דיון
5. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות ואת טענות הצדדים, אני סבורה שדין התביעה להתקבל.
לבד מן המחלוקת המשפטית הנטושה בין הצדדים, קיימת מחלוקת עובדתית שהיא בלב הסכסוך, והכרעה בה, תוביל לבחינת המצב המשפטי, בהתאם.
המחלוקת העיקרית נוגעת בעיקר לשני עניינים; האחד- סביב השתלשלות העובדות עד למועד משלוח ההתראה ביום 28.5.2012, והשני - בשאלה אם בעקבות מכתבה של התובעת מיום 5.6.2012, זומנה התובעת ע"י הנתבעת לבירור, וזאת במכתב הנושא תאריך 12.5.2012, והתעלמה מהזימון, או שמא, כטענת התובעת, לא קיבלה כל מענה או התייחסות למכתבה, שהוגדר ע"י הנתבעת עצמה כ"ערעור" עד לביצוע העיקולים בפועל.
ההכרעה בשאלות עובדתיות אלה, חיונית לבחינת ההיבט המשפטי, ולפיכך, אכריע בהן תחילה.
הראיות
ראיות התובעת
6. השתלשלות העניינים בהתאם לגרסת התובעת, מתוארת בסעיפים 4-16 לתצהירו של שני מיום 18.5.2015.
שני טוען, כי עם קבלת החשבון מיום 3.4.2011, פנה לנתבעת וביקש לברר את פשר החשבון המנופח, בסך של 15,247 ₪ בה בשעה שהדירה עמדה ריקה, וכי נציג שירות הלקוחות הבטיח לו שיבדוק ולא חזר אליו.
כראיה להיות הדירה ריקה, צירף שני חשבונות חשמל לתקופה המקבילה המאששים טענה זו. יצויין, כי התובעת מאשרת שבתקופה זו בוצע שיפוץ פנימי בדירה.
לאחר שהמשיכו להתקבל התראות נוספות בגין אותו חשבון, ניגש למשרדי הנתבעת, שם תואמה פגישה בבניין עם נציג הנתבעת מר מיכאל גטושקין, ולפגישה הגיע עם האינסטלטור יעקב ידיד מטעם התובעת.
בפגישה, ולאחר בירור קצר, בדיקות והצלבות נתונים בין מונה המים והצרכן, גם באמצעות שיחות בין גטושקין למוקד הטלפוני בנתבעת, התברר לבעלי המקצוע, ידיד וגטושקין, כי מונה המים הדירתי הורכב/הוחלף/הותקן, מסיבה לא ברורה, וודאי שלא ע"י התובעת, על צינור קו המים המשותף של הבניין, ומונה המים המשותף הותקן על מונה המים הדירתי.
שני מונים אלו, אשר היו שני החיבורים היחידים לדירות בבניין, הוחלפו, ובאותו מעמד, לאחר קבלת אישור הגיחון כי יש להחליף את המונים, על מנת ליצור התאמה בין קו המים לבין הצרכן אליו יש לשייך את המונה, בוצעה ההחלפה ע"י מר ידיד, בנוכחות גטושקין ושני.
לאחר ביצוע החלפת המונים, ניגש שני למחלקת שירות הלקוחות בנתבעת, כדי לקבל זיכוי בגין החיוב השגוי, כמו גם אישור בדבר העדר חוב. למיטב זכרונו שמות הפקידים ששירתו אותו היו אילן ועוזי, ואלו הבטיחו כי הטיפול יבוצע במחלקת הזיכויים והחיובים, והרגיעו אותו כי יסיר דאגה מליבו והעניין יטופל עד תום. מס' פנייה או אישור כתוב לא נתקבל ומפעם לפעם פנה טלפונית באופן יזום לנתבעת ונאמר לו כי סטטוס המופיע לפנייתו הוא "בטיפול".
ביום 28.12.2012 נתקבלה ההודעה שנשלחה ע"י הנתבעת, לפי פקודת המיסים (גביה), שצורפה נספח ב' לתצהירו, ועם קבלתה פנה בכתב לנתבעת, בכובעו כעו"ד, ודרש הסבר מדוע לא נתקבל הזיכוי כפי שהובטח לו, וכפי שצריך היה להיעשות, לאור העובדה כי החיוב צריך היה להיות מיוחס לבניין כולו.
המכתב צורף נספח ג' לתצהירו ואישור על קבלתו אצל הנתבעת, צורף נספח ד'.
יצוין, כי ההודעה מתייחסת ל-3 נכסים אחרים, בסכומים פחותים בהרבה, שניים מהם לדירות באותו בניין והשלישי, לנכס נוסף ברחוב בן הלל 14, ובמכתב התייחסה הנתבעת גם לחובות אלו והבהירה כי מדובר בנכסים שנמכרו על ידה זה מכבר.
חרף המכתב, ועל אף ההתראה שלא לנקוט הליכים מנהליים, טרם להתייחסות לטענותיו, נקטה הנתבעת בטרם לעריכת כל בירור מולו, הליכי עיקול, שנשלחו ל-3 בנקים עמם עבדה התובעת, הליך שגרם לפגיעה בשמה הטוב.
שני טוען כי מיד לאחר הטלת העיקולים הגיע למשרדי הגיחון ודרש לבטלם, נציגת השירות קראה למנהלת פניות הציבור, ולאחר שהוצלבו הנתונים והן נוכחו לראות כי במועדים הרלבנטיים צריכת המים המשותפת הייתה אפסית, והצריכה הביתית חריגה ביותר, נמסר לו כי העיקול יבוטל, וההודעה לבנק על ביטול העיקולים, נמסרה כעבור 5-7 ימים.
שני עמד על כך, כי לא קיבל כל תשובה ביחס למכתב האמור נספח ג' וכי הפעם ראשונה בה ראה את תשובת הנתבעת שצורפה לכתב ההגנה היא עם הגשת כתב ההגנה לבית המשפט.
שני צירף כנספח ה' אסמכתאות לביצוע העיקולים בבנקים, ולפיהם בבנק איגוד עוקל סכום של 3,600 ₪ בפק"מ, ובבנק מזרחי, כמו גם ב-U בנק, לא נתפסו כספים במסגרת העיקול.
יצוין, כי הוגש גם תצהיר האינסטלטור ידיד, אך בהיעדר התייצבות לחקירה, נמשך התצהיר, ואין הוא מהווה חלק מהראיות בתיק.
7. שני נחקר על תצהירו.
במהלך חקירתו של שני, אישרה ב"כ הנתבעת כי ברישומי הנתבעת מופיעה פניה טלפונית של התובעת בשנת 2011 בה הלינה על החיוב המנופח ובקשה הסבר לגביו (עמ' 8 ש' 30 לפרוטוקול).
שני עמד על כך שפנה לנתבעת, חזר על טענתו לגבי הבדיקה בנוכחות גוטושקין והוסיף, כי האחרון גם עלה לדירה פיזית, פתח שם את ברז המים, וראה שכשפותחים את המים המונה מסתובב, וכשנשאל אם יש לו הוכחה השיב:" יש לי את עצמי". (עמ' 11 ש' 8-11 לפרוטוקול).
שני גם לא חזר בו מהטענה שפנה למוקד לאחר הפגישה עם גטושקין (עמ' 11 ש' 22-עמ' 12 ש' 8 לפרוטוקול):
" ש: למה לא פניתם לגיחון מבדיקת המהנדס בפברואר 2012 ועד שקיבלתם מכתב התראה מטעם הגיחון לקראת יוני אותה שנה? אני מתכוונת פנייה בכתב?
ת: אני ציינתי בתצהיר ובכתב... לא פניתי בכתב כיוון שסברתי שכשבאים למוקד שירות הלקוחות והפקיד אומר שהוא מטפל בזה, אני אישית התקשרתי מספר פעמים עד התביעה באופן יזום וגם כתבתי את זה בכתב התביעה או בתצהיר, לברר מה עלה בגורל החיוב הנ"ל וכל פעם אמרו לי זה בטיפול, וכך גם כתבתי במכתב המידי ששחתי לגיחון עם קבלת ההתראה הדבר הגשת העיקולים.
ש: ברישומי הגיחון הכל מתועד, אנו לא פועלים במחשכים. אם אומר לך שמפברואר 2011 בה תועדה שיחה טלפונית מטעמכם אל הגיחון ועד ליוני 2012 בו שלחתם מכתב, התקשרתם ושלחתם מכתב, לא הייתה פניה מצדכם לגיחון, לא טלפונית ולא בכתב, מה תגיד?
ת: אני מעיד שאני בעצמי אישית התקשרתי וביררתי ומה רשום אצלכם אין לי שום שליטה.
ש:נושא כ"כ חשוב, מחלוקת לא מבוטלת ואתם לא דואגים לפניות בכתב אף פעם, נכון?
ת: אין ספק שמדובר בחיוב עצום והטיפול בו נעשה על ידי אישית ומה יותר צריך להיעשות מאשר לקבוע פגישה משולשת עם הגיחון בשטח, להראות להם שיש בעיה בין המונים וצריך כנראה להחליף אותם. מיד לאחר מכן סרתי למשרדי הגיחון והלכתי לפקיד ואמרתי לו לטפל ,הוא אמר שיטפל והתקשרתי בטלפון, אמרו מטופל. האם אפשר לעשות יותר מזה?
ש.ת. אם הכל מתועד, כל פנייה מתועדת, היא מהווה כמו מכתב, מה ההבדל?"