החלטה
האם יש להוסיף לדיווידנד המגיע לנושים, ריבית והצמדה מיום הכינוס ועד לתשלום בפועל, שעה שבקופת הפש"ר הצטברו כספים העולים על גובה תביעות החוב שאושרו?
א. רקע עובדתי
1. ביום 24.12.13 ניתן לחייב צו כינוס, לבקשתו, לאחר שהצהיר על חובות של כמיליון ₪.
2. לחייב היו זכויות במחצית מדירת מגורים. לאחר הליכים רבים, לרבות ערעור שהחייב הגיש לבית המשפט העליון ואשר נדחה, מומשה הדירה.
3. החייב קיבל הפטר בסיום הדיון שהתקיים ביום 17.5.18.
4. הנאמנת עתרה לפסיקת שכר טרחה בתוספת תשלום עבור מאמץ מיוחד. לאור ריבוי הבקשות והפעולות הענפות שהיה עליה לבצע בתיק זה, יש הצדקה לפסיקת שכר נוסף בגין מאמץ מיוחד, כפי שאף סבר ב"כ הכנ"ר בדיון (עמ' 3 שורות 9-10). גם החייב לא התנגד לכך בתגובה שהגיש. לפיכך, אני מאשר את שכר הטרחה המבוקש בגין מאמץ מיוחד, כמפורט בסעיף 15 לבקשת הנאמנת.
5. לאחר תשלום שכר טרחת הנאמנת ויתר הוצאות ההליך, נותר בקופת הפש"ר סך של כ – 48,000 ₪ (להלן: "היתרה").
6. הנושה עותר לכך שהנאמנת תפעיל את סמכותה לפי סעיף 81 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") ותקבע כי לתביעות החוב שאושרו, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן צו הכינוס ועד התשלום בפועל. הנאמנת והכנ"ר אינם מתנגדים לבקשה.
7. החייב מתנגד לבקשה ועותר לקבלת מלוא היתרה אליו.
ב. תמצית טענות הנושה, הנאמנת והכנ"ר
1. אין להחזיר את היתרה לחייב אלא לחלקה לנושים.
2. לא מדובר בחייב שמצבו הכספי קשה. החייב מתגורר ברעננה ומשלם דמי שכירות בסך של 5,500 ₪ לחודש ואין לו ילדים קטנים הסמוכים על שולחנו.
3. לחייב היו מחדלים רבים בהליך. הוא לא עמד בצו התשלומים ושילם רק 23 תשלומים מתוך 52 תשלומים.
4. החייב הגיש עשרות בקשות ו"משך" את ההליך זמן רב. הוא הגיש אף ערעור לבית המשפט העליון ועיכב את מימוש הנכס. הוא הערים קשיים על מימוש כספים בלתי מוגנים שהיו בבעלותו בחברת ביטוח והנאמנת טוענת כי הוא "התנגד כמעט לכל ענין בתיק".
5. בפועל, הנושים זוכים לקבל את הדיווידנד רק לאחר תקופה ארוכה ויש לפצותם ולו באופן חלקי, באמצעות הוספת ולו חלק מההצמדה והריבית. לכן, יש לחלק את היתרה לנושים לפי חלקו של כל נושה.
6. הריבית שנקבעה בסעיף 134 לפקודה נועדה לחתור לשוויון בין הנושים. אולם, אין בכך משום ויתור על הריבית ההסכמית או על הריבית על פי דין. זכותו של כל נושה לקבל את מלוא חובו, במיוחד במקרה דנן, שבו הנושה לא עמד בדרישות ההליך. אם הליך הגבייה היה ממשיך בהוצל"פ, הנושים היו זוכים לקבל גם ריבית גבוהה יותר.