5. גישת המשפט הקונטיננטאלי שמה לה למטרה להגן על חזקת החפות של הנאשם, כבודו ופרטיותו (לסקירה כללית בנוגע למופעיה השונים של גישה זו ראו: Giorgio Resta, Trying Cases in the Media: A Comparative Overview, 71 LAW & CONTEMP. PROBS. 31, 40-66 (2008)). כך למשל קובע סעיף 9 ל Code Civil [C. CIV.] הצרפתי (בתרגומו לאנגלית) כי:
“Everyone has the right to respect of the presumption of innocence. Where, before any sentence, a person is publicly shown as being guilty of facts under inquiries or preliminary investigation, the court, even by interim order and without prejudice to compensation for injury suffered, may prescribe any measures, such as the insertion of a rectification or the circulation of a communiqué, in order to put an end to the infringement of the presumption of innocence, at the expenses of the natural or juridical person liable for that infringement".
6. גישת המשפט האנגלי מבכּרת את טוהר ההליך השיפוטי על פני חופש הביטוי. על-פי גישה זו על בית המשפט להגן על נאשם מפני פרסום שעלול להשפיע על זכותו למשפט הוגן. ב - Ex parte HTV Cymru (Wales) Ltd [2002] EMLR 11 נקבע כי על מנת למנוע פרסום על המבקש להראות כי: (1) הפרסום אכן עתיד להתפרסם במידה ובית המשפט לא יאסור זאת; (2) הפרסום יפגע בטוהר ההליך השיפוטי.
7. גישת המשפט האנגלי אומצה במספר מדינות נוספות המחזיקות בגישת המשפט המקובל. בקנדה נקבע בפסק-דין Dagenais v Canadian Broadcasting Corp. [1994] 3 SCR 835 כי פרסום יֵאסר בהתקיים התנאים הבאים: (1) האיסור דרוש על מנת למנוע סיכון מהותי וממשי לקיומו של משפט הוגן, ואין אמצעים אחרים שבכוחם למנוע את הסיכון; (2) מאזן הנוחות בין הנזק שצפוי להיגרם לנאשם לבין הנזק שצפוי להיגרם לחופש הביטוי של אלו המושפעים מהאיסור נוטה לטובת הנאשם. באוסטרליה נקבע בפסק-הדין המנחה בסוגיה 12 John Fairfax and Sons Pty Ltd v McRae [1955] HCA (1955) 93 CLR 351 כי פרסום יֵאסר במידה והוא מקים חשש ממשי ומהותי לפגיעה בזכות למשפט הוגן. פסיקה דומה נמצאת גם באירלנד: Irish Times Ltd v Ireland [1998] 1 IR 359, וכן גם בניו-זילנד: A. T. H. Smith, Reforming the New Zealand Law of Contempt of Court: An Issues/Discussion Paper 58-60 (2011).