כפי שכבר קבעתי לעיל, אין ראייה לאי נכונות של נתונים כלשהם אשר צוינו במסמכים – דוחות כספיים; נתונים כספיים ופירוט העסקאות.
לכן, לא הופרה ההתחייבות בעניין זה הנכללת בהסכם ההשקעה.
ההתחייבות אותה לקחה על עצמה החברה באשר לתחזיות - היא התחייבות לפיה נערכו אותן תחזיות בזהירות ראויה, כלומר, בהעדר רשלנות.
טענת התובעים בדבר מצג שווא – מתמקדת למעשה בתחזית המכירות לשנים 2012-2013.
הן לצורך הוכחת חבות על פי סעיף 12 לחוק החוזים בגין מצג שווא המתייחס לתחזית זו והן לצורך הוכחת טענה בדבר הפרת ההתחייבות החוזית – על התובעים להוכיח כי התחזיות נעשו ברשלנות.
כרקע לדיון בטענת התובעים לפיה התחזיות שהוצגו בפניהם היו בגדר מצג שווא – יש להתייחס לטענתם כי הסכם ההשקעה אינו כולל הצהרה בדבר ביצוע בדיקת נאותות על ידם או בדבר קבלת כל החומר הנדרש להם.
עוד נטען על ידי התובעים, כי ליאור ובועז דחקו בהם במהלך המו"מ לחתום על ההסכם במהרה ולבצע את ההשקעה כהשקעת "חברים ומשפחה"; כי הוצג בפני התובעים מצג לפיו מדובר בחברה ששוויה גבוה וכי סיכון ההשקעה נמוך.
מצגים אלה גוברים, לטענת התובעים, על האזהרה הכללית והסטנדרטית שנכללה בשולי המייל שקיבל אלון בתחילת המו"מ (מייל מיום 14.4.11).
אלון העיד כי תהליך ההשקעה התבצע במהירות ללא בדיקות נאותות ובמתווה של "ייזהר המוכר".
אלון אף ציין כי החברה ביקשה להוסיף סעיף להסכם בו מצהירים התובעים כי הם מסוגלים להעריך את הסיכונים בהשקעה בהתאם להסכם ההשקעה וכי הייתה להם הזדמנות לשאול את החברה את כל השאלות שהיו להם בדבר ההשקעה.
התובעים סירבו לסעיף זה ומכאן עולה, לדבריו, כי מדובר בהשקעה שבוצעה ללא בדיקת נאותות תוך הסתמכות התובעים על מצגי החברה.
מקובלת עלי טענת התובעים כי אותה אמירה כללית בשולי המייל שנשלח על ידי בועז לאלון ביום 14.4.11, לפיה מדובר בחברת סטארט אפ קטנה וכי רוב הסיכויים הם שהחברה לא תצליח וכי ההשקעה תרד לטמיון - אינה מהווה פטור כללי לחברה מניהול מו"מ בתום לב.
אין היא מהווה אף פטור להתחייבות אשר ניתנה על ידי החברה בהסכם ההשקעה בדבר נכונות הנתונים ועריכת התחזיות בזהירות ראויה.
עם זאת, אין מקום לטענת התובעים כי נכנסו להשקעה במהירות ללא אפשרות לקבל נתונים וללא שערכו בדיקות עצמאיות כלשהן – גם אם נכונה הטענה כי סירבו לכלול הצהרה בעניין זה בהסכם ההשקעה.
בין מועד הפנייה הראשון לאלון באפריל 2011 ועד חתימת ההסכם ביוני 2011 – התנהלו מגעים בין הצדדים; הועברו מסמכים ונעשו בדיקות עצמאיות על ידי התובעים.
אלון הצהיר בסעיף 16 לתצהירו כי התובעים הם משקיעים מנוסים.
בחקירתו הנגדית אישר אלון שהוא בעל ניסיון בכל הקשור לחברות סטארט אפ; במו"מ ובעסקאות השקעה (עמ' 137 לפרוטוקול).
אלון גם אישר כי ידע שמדובר בחברת סטארט אפ שהוקמה בסוף 2009 וכי ההשקעה שבוצעה היא השקעת הון סיכון (עמ' 138 לפרוטוקול).
עוד העיד אלון כי ערך שניים או שלושה ביקורים במשרדי החברה לפני שנחתם ההסכם. ביקורים אלה נועדו כדי להיפגש עם אנשי החברה ולקבל מידע עליה (עמ' 140 לפרוטוקול).
אלון התייחס לשיחת ועידה שנערכה בינו לבין דוד ואיתן:
"ש. הייתם שלושה שלושתם על הקו. אח שלך קיבל בשיחה זו את המידע שנדרש לו?
ת. כן.
ש. כן. אחיך השתכנע בפן הטכנולוגי של החברה?
ת. כן.
ש. היה חסר לכם איזשהו מידע לגבי הפן הטכנולוגי של החברה?
ת. לא, למיטב ידעתי לא היה חסר.
ש. היה איזה מידע שאח שלך ביקש מבחינת הפן הטכנולוגי והוא לא קיבל?
ת. למיטב זכרוני, לא." (עמ' 140 לפרוטוקול).
אלון אישר כי שוחח עם בועז, איש המכירות של החברה, וכי לא היה מידע אותו ביקש ובועז לא סיפק לו (עמ' 140 לפרוטוקול).
באשר לנספח 5 לתצהירו של אלון – התכנית העסקית לחודש אפריל 2011 – העיד אלון כי הוא שאל שאלות וקיבל תשובות (עמ' 141 לפרוטוקול).
אלון גם ידע כי באותו מועד שהוצגה לו התכנית העסקית הייתה לחברה רק עסקה חתומה אחת (עמ' 142 לפרוטוקול).
אלון הבין מהמסמך כי באותה תקופה לא היו לחברה הכנסות ואף ידע כי קצב צריכת המזומנים שלה הוא בסך 200,000 ₪ לחודש.
אלון העיד כי "בשביל זה מגייסים עכשיו, 2-3 מיליון ₪" (עמ' 145 לפרוטוקול).
עוד יש לציין, כי הנתבעים הצהירו שהתובעים נעזרו באנשי מקצוע מטעמם כדי לבצע בדיקות נאותות ביחס לחברה - מר גלעד רבינוביץ מנכ"ל החברה לאוטומציה ומר תומר דוד שהוא טכנולוג אשר בדק את הפטנטים.
התובעים טענו אומנם כי לא בוצעו על ידם בדיקות נאותות, אולם לא סתרו ואף לא הכחישו את עדותם של שאול וליאור בעניין הבדיקות שביצעו מר רבינוביץ ומר דוד מטעמם.
מהאמור לעיל, עולה במפורש כי התובעים ביצעו בדיקות מטעמם.
אינני רואה מקום לטענתם של התובעים לפיה הופעל עליהם לחץ או כי נמנעה מהם בדיקה ראויה.
אלון העיד, כאמור, כי שאל שאלות וקיבל תשובות וכך גם לגבי החלק הטכני לגביו התקיימו שיחות טלפוניות עם איתן אשר שהה באותו זמן בחו"ל.
אלון התבקש להראות אסמכתא בכתב ממנה עולה כי התובעים התבקשו לוותר על בדיקות נוספות.
בתשובה לכך טען כי הוא למד על הדרישה לוויתור ביצוע בדיקות מההתנהלות בהסכם ההשקעה ומהעובדה שהסעיף אותו ביקשה החברה להוסיף - לפיו נערכה על ידי התובעים בדיקת נאותות – לא נכלל בסופו של דבר בנוסח הסופי של הסכם ההשקעה.
העדר הסכמת התובעים לכלול את הסעיף אינה מעידה, כאמור, על אי ביצוע בדיקות בפועל.
אין בהעדר הסכמה זו אף כדי להפחית מניסיונם העסקי של התובעים; מהשקיפות בה נהגה כלפיהם החברה תוך כדי העברת מסמכים שונים ומעדותו של אלון כי קיבל תשובות לשאלות שנשאלו וכי לא היו נושאים לגביהם ביקש מידע ולא קיבל אותו.
עדותו של איתן באשר לבדיקות אשר היו מתבצעות על ידי התובעים אילו היה להם יותר זמן – אינה סבירה בעיני.
איתן נשאל איזה מידע היה חסר לו לפני השקעה עליו ויתר שכן הופעל עליו לחץ.
איתן השיב כי הוא עצמו לא היה במצב לבצע בדיקות גם אם היה ניתן לו זמן לכך כי הוא היה בחו"ל.
איתן נשאל מה היה חסר לנציגים שלו ומה הם היו עושים אלמלא אותו לחץ נטען לסיים את העסקה במהירות.
איתן טען "הם היו הולכים להיפגש עם הלקוחות, היו מוודאים שהביזנס מודל של החברה והתנאים שבהם היא רוצה להציע להם יש בסיס לזה שלקוח אומר כן מעניין אותי המוצר".
איתן נשאל האם היה פונה לכ- 140 רשויות. לכך השיב "כל חברה שרוכשת... אז אני מסביר לך גם לא בן אדם פרטי הולכים לדבר עם הלקוחות, מוודאים את הצדדים הקריטיים במודל העסקי, כדי לקבל פידבק האם המצגים של החברה נעשו בזהירות הראויה."
איתן נשאל האם הוא יודע להגיד כי היה הולך לרשויות המקומיות שהיו מפורטות בטבלה בתכנית העסקית - לגביהן היה פירוט באיזה שלב הם נמצאות והאם היה מקבל תשובות אחרות.
תשובתו הייתה "מה שאני אומר לך שאם היה לנו יותר זמן היינו מקדישים לזה זמן בשביל לנסות לוודא את זה... היינו מקבלים אינדיקטורים שכנראה אומרים שהחברה, יש לה ציפיות לא ריאליות... או שאולי החברה לא דיברה איתם... או שדברים אחרים לא מסתדרים" (עמ' 179-190 לפרוטוקול).
תשובות אלה אינן סבירות, אינן ריאלית ואין בהן כל היגיון עסקי באשר למהותה של בדיקת נאותות אשר נעשית מראש.
יש בתשובות לכל היותר ניסיון בדיעבד להצדיק את הטענה כי מדובר במצגי שווא אשר נעשו בזמן אמת.
יש לחזור עתה ולדון בטענת התובעים בדבר הטעייה או מצג שווא בעניין תחזית המכירות של החברה.
"מהותה של ההטעיה היא יצירת טעות אצל הצד השני. מכאן, שהמגבלות הבסיסיות על דין הטעות חלות גם לגבי מצג שווא. משום כך, אמירה שהיא בגדר חיזוי העתיד, הערכה או אף הבטחה לעתיד, אינה בגדר מצג שווא לפחות לא במובן המסורתי" (פרידמן כהן עמ' 796).
המחברים מבהירים כי קביעה זו כפופה לשני סייגים מרכזיים: האחד - מתייחס למקרה בו הדברים שנאמרו אינם משקפים נכונה את דעתו של המצהיר - מקרה שהוא למעשה מקרה של כזב.
המקרה השני – הוא מקרה בו כאשר הערכה או התחזית ניתנו על ידי בעל מקצוע או על ידי מי שהנתונים הנוגעים להערכה או לתחזית הם בידיעתו המיוחדת.
הסעד במקרה זה מושתת על כך שחוות דעת כזו מבוססת או צריכה להיות מבוססת על נתונים הקיימים בהווה.
לכן, כוללת חוות הדעת במקרים רבים מצג לפיו קיימים נתונים התומכים בה ולפעמים אף שנתונים אלה נבדקו; כי לא הייתה רשלנות בבדיקתם וכי הם תומכים במסקנה העולה מחוות הדעת. (פרידמן וכהן, עמ' 796-797).
במקרה שלפניי אין מקום לקביעה לפיה החברה לא האמינה בתחזיות אשר ניתנו על ידה.
באשר לנתונים אשר היוו בסיס לתחזיות – כבר קבעתי לעיל כי לא היה לגביהם כל מצג שווא.
יש בסיס סביר ביותר לקבל את עדויות שאול וליאור לפיהן אכן האמינה החברה באפשרותה למכור את המוצרים – אמונה שעל בסיסה נערכו התחזיות.
שאול תיאר בתצהירו את הקמת החברה ואת תחומי עיסוקה.
שאול גם ציין כי לפני שנחתם הסכם ההשקעה עם התובעים היו לחברה שני מוצרים מוגמרים שהיו בתהליכי שיווק; פטנט אחד רשום ופטנט נוסף בהליכי רישום.
באפריל 2010 רכש המשרד להגנת הסביבה מערכת שפיתחה החברה לניטור בקרה ופיקוח על הקרינה הסלולרית.
בספטמבר 2010 שלח הממונה על הקרינה בישראל מכתב הערכה לחברה, בו ציין את הערכתו הרבה למערכת שפותחה על ידי החברה, ומיכולתה לאתר כל אנטנה סלולרית במדינת ישראל.
המכתב צורף כנספח א' לתצהירו.
עוד נאמר, כי בינואר 2011 פרסם הממונה על הקרינה בישראל דוח חריג ומפורט לארגון הבריאות העולמי.
בדוח זה נותחו הממצאים בעקבות השימוש במערכת שפותחה על ידי החברה.
הדוח נחתם בהמלצת המשרד להגנת הסביבה, כי כל ממונה על קרינה ישקול התקנה מערכת כזו בארצו.
לחברה הצטרפו גורמים מקצועיים בעלי שם וניסיון בתחום אשר פורטו בתצהיר.
גם שאול וגם ליאור הצהירו כי היו לחברה אינדיקציות רבות לכך שמוצריה עומדים לנחול הצלחה.
הובהר, כי העובדות מהן למדו על סיכויי ההצלחה הגבוהים לשיווק מוצרי החברה הן, בין היתר, ההתעניינות הגבוהה במוצרי החברה; הפרסומים החיובים אודות מערכת הניטור של החברה בעיתונות המרכזית, ההמלצות של הממונה על הקרינה בישראל ופידבקים חיובים שהחברה קיבלה מגורמים רבים בשוק, לרבות עיריות שהחברה ניהלה איתם מו"מ.
בתצהירו של שאול פורטו מגעים שונים אשר התנהלו במהלך שנת 2010 ומחצית שנת 2011 עם מספר עיריות תוך פירוט הפגישות שהתקיימו; פיילוטים שנעשו ומשאים ומתנים.
עדויות אלה לא נסתרו במהלך החקירה הנגדית ונראה אכן כי היה לחברה בסיס מקצועי ועסקי להאמין באפשרות הצלחתה ובמכירת המוצרים.
כזכור, העיד אלון כי בדק יחד עם איתן את הפטנט ואת המוצר וציין אותם כנתונים חיובים שהיו לחברה אשר על בסיסם התבצעה ההשקעה.
לאור כל האמור לעיל, מקובלת עלי טענת החברה כי האמינה בהצלחתה וביכולתה לשווק ולמכור את מוצריה.
נותר אם כן לבחון האם התחזית נעשתה ברשלנות – בין בגדר בדיקת טענת מצג השווא בשלב המו"מ ובין בגדר טענה בדבר הפרת ההתחייבות שנכללה בהסכם ההשקעה.
תחזית כשמה כן היא: הערכה באשר לאירוע עתידי אשר נעשתה על ידי החברה על יסוד הנתונים שהיו בידה בזמן אמת – לפני ההתקשרות בהסכם ההשקעה.
במקרה שלפניי יש לזכור כי מדובר בהערכה המתייחסת לחברת הזנק המצויה בתחילת דרכה.
עו"ד חרחס התייחס, כאמור, לחברה בהערותיו להסכם ההשקעה כאל "חברה חדשה מאוד ועדיין לא מבוססת" ואלון אף אישר בחקירתו הנגדית כי מדובר בהשקעת הון-סיכון.
התובעים הדגישו כי התחזיות אשר הוצגו בפניהם בתכנית העסקית לאפריל 2011 – השתנו באופן משמעותי ביותר בנובמבר 2011 מספר חודשים לאחר שנחתם הסכם ההשקעה.
בהקשר זה התייחסו התובעים לתכנית העסקית המעודכנת אשר הציג ליאור בישיבת הדירקטוריון ביום 6.11.11 ו"להצטמקות" המשמעותית של המכירות הצפויות לשנים 2012-2013 - לעומת התחזית אשר הוצגה בתכנית העסקית לאפריל 2011.
התובעים טענו כי אותו שינוי מהותי, ללא אירוע חיצוני אקסוגני מצביע על כך שהתחזיות היו בגדר מצג שווא מלכתחילה וכי הנתבעים לא נקטו בזהירות הראויה בעריכתן.
אינני רואה כל מקום לטענה זו.
טענתם של התובעים מתבססת למעשה על תוצאה בדיעבד – אי התקיימות התחזית.
יש לציין, כי בסופו של דבר, התממש האמון שהחברה נתנה במוצריה אם כי בשלב מאוחר יותר מאשר 2012, 2013.
אין מחלוקת בין הצדדים כי החברה לא הבטיחה ולא התחייבה כי התחזית תתקיים בפועל.
התובעים הדגישו את דבריו של ליאור בישיבת הדירקטוריון מנובמבר 2011.
ליאור הסביר את הירידה הדרסטית בכך שהתכנית העסקית הקודמת הייתה "ורודה יותר" וכי בנובמבר 2011 מנהלי החברה "יותר עם הרגלים על הקרקע" ו"יותר ריאליים לגבי אפשרויות המכירה".
מאמירה זו הסיקו התובעים כי המצגים והתחזיות אשר הוצגו בפניהם ביוני 2011 לא היו נכונים ולא ריאליים. (סעיף 53 לכתב התביעה).
מאמירתו של ליאור בנובמבר 2011 לא ניתן ללמוד על מצג שווא ואף לא על רשלנות בעריכת התחזיות מספר חודשים קודם לכן.
שאול וליאור העידו בתצהיריהם כי בחודשים שלאחר חתימת ההסכם, המוצרים אשר יועדו לרשויות מקומיות ולממשלות לא תפסו תאוצה ונראה היה כי התהליכים מתקדמים בקצב איטי מהמצופה.
ליאור ושאול אף הצהירו כי החברה קיבלה תשובות שליליות מכמה לקוחות, למרות פרסומים קודמים של עיריית אשדוד ועיריית חיפה על כוונתן להצטייד במערכת של החברה.
המוצרים לא תפסו תאוצה למרות מגעים שהתנהלו עם מספר רב של רשויות וממשלות ועל אף הפידבק החיובי ביחס למוצרים.
לכן, נעשתה הערכה מחדש של תחזית המכירות.
אמירתו של ליאור מתייחסת למעשה לתוצאת ההתפתחויות שאירעו בחברה בתקופה שלאחר חתימת ההסכם.
אין באי התקיימות התחזיות כדי להעיד על רשלנות בשלב קודם, או על מצג שווא כלשהו שנעשה בעניין התחזיות כלפי התובעים - לפני החתימה על הסכם ההשקעה ולפני קרות האירועים עליהם הצהירו שאול וליאור.
אלון חזר וטען בחקירתו הנגדית כי המסקנה בדבר מצג שווא ורשלנות בעריכת התחזיות עולה מ"מבחן התוצאה".
בסופה של החקירה נאמר על ידי אלון "בצד המסחרי הם היו כישלון מאוד משמעותי... את זה הם הסתירו בצורה מאוד מאוד... שאין להם מושג, שאין להם מושג מה שהם כותבים ומה שהם אומרים... אני חושב שאילולי היו כל כך בוטים היו מקבלים המון עזרה מאיתנו... "
אלון נשאל על ידי בית משפט היכן היה מצג השווא.
בתשובה לכך המשיך אלון והסביר כי הייתה לו שיחה עם שאול וליאור בה נאמר על ידו "אתם צריכים לשנות את מבנה ההמחרה שלכם כך שבעצם ההשקעה של הרשות המקומית שהיא על הקרח תהיה נמוכה ככל האפשר ותעשוrevenue share עם הרשות המקומית על ה- income...".
ליאור ושאול לא הסכימו איתו ומשום כך, לטענת אלון, העסקאות עם הרשויות המקומיות התנפצו (עמ' 149-150 לפרוטוקול).