החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח, סגנית נשיא) מיום 15.1.2018 במסגרתו התקבלה בקשת המשיב לאישור פסק בוררות של המוסד לבוררות של הבורסה ליהלומים מיום 23.2.2016 בו חויב המבקש לשלם למשיב סך של 1,644,167 דולר ארה"ב, ונדחתה בקשת המבקש לביטול הפסק.
1. המבקש היה במועדים הרלוונטים בעל השליטה בחברה ישראלית (חברת א.ס.ד. דיימונדס, להלן: החברה הישראלית) ובחברה אמריקאית (A. S. Diamonds, להלן: החברה האמריקאית). המבקש הוא גם שותפו לשעבר של המשיב. בין שני השותפים נתגלעה המחלוקת אשר פרטיה לא הובהרו כדבעי לפני בית משפט זה (הן מפני שבית המשפט המחוזי לא פירט בפסק דינו את מקור המחלוקת והן בשל כך שבבקשה הנוכחית המבקש לא טרח לספר על אודותיה). מכל מקום המבקש הוזמן להשתתף בהליך בוררות כדי להכריע בסכסוך שיש לו עם המשיב (להלן: הסכסוך).
2. המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בבית המשפט המחוזי הייתה בעיקר סביב קיומו של הסכם בוררות בר תוקף המחייב את המבקש להשתתף בהליך בוררות בעניין הסכסוך. ביום 6.7.2010 חתם המבקש על התחייבות כלפי מפעלי "בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע"מ" (להלן: ההתחייבות ו-הבורסה בהתאמה). אין מחלוקת שההתחייבות נחתמה שעה שהחברה הישראלית שכרה נכס בבורסת היהלומים ברמת-גן. סלע המחלוקת היה באשר לשאלת תוקפה של ההתחייבות בכל הנוגע לכבילתו של המבקש בהסכם בוררות מחייב אל מול המשיב. בית המשפט המחוזי קבע כי למרות שההתחייבות נחתמה כחלק מהסכם השכירות של הנכס עבור החברה הישראלית מהבורסה, יש בהתחייבות כדי להצביע על קיומו של הסכם בוררות בין המבקש לבין המשיב.
3. במסגרת בקשתו דכאן תוקף המבקש את הכרעת בית המשפט המחוזי בק"נ טעמים. ביניהם: שכתב ההתחייבות היה ספציפי והוא כבל אך ורק את החברה הישראלית בהסכם עם הבורסה כאשר המבקש לא היה צד לעסקה האמורה; שבית המשפט "הרים מסך" בין החברה הישראלית לבינו שלא כהלכה; שההתחייבות נסמכת על תקנון הבורסה המחייב את חברי הבורסה לנהל כל סכסוך הקשור במסחר ביהלומים בהליך של בוררות, אך המבקש אינו חבר בבורסה; כי ההתחייבות ניתנה רק בהקשר של השכרת הנכס; כי ההתחייבות נכתבה בשפה העברית אשר המבקש אינו בקי בה; כי המשיב פעל במסגרת החברה האמריקאית אשר אף היא איננה צד להתחייבות; כי המבקש טען החל מזימונו הראשון להליך הבוררות כי הוא כופר בסמכות הבוררים לדון בסכסוך וכי טענותיו נפלו על אוזניים ערלות; כי השתתפותו בבוררות באמצעות "שיחות וידאו" הייתה תחת שמירת טענותיו שאין סמכות לבוררים לדון בסכסוך.