14. עוד טוענת האישה, כי אף אם נראה את הסכם הגירושין כהסכם ממון הטעון אישור, עדיין בנסיבות דנן יש לאכפו, היות והצדדים החלו לבצעו והאישה הסתמכה עליו ושינתה מצבה לרעה. כן טוענת, כי לאיש אין כל טענה ממשית מדוע שלא יקוים הסכם הגירושין. האיש דוחה טענה זו באומרו, כי הסכם ממון שלא אושר אינו משתכלל לכדי הסכם כלל ועיקר, ועל כן אין לאוכפו. האיש מפנה אל סעיף 6(ב) להסכם הגירושין הקובע, כי הצדדים יפעלו לאשר את ההסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה. את סעיף 6(א) להסכם הגירושין, בו הצדדים מצהירים, כי חתמו על ההסכם בהסכמה חופשית, מבקש האיש לקרוא יחד עם סעיף 6(ב) הנ"ל, דהיינו ההסכם ישתכלל רק לאחר שבית המשפט יבחן את רצונם החופשי של הצדדים.
15. הדין הנוהג הוא כאמור, כי הסכם ממון טעון אישור בית המשפט. ודוק, אין בכך כדי לגרוע מהאפשרות שהסכם מעין זה ייאכף, אף שלא אושר. מקום בו מבוצע חלק מהסכם הממון
--- סוף עמוד 5 ---
ומי מהצדדים משנה לרעה מצבו בהסתמך על כך, עשוי להיות הצד האחר מנוע ומושתק מלהתכחש להתחייבויותיו, נוכח חובת תום הלב. ראו: ע"א 151/85 רודן נ' רודן, פ"ד לט(3) 186, 193 (1985); רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל מונד, פ"ד מז(5) 94, 100 (1993); בע"מ 7734/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (2010); בע"מ 9126/05 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (2006).
16. בכדי לבחון את התנהגות הצדדים לאחר החתימה על הסכם הגירושין ולדון בטענות הצדדים לגופן, טענות שחלקן נוגעות לשלב המשא ומתן לעריכת הסכם הגירושין, עלינו לסקור תחילה את התנהלות הצדדים עובר לחתימה על הסכם הגירושין. לאחר מכן תבחן התנהגותם לאחר החתימה על ההסכם הגירושין.
17. יחסי הצדדים עלו על שרטון בחודש אוקטובר 2014, עת נודע לאישה לטענתה אודות קשריו הרומנטיים של האיש עם אישה, או נשים, אחרות. לטענת האיש האישה הייתה מודעת לקשרים אלו מימים ימימה ואף הסכימה להם ויחסי הצדדים התערערו עם השנים. בין כך ובין כך אין חולק, כי החל מחודש אוקטובר 2014 החלו הצדדים במשא ומתן לשם כריתת הסכם גירושין. או אז בחרו הלהיעזר בשירותי תקווה בכדי לנסות ולגשר על המחלוקות ביניהם. למשך שבוע ימים טופלו הצדדים בטיפול זוגי אצל תקווה, אך הטיפול לא צלח ובהמשך טיפלה תקווה באיש לבדו. ראו: ש' 4-9 בעמ' 20 לפרוטוקול הדיון מיום 16.6.16. הצדדים המשיכו לדון בהיבט הרכושי של היפרדותם במסגרת גישור שנוהל ע"י תקווה.