ביום 28.5.2012 התכנס דירקטוריון החברה וקבל החלטה לפיה מאחר שהתובעים לא העבירו לחברה את חלקם היחסי בהון שנדרש לה (שלגביו הוחלט באסיפה הכללית מיום 7.3.2012), יוקצו 39,835 מניות רגילות בנות 1 ש”ח לחברת חברת קופרלי ושלום. צעד זה דילל את החזקותיה של חברת ברק בחברה ל-0.15% מהמניות.
במסגרת התביעה הנוכחית הגישו התובעים שתי בקשות למתן סעדים זמניים, בקשות שנדונו ונדחו בהחלטות מיום 2.5.2012 ומיום 12.6.2012 מהנימוקים שפורטו בהחלטות אלה.
טענות הצדדים
טענות התובעים
10. התובעים טענו כי החברה התנהלה באופן שקיפח אותם. לגישתם, קופרלי ושלום הם בעלי השליטה בחברה והם ניצלו במשך השנים את שליטתם בה כדי לקפח את התובעים – בעלי המיעוט בה – תוך שימוש בחברה לטובת קבוצת חצי-חינם. טענתם המרכזית של התובעים היא שהנתבעים ניצלו את כוחם בחברה כדי לכפות עליה לרכוש את חומרי-הגלם שנדרשו לה להכנת הסלטים מקבוצת חצי-חינם (קרי מחברת תוצרת חקלאית) במחירים גבוהים, והם אף כפו על החברה למכור את מוצריה לרשת הסופרמרקטים של חצי-חינם במחירים נמוכים. בדרך זו הוסטו רווחים מהחברה אל קבוצת חצי-חינם באופן שקיפח את התובעים כבעלי-מניות המיעוט בה. לשיטת התובעים, זו הסיבה בשלה רווחיה של החברה דנן הם נמוכים יותר מהממוצע בענף, והם טוענים כי לצורך הערכת שווי החברה ללא הקיפוח – יש להניח כי החברה היתה יכולה להרוויח את הסכומים הממוצעים בענף.
11. התובעים תיארו בסיכומיהם את הבסיס להקמת החברה – קופרלי הציע לברק ולבכר להצטרף אליו כשותפים בשנת 2006. ברק ובכר הסכימו להצעה. הצדדים הסכימו כי ברק ובכר ינהלו את החברה ואילו קופרלי ושלום יממנו את רכישתה ואת פעילותה. ואכן החברה נרכשה על-ידי חברת ברק כאשר קופרלי ושלום דואגים למימון הרכישה באמצעות ערבות לבנק המממן. ברק נועד לשמש מנכ"ל החברה ובכר – לנהל את הייצור. כוונת הצדדים הייתה שהחברה תפעל בשיתוף פעולה עם קבוצת חצי-חינם אשר תספק לה את הירקות לייצור הסלטים, ולאחר הייצור תהיה רוכשת מובילה של הסלטים שייוצרו.
תחת ניהולם של ברק ובכר ולאור המאמצים הרבים שהם השקיעו, גדל מחזור ההכנסות של החברה בכ- 300%. יחד עם זאת, כך נטען, מהר מאוד התברר לברק ולבכר כי החברה נשלטת למעשה על-ידי קופרלי ושלום: לכל הוצאה כספית בחברה נדרש אישורם של קופרלי ושלום, והם היו אלה שקבעו את זהות הספקים של החברה ואת זהות לקוחותיה. שליטה זו נועדה להבטיח כי קבוצת חצי-חינם תעשה שימוש בחברה לצורך הפקת רווחים לקבוצה. התובעים מדגישים כי גרסת הנתבעים כאילו החברה נוהלה בלעדית על-ידי ברק ובכר וכי להם לא היה תפקיד בחברה, קרסה. עוד נטען כי דפוס פעולה זה של קופרלי ושלום הונהג על-ידיהם גם בחברות אחרות כגון תוצרת חקלאית וחברה בשם נירוסטה סנטר.