10. ברבעון הראשון של שנת 2002 נקלעו חברות הקבוצה לקשיים. בחלק גדול מהן הופסק המסחר ביום 1.7.2002 עקב אי הגשת דו"חות כספיים לבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ. בחודש יולי 2002 פתחה הרשות לניירות ערך בחקירה פלילית בפרשה. במקביל ובהמשך לכך, חלק גדול מהחברות הציבוריות קרסו ומונו להן מנהלים מיוחדים.
הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי
11. כתב האישום המקורי בפרשה הוגש בחודש יולי 2005 – נגד המערערים (נאשמים 4-1), נגד משב ופויכטונגר תעשיות (נאשמות 6-5) ונגד מספר גורמים נוספים (נאשמים 9-7, שהגיעו להסדר טיעון בתחילת ההליך בבית המשפט המחוזי ועניינם אינו עוד מענייננו). במהלך המשפט תוקן כתב האישום, וכתב האישום המתוקן הוא זה שאליו נתייחס כאן. כתב האישום המתוקן כלל שנים-עשר אישומים. בבית המשפט המחוזי כפרו המערערים במיוחס להם באישומים אלה. ביום 26.12.2012 הרשיע בית המשפט המחוזי את המערערים במרבית העבירות שיוחסו להם, כמפורט להלן.
12. בפתח הכרעת הדין עמד בית המשפט המחוזי על מתווה רכישתן של החברות הציבוריות. הוא קבע שמדובר במערכת עסקאות "מורכבת וממונפת", כהגדרתו, אשר כללה החזקות צולבות, שימוש במשאבים של חברה אחת לרכישת מניות בחברה אחרת והענקת אופציות רכישה אשר יצרו חוסר ודאות בדבר אחזקות החברות ונכסיהן. בנוסף לכך, בית המשפט המחוזי עמד על כך שקבוצת החברות הייתה מורכבת למעשה משני ענפים מרכזיים: ענף שבראשו עמדה קרן פלד (שכונה לעתים על-ידי הגורמים המעורבים גם "ענף ההשקעות" או "קבוצת ההשקעות"), וענף שני שבראשו עמדה חברת משב (שכונה גם "הענף התעשייתי" ו"הקבוצה התעשייתית"). בית המשפט המחוזי קבע שהקשר בין שני הענפים נוצר באמצעות אחזקות ישירות ועקיפות של
--- סוף עמוד 12 ---
חברה מענף אחד של קבוצת החברות בחברה מן הענף השני. כך למשל, החזיקה משב במניות של חברת פויכטונגר השקעות, אשר הייתה כפופה לענף שבראשו עומדת קרן פלד.
13. חרף האמור לעיל, ראוי לציין כי אף המדינה לא טענה שלמערערים הייתה כוונה לבצע עבירה בעצם רכישת האחזקות בחברות הציבוריות. כפי שיובהר להלן, הרשעתם של המערערים נוגעת לפעולות שביצעו לאחר הקמת הקבוצה, ובעיקר לפעולות שנועדו לגייס כסף להחזרת ההלוואה שניטלה על-ידי מיאב ובסט בית לצורך רכישת האחזקות בחברות הציבוריות.
14. בפני בית המשפט המחוזי התעוררו ארבע סוגיות כלליות שהכרעה בהן נדרשה לצורך דיון באישומים לגופם. סוגיות אלה הן: שאלת השליטה של גבעוני, הבי ופלד בחברות הציבוריות; המשמעות שיש לייחס למערכת היחסים הכספית הפרטית שהתקיימה בין יגרמן לבין שלושת המערערים האחרים; מעמד עדותו של יצחק שנהב (להלן: שנהב) ששימש כסמנכ"ל הכספים של חברת משב ולאחר מכן סמנכ"ל הכספים של כל קבוצת פויכטונגר תעשיות; ומעמדו של יגרמן כנושא משרה בחברות הציבוריות. להלן נתאר בתמצית את הכרעתו של בית המשפט המחוזי בכל אחת מסוגיות אלה.