זכאות למתן חשבונות מכוח ההסכמות בין הצדדים
155. במסגרת סיכומיה טוענת התובעת, כי היא זכאית לקבל חשבונות מהנתבעות הן בשל קיומה של שותפות בין הצדדים והן נוכח ההסכמים בין הצדדים. לטענתה, מערכת ההסכמים שבין הצדדים הינה מערכת הסכמית שאופייה ויחסי האמון בה מחייבים את הנתבעות לחשוף בפניה את החשבונות המבוקשים (ראו סעיף 7 לסיכומי התובעת).
156. יצוין כי לאורך ניהול ההליך כולו התרכזה התובעת בהוכחת טענתה בדבר קיומה של שותפות בין הצדדים. כך למשל, בפסקה הראשונה לכתב התביעה הדגישה התובעת כי עניינה של התובענה הינו פירוקה של השותפות הנטענת בין הצדדים. בדומה, הפרק של "עילות התביעה" עוסק כולו בטענות התובעת לקיומה של שותפות בין הצדדים (ראו סעיפים 56-67 לכתב התביעה), והסעדים הנתבעים במסגרת כתב התביעה הינם בראש ובראשונה סעדים הנוגעים לשותפות הנטענת ולפירוקה (ראו סעיפים 68-82 לכתב התביעה).
אף במהלך הדיונים השונים שהתקיימו בתיק, הן בפני מותב זה והן בפני המותב הקודם, התרכז הדיון בטענה לקיומה של שותפות. אך לקראת סיומו של ההליך, במסגרת סיכומיה, העבירה התובעת את מרכז כובד טיעוניה לטענה כי היא זכאית למתן חשבונות מכוח מערכת היחסים ההסכמית בין הצדדים גם אם זו לא עולה כדי שותפות (סעיף 22 לסיכומיה).
157. הגם שאין מדובר בהרחבת חזית מובהקת, שכן בכתב תביעתה טוענת התובעת באופן כללי, כי היא זכאית למתן חשבונות מכוח ההסכמים שבין הצדדים, טענה זו נטענה בכתב התביעה ללא כל פירוט, וכאמור, התובעת טענה לקיומם של יחסים מיוחדים בין הצדדים אך במסגרת סיכומיה. ויודגש, גם במסגרת הפתיח לסיכומי התשובה מטעמה של התובעת נטען על ידה כי היא זכאית לפיצוי בגין פירוקה של השותפות.
158. לגופו של עניין, משקבעתי לעיל כי בין הצדדים לא התקיימה שותפות, הרי שברי כי אין לקבוע כי התובעת זכאית לסעד של מתן חשבונות מכוח שותפות נטענת זו. על מנת שלא ימצא הנייר חסר אתייחס אף לטענת התובעת, לפיה זכאית היא לסעד של מתן חשבונות נוכח ההסכמים בין הצדדים.
159. לעניין זה, טוענת התובעת, כי אין מחלוקת כי במסגרת הפעילות המשותפת של הצדדים התובעת הכינה והעבירה קורסים ציבוריים ומוזמנים, כאשר בקורסים הציבוריים ננקטה שיטה של חלוקת רווחים. עוד אין מחלוקת על כך שג'ון ברייס היא שניהלה את רישום התלמידים לקורסים הציבוריים, וגבתה מהם תשלום, וכן כי הנהלת החשבונות של הקורסים המשותפים נוהלה על ידי הנתבעות. בנוסף, הנתבעות או מי מהן הן שחישבו את ההכנסות של כל קורס, התקורות של כל אחד מהצדדים ואת חלוקת הרווחים, ללא אסמכתאות לעלויות והוצאות. בנסיבות אלה, טוענת התובעת, זכאית היא לסעד של מתן חשבונות, שכן ללא המסמכים המבוקשים, אין ביכולתה לדעת האם שולמו לה מלוא הסכומים המגיעים לה על פי הסכמות הצדדים (ראו סעיפים 22-23 לסיכומי התובעת).
160. לטענת התובעת, נוכח פערים עליהם הצביעה בין ההכנסות שדווחו לה לבין ההכנסות האמיתיות של בית הספר, וכן נוכח דיווחים שקריים, לטענתה, בנוגע למספר התלמידים שהשתתפו בקורסים השונים, אשר משפיע על הכנסתה, יש להורות לנתבעות להמציא לה את החשבונות המבוקשים.
161. כך, לטענת התובעת, ג'ון ברייס העלימה ממנה הכנסות בדרך של שילוב תלמידים מהציבור הרחב בקורסים מוזמנים, כך שההכנסות מתלמידים אלה לא דווחו לתובעת והיא קיבלה תשלום אך עבור הקורס המוזמן ולא עבור התלמידים הנוספים. התובעת מתייחסת למקרה ספציפי אחד בו העמידה את גב' ריפקין על הדיווח השגוי, ועל כן שולם לתובעת תשלום נוסף בגין שני תלמידים נוספים. עוד טוענת התובעת, כי הדיווחים שהועברו לה בדבר מספר התלמידים שנכחו בקורסים הציבוריים לא תמיד תאמו את מספר התלמידים שנכחו בקורסים בפועל, ועל ידי החסרת תלמידים מהדיווחים שהועברו לה, העלימה ג'ון ברייס הכנסות מהתובעת (ראו סעיפים 38-39 לסיכומי התובעת).
162. בנוסף, טוענת התובעת, כי שעה שהצדדים הסכימו כי תינתן לה זכות סירוב ראשונה ביחס לכל סוגי הקורסים, וכן שעה שהנתבעות הודו שהתקיימו קורסים בתחום המובייל שלא על ידי מרצים מטעם התובעת, ומבלי שהוצע לה לקיים את ההדרכה, זכאית היא אף לחשבונות ביחס לקורסים אלה.
163. מנגד, באשר לטענת התובעת בנוגע לפערים בין מספר התלמידים עליהם דווח לה לבין מספר התלמידים המופיע במסמכי הנתבעות (אשר הוגשו וסומנו כת/2), טוענות הנתבעות, כי פערים נטענים אלה הוסברו על ידי גב' ריפקין בעדותה, לפיה מספר התלמידים בת/2 אינו משקף בהכרח את מספר התלמידים שהשתתפו בפועל בקורסים, וכלל גם תלמידים שרק התעניינו, תלמידים שנטשו וכו'. לטענת הנתבעות, התובעת לא סתרה את עדותה של גב' ריפקין. מכל מקום, התובעת ידעה בזמן אמת כמה תלמידים היו נוכחים בקורסים שהעבירו מרצים מטעמה, וככל שהיו פערים בין מספר התלמידים בדיווח שהועבר לה על ידי ג'ון ברייס למספר הנוכחים בקורסים בפועל, חזקה כי הייתה טוענת זאת בזמן אמת. משלא עשתה כן, מדובר בטענה כבושה ומשקלה אפסי (ראו סעיף 35 לסיכומי הנתבעות).
164. באשר לטענת התובעת, לפיה ברשימת הקורסים המוזמנים נכללו גם תלמידים שאינם קשורים למזמין הקורס, הנתבעות מבהירות, כי על פי עדותה של גב' ריפקין, לעיתים לצד שמו של תלמיד מסוים הופיע שם הארגון הקודם אליו השתייך התלמיד כאשר התעניין לראשונה בקורסים בג'ון ברייס, ולימים עבר לעבוד אצל מזמין הקורס. גם עדות זו של גב' ריפקין לא נסתרה, לטענת הנתבעות (סעיף 36 לסיכומי הנתבעות).
165. עוד טוענות הנתבעות, בסעיפים 47-48 לסיכומיהן, כי אף אם התקיים שיתוף פעולה בין הצדדים, להבדיל משותפות, עדיין התובעת לא זכאית לסעד של מתן חשבונות, שכן התובעת לא הוכיחה, ולו לכאורה, כי קמה לה זכות תביעה ביחס לכספים מושא החשבונות, וזהו תנאי מוקדם למתן חשבונות. כך, התובעת לא הוכיחה, ולו לכאורה, כי הופרה כלפיה זכות כלשהי, כפי שפורט לעיל, הנתבעות לא הפרו את זכות הסירוב הראשונה, ואף טענת התובעת באשר לפערים בין הנתונים שדווחו לה על ידי ג'ון ברייס לנתונים האמיתיים קרסה.
166. ממילא, לשיטתן, פערים אלה לא יכולים לבסס עילה למתן חשבונות, שכן התובעת לא כללה בתביעתה סעד שנוגע לאי קבלת תשלום עבור משתתף כזה או אחר בקורס ציבורי. משכך, החשבונות אינם נדרשים להמשך בירור התביעה.
167. לטענת הנתבעות, התובעת אינה זכאית לחשבונות ביחס לקורסי ההסבה אותם ממילא לא העבירה, או ביחס לקורסים המוזמנים, בגינם הייתה זכאית לתשלום קבוע שאינו תלוי בהכנסות או רווחים. כלומר, בכל מקרה התובעת אינה זכאית לכל המידע והמסמכים המבוקשים על ידה.
168. מעבר לדרוש, מציינות הנתבעות כי ממילא התובעת קיבלה לידה את כל המסמכים הרלוונטיים לעניינה. כאמור, הנתונים בדבר מספר התלמידים וההכנסות רלוונטיים רק לגבי הקורסים הציבוריים, אשר רק לגביהם הוסכם על מודל חלוקת רווחים. ביחס לקורסים אלה קיבלה התובעת דיווחים מג'ון ברייס בזמן אמת. התובעת אף צירפה דיווחים אלה לראיותיה והסתמכה עליהם (ראו סעיפים 49-51 לסיכומי הנתבעות).
169. בסיכומי התשובה שהגישה, טוענת התובעת, כי אין מחלוקת כי בגין הקורסים הציבוריים עומדת לה זכות לקבל חשבונות, מאחר ואין מחלוקת כי בקורסים אלה קיבל כל צד החזר על התשומות שלו ויתרת הרווח חולקה בין הצדדים. לעניין קורסי ההסבה, טוענת התובעת, כי הנתבעות לא טענו בסיכומיהן כי לא מדובר בקורסים ציבוריים במהותם. לטענת התובעת, אין לקבל את טענת הנתבעות, לפיה מדובר בתחום שונה ונפרד לחלוטין, שנטענת היום בדיעבד.
170. עוד טוענת התובעת, כי די בכך שהביאה ראשית ראיה לכך שהנתבעות העלימו ממנה נתונים בדבר ההכנסות האמיתיות בקורסים שהועברו במסגרת בית הספר המשותף, על מנת להקים לה זכאות לסעד של מתן חשבונות (סעיפים 11-12 לסיכומי התשובה).
171. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורתני כי אין מקום לחייב את הנתבעות במתן חשבונות לתובעת בכל הנוגע לקורסים המוזמנים וקורסי ההסבה, ואילו לגבי הקורסים הציבוריים, התובעת קיבלה את כל המסמכים הרלוונטיים, הכל כמפורט להלן.
172. בע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרים בע"מ ואח', פ"ד נא(4) 337 (להלן: "עניין מועצת הפירות") נקבעו התנאים למתן סעד של מתן חשבונות. בעניין זה נקבע, כי על מנת להיעתר לסעד מבוקש של מתן חשבונות על התובע להוכיח קיומם של שני תנאים: 1. עליו להוכיח כי בינו לבין הנתבע קיימת מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות. 2. עליו להוכיח, ולו לכאורה, כי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות. עוד נקבע, כי "אם התקיימו תנאים אלו, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן חשבונות- כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי- ייתן בית המשפט צו למתן חשבונות".
173. עוד נקבע בעניין מועצת הפירות, כי ככלל אין התובע יכול לבקש צו למתן חשבונות כדי לברר כמה חייב לו הנתבע. על פי סדרי הדין הרגילים צריכה התביעה להתייחס לחוב הידוע לתובע וגרסת התובע בעניין זה תתברר אל מול גרסת הנתבע. לעניין זה קבע בית המשפט העליון בע"א 5364/05 צוקית הכרמל פרוייטקים בע"מ ואח' נ' מיכה צח חברה לקבלנות בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 4.6.2007), כי: "בעל דין אינו זכאי להגיש תביעה למתן חשבונות רק כדי לברר האם הנתבע אכן חייב לו כסף, בדרך של מסע דיג".
174. בפסיקה הוכרו מערכות יחסים מיוחדות, המקימות עילה למתן חשבונות, והן: שליחות, הרשאה, שותפות ונאמנות. הלכה היא כי אין המדובר ברשימה סגורה (ראו עניין מועצת הפירות, בעמ' 345).
175. באשר לתנאי הראשון, לפיו על התובעת להראות כי בינה לבין הנתבעות התקיימה מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות, כאמור, נטל ההוכחה מוטל על התובעת. בענייננו, טוענת התובעת למערכת יחסים מיוחדת, שעה שללא המסמכים המבוקשים אין לה דרך לדעת האם באמת שולמו לה מלוא הסכומים המגיעים לה על פי הסכמות הצדדים.
176. משקבעתי כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי שותפות, הרי שיש לקבל את גרסת הנתבעות, לפיה יחסי העבודה בין הצדדים היו יחסי ספק- לקוח. יחסים אלה אינם כוללים, באופן גורף, מימד של שליחות, נאמנות, שותפות או הרשאה היוצרים מערכת יחסים המצדיקה מתן חשבונות.
177. בפסיקה אכן הוכרה מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות מקום בו תשלום מועבר לצד א' מידי צד ב' כנגזרת מנתונים המצויים בידיעתו של צד ב' (ראו למשל: ת.א. (מרכז) 21276-10-13 בניני ישקו לבניין ומקרקעין בע"מ נ' אלון רבוע כחול- ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 31.12.2014).
178. יחד עם זאת, אין מקום לקבוע כלל גורף ולפיו כל מערכת יחסים הסכמית הכוללת תניה בדבר ביצוע תשלום תלוי נתונים כאמור, הינה מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות. יש לבחון כל מקרה לגופו. בענייננו, מעדותה של גב' ריפקין עולה כי מודל העבודה וחלוקת הרווחים שהוסכם בין התובעת לבין ג'ון ברייס היה מקובל אף עם ספקים רבים נוספים (ראו פרוטוקול הדיון מיום 17.1.2018, עמ' 28, שורות 21-25). איני סבורה כי ניתן לקבוע כי ג'ון ברייס תהיה חייבת במתן חשבונות, בפרט בהיקף הנדרש על ידי התובעת, לכל ספק וספק עמו עבדה על פי מודל זה.
179. אכן, קיימות מערכות יחסים מיוחדות המאופיינות, בין היתר, בכך שחלק מחובותיו של צד למערכות יחסים אלו הוא ליתן דין וחשבון לצד האחר בדבר היקף החוב כלפיו. במקרים אלו, הדין המהותי החל על מערכות יחסים אלו הוא המצמיח עילה למתן חשבונות. הוא הדין מקום בו אין לתובעת כל דרך לקבל מידע בנוגע לפעולות שנעשו בכספים המגיעים לה.
180. בענייננו, הכנסתה של התובעת הינה תלוית רווחים ונגזרת מנתונים המצויים בשליטתן של הנתבעות אך ורק בכל הנוגע לקורסים הציבוריים. משכך, אך לגבי קורסים אלו ניתן לומר כי מערכת היחסים שבין הצדדים מהווה מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות. לעומת זאת, בגין הקורסים המוזמנים וקורסי ההסבה, התשלום המגיע לתובעת אינו מהווה נגזרת מנתונים המצויים בידיעתן של הנתבעות בלבד. משכך, אין לומר כי קמה בין הצדדים מערכת יחסים מיוחדת המקימה זכות למתן חשבונות. בנוסף, בכל מקרה, לא עלה בידי התובעת להוכיח זכות תביעה באשר לכספים אודותיהם היא מבקשת חשבונות ביחס לקורסים אלה. ואבאר.
181. התובעת עותרת למתן חשבונות בנוגע לכל סוגי הקורסים בבית הספר. כפי שקבעתי לעיל, וכפי שעולה מהראיות בתיק בית המשפט, מודל חלוקת הרווחים היה רלוונטי אך בנוגע לקורסים הציבוריים, בעוד שבגין יתר הקורסים שהעבירה קיבלה התובעת תשלום קבוע, שאינו תלוי בנתונים המצויים בשליטת הנתבעות. משכך, ברי כי לא קמה מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים ביחס לכלל סוגי הקורסים ואין לתובעת זכות תביעה ביחס לכלל הכספים אודותיהם מתבקשים החשבונות.
182. כפי שקבעתי לעיל, לא עמדה לתובעת זכות סירוב ראשונה או כל זכות אחרת באשר לקורסי ההסבה. לפיכך, אין התובעת זכאית למתן חשבונות ביחס לקורסים אלה, שעה שהיא עצמה מודה כי לא העבירה אותם.
183. בדומה, התובעת אף אינה זכאית למתן חשבונות בנוגע לקורסים המוזמנים. ראשית, התובעת אינה חולקת על כך שבגין הקורסים המוזמנים גבתה מחיר קבוע. בנסיבות אלה, הרי שאין היא תלויה בנתונים המצויים בידי הנתבעות בלבד, ומשכך לא קמה בין הצדדים מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות.
שנית, התובעת לא הוכיחה, ולו לכאורה, כי קמה לה זכות תביעה ביחס לכספים אודותיהם מתבקשים החשבונות. התובעת טוענת, כאמור, כי ג'ון ברייס העלימה ממנה הכנסות בדרך של שילוב תלמידים מהציבור הרחב בקורסים מוזמנים, כך שההכנסות מתלמידים אלה לא דווחה לתובעת והיא קיבלה תשלום אך עבור הקורס המוזמן ולא עבור התלמידים הנוספים. טענות אלו למעשה הינן טענות בדבר תרמית מצידה של ג'ון ברייס. הנטל להוכיח טענה מסוג זה הינו גבוה מהרגיל, ואיני סבורה כי התובעת עמדה בו, ולו לכאורה.
כמו כן, גב' ריפקין התייחסה בחקירתה לטענה זו אלו וציינה כי ג'ון ברייס ביצעה בדיקה רוחבית, לאחר תלונות התובעת בדבר דיווחים שגויים, ממנה עלה כי למעט המקרה הנקודתי שהובא לידיעתה ותוקן, בו דובר על טעות שנגעה ל-2 תלמידים בלבד, לא היו מקרים בהם נכחו תלמידים מהציבור הרחב בקורסים מוזמנים (ראו פרוטוקול הדיון מיום 17.1.2018, עמ' 62, שורה 16- עמ' 63, שורה 17). עדות זו היתה מהימנה עלי. התובעת לא הגישה כל ראיה או ראשית ראיה לסתור עדות זו ולהוכחת טענותיה בדבר העלמת הכנסות כנטען, למעט טענותיה באשר למקרה הספציפי, אשר אף היא מודה כי תוקן.
184. שלישית, בסעיף 44 לסיכומיה טוענת התובעת כי המסמכים בנוגע לקורסים המוזמנים נדרשים לה על מנת לברר האם שולמו לה התשלומים המגיעים לה במלואם. אין בידי לקבל טענה זו נוכח פסיקת בית המשפט העליון, לפיה תביעה למתן חשבונות אינה "מסע דיג" ובעל דין אינו רשאי להגיש תביעה למתן חשבונות אך כדי לברר האם לנתבע קיים חוב כלפיו.
בנסיבות אלה איני סבורה, כאמור כי עמדה בנטל המוטל עליה להראות זכות תביעה לכאורית המצדיקה מתן חשבונות של הקורסים המוזמנים.
184. באשר לקורסים הציבוריים, איני נדרשת לדון ולהכריע בסוגיית זכותה של התובעת לקבל חשבונות בנוגע לקורסים אלו, שהרי המסמכים המבוקשים כבר הומצאו לה. כך, במסגרת תצהירה של גב' ריפקין הובהר, כי עוד בחודש מרץ 2015 הזמינה ג'ון ברייס את התובעת לתאם עמה מועד בו תוכל לבוא לעיין בכל המסמכים שהיא מבקשת במשרדי ג'ון ברייס, אלא שהתובעת לא נענתה להצעה (ראו סעיפים 66-69 לתצהירה של גב' ריפקין). משכך, במסגרת תצהירה, חזרה גב' ריפקין על הצעתה של ג'ון ברייס לתובעת לתאם מועד בו תוכל לעיין ברשימות הקורסים השונות ובכרטסות הרלוונטיות, על מנת שתוכל לבחון האם ישנו קורס שהיא זכאית לקבל תשלום עבורו והוסתר ממנה (ראו סעיף 70 לתצהיר).
185. במסגרת דיון קדם משפט שנערך בתיק בפני המותב הקודם שדן בתיק, ביום 25.5.2017, נדונה סוגיית המסמכים המבוקשים על ידי התובעת והנתבעות הביעו הסכמתן לבדוק אם אפשר לייתר את ביקורה של התובעת במשרדי ג'ון ברייס על ידי המצאת המסמכים המודפסים. ביום 12.6.2017 הודיעו הנתבעות כי הדפיסו את המסמכים הנזכרים בתצהירה של גב' ריפקין והמציאו אותם לתובעת, וכי בכך מוצתה האפשרות של התובעת לעיין במסמכים במשרדיה של ג'ון ברייס, אותה בחרה שלא לממש.
186. מאז ועד עתה, לא הוגשה כל בקשה על ידי התובעת במסגרתה נטען כי אין במסמכים שהומצאו על ידי הנתבעות, בכל הנוגע לקורסים הציבוריים, כדי למלא אחר המבוקש על ידה באשר למתן חשבונות בכל הנוגע לקורסים אלו. אך במסגרת סעיף 37 לסיכומיה העלתה התובעת לראשונה טענה כי קיימים קורסים עליהם לא הועבר גילוי מסמכים ולו גם חלקי, במסגרת "הגילוי המאוחר". עם זאת, התובעת לא התייחסה בפרט לקורסים הציבוריים, ואף לא הבהירה האם מתייחסת היא אף למסמכים שהוגשו על ידי הנתבעות לתיק בית המשפט ביום 12.6.2017, להבדיל מהמסמכים שהומצאו לה במסגרת הליכי גילוי המסמכים שהתקיימו בין הצדדים. התובעת אף לא פירטה אילו מסמכים חסרים לה בנוגע לקורסים הציבוריים, אם בכלל. בנסיבות אלה, יש מקום לקבוע כי התובעת קיבלה את כל המסמכים הרלוונטיים לקורסים הציבוריים.
187. אף ב"כ הנתבעות ציין במסגרת דיון ההוכחות מיום 17.1.2018, כי במשך כחצי שנה, מיום שהוגשו מסמכי הנתבעות לבית המשפט, ועד שהחלו דיוני ההוכחות, התובעת לא טענה כי ישנם חסרים כלשהם במסמכים האמורים, לא דרשה מסמכים נוספים, ולא העלתה כל טענה בנוגע למסמכים שהומצאו על ידי הנתבעות (ראו פרוטוקול הדיון מיום 17.1.2018, עמ' 60, שורות 17-31). בנסיבות אלה, אין אלא להניח כי המסמכים שהומצאו לה באשר לקורסים הציבוריים הניחו את דעתה של התובעת בכל הנוגע לסעד של מתן חשבונות בקורסים אלו. לפיכך, איני נדרשת להכרעה בסעד של מתן חשבונות בכל הנוגע לקורסים הציבוריים, שעה שהחומר הרלוונטי לגבי קורסים אלו כבר הומצא.
188. במסגרת סיכומיהן טוענות הנתבעות, כי התביעה דנן מעולם לא התנהלה בדרך "דו שלבית", וכי מעולם לא נטען על ידי התובעת כי מדובר אך בשלב ראשון במסגרת תביעה למתן חשבונות, אשר אינו מכריע בכל הסעדים שנתבעו בכתב התביעה. משכך, לטענתן, יש מקום לדחות התביעה כולה (ראו סעיפים 43-46 לסיכומי הנתבעות). איני מקבלת טענה זו של הנתבעות.
189. אמנם התובעת התרכזה בהוכחת טענתה בדבר קיום שותפות לאורך ההליך, ואך במסגרת סיכומיה העבירה את מרכז כובד טיעוניה לטענה בדבר זכאות למתן חשבונות נוכח ההסכמים בין הצדדים. יחד עם זאת, התובענה הייתה ונותרה תובענה למתן חשבונות. תובענה מסוג זה מתנהלת בשני שלבים. בשלב הראשון מחליט בית המשפט האם הנתבע אכן חייב ליתן חשבונות לתובע. בשלב זה בוחן בית המשפט את זכותו הנטענת של התובע, היקפה ומשכה, ומחליט האם יש ליתן חשבונות ולאיזו תקופה (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 567 (מהדורה שביעית, 1995), ע"א 325/79 דנינו נ' פקסטרפיל חברה בע"מ, פ"ד לה(1) 51 (1980); ע"א 127/83 בר-לב נ' לוינזון, פ"ד מ(3) 249, 255 (1986); ע"א 127/95 הנ"ל). בשלב השני, קובע בית המשפט אם החשבונות שנמסרו נאותים, ומהו הסכום שחייב הנתבע לשלם לתובע, בעקבות בירור החשבונות.
190. כאמור, התובעת קיבלה את כל המסמכים הרלוונטיים שנוגעים לקורסים הציבוריים ובהיעדר טענה מצידה, לפיה אין בחומר שהומצא לה כדי למלא אחר המבוקש, אזי איני נדרשת לדיון והכרעה בדבר היקף החומר שהומצא וטיבו ואין אלא לקבוע כי התקיים השלב הראשון בניהול התובענה.
191. יחד עם זאת, אין לקבל את טענת הנתבעות, לפיה היה על התובעת לעתור לכך שהדיון יתנהל במסגרת "דו שלבית" וכי יש צורך במתן החלטה מפורשת על ניהול דו שלבי או בעתירה מפורשת של התובעת לניהול התובענה כאמור, כנטען על ידי הנתבעות. התובענה, בהיותה תובענה למתן חשבונות, מעצם טיבה וטבעה, מתנהלת בשני שלבים, וכאמור, השלב הראשון בכל הנוגע לקורסים הציבוריים התקיים ומוצה.
192. באשר לשלב השני של בירור התובענה, התובענה כללה, מלבד סעד של מתן חשבונות, אף סעדים כספיים. מסעיפים 89-102 לכתב התביעה עולה כי הסעדים הכספיים הנתבעים, למעט אלה הקשורים לשותפות הנטענת ופירוקה אשר כאמור נקבע כי לא הוכחה, נוגעים אך להפרה הנטענת של זכות הסירוב הראשונה, שכפי שקבעתי לעיל לא הופרה. זכות הסירוב הראשונה עמדה לתובעת, כפי שנקבע לעיל, אך ורק בכל הנוגע לקורסים הציבוריים וטענת הנתבעות, ולפיה כל הקורסים הציבוריים בתקופה הרלוונטית הועברו אך ורק על ידי התובעת לא נסתרה (סעיף 42 לתצהירה של גב' ריפקין וסעיף 34 לסיכומי הנתבעות).
193. מכאן שנותרה טענת התובעת באשר לאי הכללת כל התלמידים שלמדו בקורסים הציבוריים במסגרת הדיווחים שניתנו לה על ידי הנתבעות בדבר מספרי תלמידים בקורסים אלו. לעניין זה, לא נתבע כל סעד כספי. ויודגש לעניין זה, תביעה למתן חשבונות עשויה לעמוד לבדה כסעד עצמאי גם ללא תביעה לסעד כספי (ראה ע"א 127/95 הנ"ל; ע"א 28/85 פיתוח יהודה בע"מ נ' עזבון זיס, פ"ד מ(1) 78, 80 (1986)).
194. אמנם איני מתעלמת מהעובדה כי במסגרת החקירה הנגדית נחקרה גב' ריפקין ארוכות גם באשר לטענה זו של התובעת, ולפיה מספר תלמידים בקורסים הציבוריים כפי שדווח לה, אינם משקפים את מספר התלמידים שנכחו בפועל בקורסים, כאמור לעיל.
195. כך, הגב' ריפקין הסבירה בעדותה, כי הרשימות עליהן מסתמכת התובעת, לביסוס טענתה בדבר הפער בין מספר התלמידים עליהם דווח כמשתתפים בקורסים הציבוריים לבין הדיווחים המוקדמים שהועברו לה, אינן רשימות נוכחות, אלא רשימות מתעניינים, וכי ישנם תלמידים שמופיעים ברשימות עליהן מסתמכת התובעת, שאין מקום להעביר בגינם תשלום לתובעת, שכן הם תלמידים "ללא תשלום", תלמידים שאך הביעו עניין ולא נכחו בהרצאות בפועל, או תלמידים שעזבו את הקורסים השונים. כלומר, הדיווח הראשוני עליו מתבססת התובעת היה אך צפי של מספר תלמידים, אשר הועבר לתובעת לבקשתה, ואילו הדיווח המאוחר, אשר ניתן על סמך ההכנסה מכל קורס, כפי שנקלטה בתוכנת הנהלת החשבונות המופעלת בג'ון ברייס, כפי שדווחה על ידה וכפי שמופיעה בספרים שלה, הוא הדיווח האמיתי.
כן העידה גב' ריפקין בחקירתה: "בהצלבת תוכנית SOS ההכנסה היא 45 אלף ₪. כך זה מופיע בספרים שלנו, כך זה דווח, כך אם תבואו היום תראו. תשייכו חשבוניות למחזור 5104, תראו את ההכנסה". כשנשאלה על ידי בית המשפט האם משמעות הדבר היא כי מספר התלמידים המצוין בנספח ה10 לתצהירו של מר דוידיאן, עליו הסתמכה התובעת בטענתה כי דיווחי הנתבעות לא תאמו את מספר התלמידים שנכח בפועל בכל קורס, לא משקף בהכרח את מספר התלמידים שהשתתפו בפועל בקורס, השיבה גב' ריפקין: "נכון. במהלך כל ההתקשרות עם עופר תמיד עופר ביקש לקבל ממני צפי ואמרתי לו תמיד- תמתין לתוכנית SOS, זו הצלבה של חשבוניות" (ראו פרוטוקול הדיון מיום 17.1.2018, עמ' 65, שורות 6-12).
196. יחד עם זאת, אין בחקירה זו כדי למצות את זכות התביעה הכספית של התובעת בכל הנוגע לקורסים אלו, ככל שנותרו בפיה טענות כתוצאה מהמסמכים שהומצאו לה.
197. לסיכום, משקבעתי לעיל כי זכות הסירוב הראשונה לא חלה ביחס לקורסי ההסבה וביחס לקורסים המוזמנים, אלא אך ביחס לקורסים הציבוריים, וכן כי מודל חלוקת הרווחים התקיים רק בקורסים הציבוריים, הרי שאף אם ניתן היה לומר שבין הצדדים קמה מערכת יחסים מיוחדת, אזי זו קמה אך ביחס לקורסים הציבוריים.
מכל מקום איני נדרשת להכריע בכך נוכח העובדה כי ביחס לקורסים הציבוריים הומצאו לתובעת מסמכים מטעם הנתבעות זאת במסגרת הודעת הנתבעות מיום 12.6.2017. שעה שממועד זה ואילך לא העלתה התובעת כל טענה באשר לטיבם או להיקפם של המסמכים שהומצאו, אזי מוצה השלב הראשון של התובענה למתן חשבונות ואין אלא להניח כי התובעת קיבלה את מבוקשה בעניין זה.