לטענת התובעים, ביום 15.3.2012 הגיעו הנתבעים למפעל והשתלטו עליו בכוח באמצעות "בריונים". הבריונים לא אפשרו לברק ולבכר להיכנס למפעל, ומנעולי המפעל הוחלפו. על העובדים נאסר לשוחח עם ברק ובכר. בעקבות זאת, הגישו התובעים ביום 18.3.2012 בקשה דחופה למתן סעדים ארעיים לבית המשפט וביום 1.5.2012 הוגשה התביעה הנוכחית.
16. לטענת התובעים לאחר "גירושם" של ברק ובכר, השלימו קופרלי ושלום את תכניתם והטמיעו את פעילות החברה בחברת פרי-הגליל שבבעלותם. העדה גב' כהן, המכהנת כמנהלת כספים של פרי-הגליל והחברה, הודתה שלא ניתן היום לקבוע את שיעור הרווח הגולמי של החברה בנפרד מזה של פרי-הגליל. מוצרי החברה נמכרים על-ידי פרי-הגליל בהיקף של 1.5 מיליון ש”ח בחודש. פרי-הגליל משלמת לחברה עמלה בגין השימוש במותג, כאשר לא הוצג כל הסכם בין החברה לבין פרי-הגליל. גב' כהן העידה כי פרי-הגליל משלמת לחברה כ- 50,000 ש”ח בחודש כהחזר הוצאות ושימוש במותג. מעבר לכך, גב' כהן עצמה מנהלת את מערך הכספים של החברה ושל פרי-הגליל, אך היא מקבלת שכר רק מהחברה. כל האירועים המתוארים נעשו ללא הליך תאגידי תקין, והם מהווים קיפוח של בעלי-מניות המיעוט בחברה. מאז "גירושו" מהחברה, זכויותיו של ברק כבעל-מניות אינן מכובדות, החברה אינה מזמנת אותו לאספות כלליות, הוא אינו מקבל דוחות כספיים של החברה ואיננו שותף ברווחיה.
17. עוד נטען כי החברה נוהלה כ"מעין שותפות". לברק ולבכר הייתה ציפייה לגיטימית לנהל את החברה או לנהלה במשותף עם הנתבעים, תוך השפעה על קבלת ההחלטות בה. קופרלי ושלום רמסו ציפיות לגיטימיות אלה באופן המהווה קיפוח של המיעוט בחברה. לאחר פיטוריהם של ברק ובכר, קופרלי ושלום עירבו את פעילות החברה בחברת פרי-הגליל, והסיטו את רווחיה לפרי-הגליל, כשהחברה ממשיכה לשאת בהוצאות של חברת פרי-הגליל. גם התנהלות זו הוכרה בפסיקה כהתנהלות מקפחת. כל אלה מחייבים מתן צו להסרת הקיפוח מכוחו יירכשו מניות חברת ברק בחברה על-ידי חברת קופרלי ושלום לפי חישוב שווי החברה המביא בחשבון את הקיפוח. סעד זה מתאים במיוחד למקרים של אבדן אמון בחברה שהיא "מעין שותפות".
18. לגישת התובעים לצורך קביעת שווי החברה ניתן להתבסס על חוות-דעתו של רו"ח שמואלי מטעם הנתבעים, לאחר תיקון הטעויות שנפלו בה. התובעים אף מפנים בעניין זה לחוות-דעתה של ד"ר גלנדר מטעמם, שמבלי להתייחס לתוכנית ההבראה המתוכננת בחברה, הגיעה לשווי של 6-6.5 מיליון ש”ח. לטענתם של התובעים, יחד עם תכנית ההבראה שווי החברה לפי חוות-הדעת הזו נמצא בטווח של 16.8-32.1 מיליון ש”ח.