התובעים רכשו, כאמור, 11,726 מניות רגילות אשר לאחר חתימת הסכם ההשקעה היו אמורות להוות 10.11% מהון המניות המונפק של החברה על בסיס דילול מלא.
זאת בתמורה להשקעה של 540,000 דולר במחיר למניה של 46.05 דולר, המשקף שווי חברה של 4.8 מיליון דולר לפני ההשקעה.
טענתם של התובעים היא, כאמור, כי בעקבות הסכם קמפו היה מקום להפעיל את סעיף האנטי-דילול, שכן חבילת האופציות שהוקצתה לקמפו על פי הסכם איתו - הינה במחיר אפקטיבי הנמוך משמעותית מהמחיר לפיו השקיעו התובעים במניות החברה .
הנתבעים טענו, כאמור, כי מחיר המימוש של המניות שהוקצו לקמפו הינו בדיוק אותו מחיר אותו נדרשו התובעים לשלם עבור כל מנייה.
הנתבעים אף טענו כי אין כל מקום לטענת התובעים בעניין שווי האופציות, שכן בהסכם אין זכר למונח "שווי" והוא נוקב במילה "מחיר".
התובעים העלו טענה נוספת לפיה מדובר בהקצאת אופציות לעובדים ולכן אין מקום להפעיל את מנגנון האנטי-דילול.
טענה זו, לפיה מנגנון האנטי-דילול אינו חל מקרה של הקצאת אופציות לעובדים – מקובלת עלי.
אומנם, לשון סעיף 8 להסכם ההשקעה רחבה והיא מתייחסת הן למניות והן לניירות ערך המירים של החברה - לרבות אופציות או זכויות לרכישת מניות רגילות של החברה.
עם זאת, יש להתייחס לסעיף האנטי-דילול בהקשר בו התייחסו אליו הצדדים עצמם.
מעדותו של עו"ד חרחס עולה כי הועברה אליו על ידי אלון טיוטת הסכם שנשלחה לאלון במייל על ידי ליאור ביום 24.5.11.
באותו מייל (נספח ו' לכתבה הגנה של החברה) ציין ליאור: "תשומת ליבך כי למרות שלא כך הוסכם, הוספתי עבורכם מנגנון אי-דילול במקרה של גיוס בשווי נמוך יותר בחצי השנה הקרובה".
מעדותו של ליאור עולה כי אותו סעיף נוסח על ידי עורכת דין ממשרד עורכי הדין המייצג את הנתבעים (עמ' 427 לפרוטוקול).
מהדברים שנאמרו במייל על ידי ליאור עולה התייחסות מפורשת למנגנון אי דילול במקרה של גיוס הון, כלומר, השקעה כספית בחברה.
גם בהערתו של עו"ד חרחס לסעיף 8 בטיוטת ההסכם שהועברה אליו (נספח 3 לתצהירו של אלון), קיימת התייחסות מפורשת להגנת התובעים מפני דילול במקרה של גיוס ומתן הגנה זהה למשקיעים אחרים.
עו"ד חרחס אישר בחקירתו הנגדית כי מדובר בהערה אשר נרשמה על ידו (עמ' 86 לפרוטוקול).
העובדה כי בתחילת ההערה ציין עו"ד חרחס קיומן של אופציות בחברה במחיר מימוש נמוך משל המשקיע (התובעים) - אינה משנה את המשמעות החד המשמעית של האמירה בהמשך באשר להגנה במקרה של גיוס. זאת, גם אם האופציות היחידות שהיו קיימות בחברה באותה תקופה - היו אופציות לעובדים כפי שטענו התובעים בסיכומי התשובה.
עו"ד חרחס כתב במפורש: "המשקיע (התובעים – ד.ק.) הוא משקיע בסכום הגבוה ביותר בחברה ולפי השווי הגבוה ביותר שהיה עד היום... על כן אמור לקבל הגנה למקרה של גיוס בשווי נמוך מהשווי שלו. אין כוונה לקבל יתרון על פני המשקיעים האחרים בחברה. אין מניעה שכל אחד מהמשקיעים האחרים שהשקיעו בחברה יקבלו הגנה זהה. למשקיע הרי אין שליטה על ההנפקות"
ברור שההתייחסות בהערה לנוסח הסעיף, תוך שימוש במילה גיוס, הינה למנגנון אנטי-דילול במקרה של ביצוע השקעה וגיוס הון - בין בדרך של הצעת מניות ובין בדרך של הצעת אופציות.