--- סוף עמוד 289 ---
המשיבה אף הרחיקה לכת מבחינתה, ולא בלי היסוס הציעה כי אין להסתפק בוויתור של מוסר העדות על זכותו לפי סעיף 14; משוויתר העד על החיסיון, עדיין עומדת לנאשם הזכות שלא להסיר את החיסיון מן העדות, וסניגורו של הנאשם יכול לעמוד על כך שהעד יושמע בבית המשפט.לסיכום - לגישת המשיבה מותר לתביעה לקרוא עדויות שניתנו לפני ועדת החקירה, מותר להשתמש בהודעות לצורך הכנת תשתית לחקירה, אך אסור להפוך את ההודעה לראיה.נפנה עתה לבחינת הטענות לגופן.חוק ועדות חקירה - פתח דבר.55. ככלל, הקמתה של ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה מותנית בקיומם של התנאים המנויים בסעיף 1 לחוק, ולפיהם צריך שיתקיים אותה שעה "עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית הטעון בירור...". המדובר באירוע בעל חשיבות של ממש שבעקבותיו נפגע או עלול להיפגע אמון הציבור ברשויות השונות, או במשבר ציבורי המחייב חקירה מיידית בפרשה, בין שזו תוביל להפרכת השמועות או ההאשמות השונות ובין שתבססן. מצב דברים זה, נדיר ככל שיהיה, מחייב טיפול יעיל, מהיר, אמין ואובייקטיבי בפרשה. לצורך עבודתה זקוקה ועדת החקירה לסמכויות ייחודיות - חלקן פוגעות במידה מסוימת בזכויות הנחקר שאינו זוכה למכלול ההגנות השמורות לנאשם בבית המשפט.ההעדפה הניתנת לבירור מקיף וגלוי של האמת באה לידי ביטוי, למשל, בסעיף 8 סעיפים-קטנים (א) ו-(ב) לחוק ועדות חקירה, שעל פיהם אין ועדת חקירה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין המקובלים בבית המשפט ואין היא כפופה בעבודתה לדיני הראיות, או למשל בקביעה החלוטה כי על מימצאיה של ועדת חקירה אין ערעור. עמד על כך חבר הכנסת שפירא בעת הגשת החוק לקריאה ראשונה בכנסת: "החסרון כפול. עם כל המאמצים שהשקענו בהצעת החוק, לא יכולנו לתת מראש לנאשם הבלתי ידוע את מלוא היקפן של ההגנות אשר שמורות לנאשם בבית-המשפט לפי סדר הדין הפלילי ודיני הראיות. אילו החלנו במלואן את הוראות סדר הדין הפלילי ודיני הראיות על ועדות חקירה - היו החקירות נדונות מראש לכשלון" (ההדגשה שלי - ד' ל').56. בנסותו לצמצם את הפגיעה בפרט למינימום הנדרש הגביל המחוקק מראש את המצבים שבהם תמונה ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה זאת, ברוח ההמלצות של ועדת סלמון האנגלית שאתייחס אליה בהרחבה בהמשך (ראה פיסקה 67 להלן), המלצות שלא אומצו באנגליה, אך עם זאת היוו, לא במעט, את הבסיס העיוני הרעיוני והמשפטי להצעת החוק (הצעת חוק ועדות חקירה, תשכ"ח-1967) ולחוק עצמו משנתקבל. עמד על כך יושב-ראש הוועדה, השופט האנגלי sir cyril salmon: