההסכם. כן עתרו מנדלמן לחייב את כהן בפיצוי המוסכם בסך 125,000 ₪.
ב. טענות הצדדים
עיקרי טענות כהן:
20. את עיקר טענתם מפנים כהן כלפי עו"ד ברח"ד אשר בלשונם גרם "לתאונה משפטית". לטענתם, עו"ד ברח"ד התרשל והכשיל את כל המעורבים בעסקה, והביא לכך שעסקת המכר לא באה לידי סיום. עו"ד ברח"ד ערך את ההסכם לפיו מנדלמן רכשו את הזכויות רק מזיידנר, שעה שעוד 74 בעלים נוספים מכרו למנדלמן את המגרש, ערך את הבקשות לרישום הערת אזהרה באופן מטעה, מנע מכהן לקבל משכנתא, נמנע מלשתף פעולה עם עו"ד בן שושן והתעמר בה, בפנייתו לרשם המקרקעין לא פעל לתיקון הטעות, אלא קיבע את הטעות והטענה, כי המוכרים הינם זיידנר בלבד, כך גם הציג מצדג שגוי לבנק מזרחי טפחות וכן פעל ברשלנות משלא הוסיף את עו"ד בן שושן בייפוי הכוח הבלתי חוזר, לא הצהיר כראוי למס שבח על מכר מגרש, ונמנע מלשלם את מס השבח, שעה שהוא מחזיק בכספי הפיקדון העולה על מס השבח וגרם שיוטלו קנסות על מנדלמן ומחדלים נוספים.
21. לטענת כהן, הם עשו כל אשר לאל ידם כדי לקיים את העסקה כפי שעולה מההתכתבות הרבה של עו"ד בן שושן, לעו"ד ברח"ד, ניסו כל אפשרות להגיע להסדר עם מנדלמן לרבות פגישה שנערכה אצל הרב דוד אבוחצירא.
כהן טוענים, כי היה בידם כספים כדי לממן את העסקה, הם השקיעו בתכנון, שילמו מס רכישה ואף מכרו את דירתם לצורך כך. על פי עצה שקבלו מעו"ד בן שושן הם לא המשיכו בביצוע התשלומים כל עוד לא נרשמה לטובתם הערת אזהרה מלאה על חלקה 16.
22. לטענת כהן, במשך כל השנים מאז נחתם חוזה המכר – אוגוסט 2013 ועד אשר הוגשה התביעה שכנגד – יולי 2016, לא שלחו מנדלמן מכתב ביטול חוזה ואף לא העלו כל טענה כי החוזה הופר על ידי כהן או כי הם מבקשים לבטלו. כן אף לא הודיעו על ביטול ההסכם בשיחת הטלפון שניהלו עם עו"ד ברינט, משנתבקשו לחתום על מסמכי המשכנתא.
טענת הביטול בכתב הועלתה בכתב ההגנה – בסעיף 35 כטענה חלופית ובכתב התביעה שכנגד – סעיף 34 הודיעו הודעת ביטול. רק משהתחלף הייצוג העלו מנדלמן את טענתם בדבר ביטול העסקה.
לחיזוק טענתם מפנים כהן לדברי עו"ד נצר, בא כוחם הקודם של מנדלמן בפרוטוקול הישיבה מיום 3.11.2015, "אני מניח שהקרקע היום שווה יותר. הם עדיין מעוניינים וצריכים את הכסף", כך גם בישיבה מיום 16.12.2015. משנתבקשו מנדלמן לחתום על מסמכי המשכנתא הם דרשו תוספת של 50,000 ₪ ולא הודיעו כי חוזה המכר מבוטל.
לטענת כהן, יש להתעלם מהמכתב הפיקטיבי, כביכול, מיום 29.4.2014 שצורף לתצהיר מנדלמן, לפיו שיגר מנדלמן לבא כוחו עו"ד ברח"ד, בקשה לבטל את העסקה ושלא הוצגה ו/או צויין בכתבי בי-דין מוקדמים.