13. להלן התייחסות ב"כ התובע לטענות באת כח הנתבעת:
א. הנתבעת בחרה להתעלם ממרבית טענותיו המשפטיות כבדות המשקל של התובע.
ב. הנתבעת התעלמה מקביעות ביה"ד וביה"ד הארצי בנוגע לאיוש משרת הקב"ט, כאשר המסגרת המשפטית שקבע ביה"ד הארצי, לא התייחסה להיקף משרת התובע, שגם היא מצויה במחלוקת, אלא לעצם איוש תפקידי משרתו של אדם נכה ולכן טענת הנתבעת כאילו התפקידים, של התובע, שהועברו למר אדרי, אינם מצריכים ממנו שעות רבות, לא נותנת מענה למסגרת המשפטית שהתווה ביה"ד הארצי, במסגרת הכרעתו בקשר להחלטת ביה"ד בבקשה לסעד זמני.
ג. לפיכך יש לראות את שתיקת הנתבעת בענין זה בבחינת הודאה, אשר מחזקת את תביעת התובע.
ד. הנתבעת אף לא התייחסה לעובדה שמר אדרי כבר אינו משמש בתפקידו הקודם כאחראי ה - EHS, כלומר שהוא קיבל את כל תפקידי התובע למעט תפקיד בודד אחד שהועבר לגב' ליזה עצור ומכאן שטענתה כאילו, ניתן היה להעביר את תפקידי התובע, לגורמים אחרים בחברה מבלי שתהיה לכך השפעה על היקף משרתם, אינה נכונה.
ה. לאפליה כובעים רבים ולכן המקרה של התובע הוא מקרה בו מתקיימים הרכיבים של אפליית עובד, בוודאי אפליית עובד נכה ואין זה משנה אם מר אדרי לא ביצע בעבר את התפקידים שהועברו לו, העובדה שקיבל את משרת התובע, בזמן ההליך, מצביעה על כך שהמשרה לא בוטלה, ומכאן שהנתבעת פעלה בניגוד למה שנקבע בהחלטת בית הדין הארצי.
ו. אם היתה הנתבעת משקיעה, באמת, מעט מאמצים, כדי לבחון את השארת התובע, הנכה, במקום העבודה, לבטח היא היתה יכולה למנוע את המצב העגום שנוצר בו הוא נמצא בביתו בעוד שמשרתו (גם אם בשם אחר) ממשיכה להתקיים ולהתבצע על ידי עובד אחר.
ז. העובדה שהנתבעת בחרה להתעלם מהפסיקה והחקיקה, בנושא, במיוחד בזירה הבינלאומית, מדברת בעד עצמה.
ח. הנתבעת גם לא התמודדה עם עדויותיהם הבעייתיות של גב' שדה ושל מר שקלרש, אשר בעדותם אוששו את טענת התובע כי לא ננקט כל הליך התייעלות ממשי וכן את טענתו כי גלי לא ביצעה את תפקידה ולא הגנה עליו, אלא ההיפך - היתה אמונה על הליך פיטוריו.
ט. יש לדחות את טענת הנתבעת כאילו Mr Ser, היה שותף לבדיקות שנעשו ביחס להתאמה הנדרשת לאתרי מדטרוניק השונים, שכן טענה זו הפוכה לאמור בהודעה שהגישה הנתבעת לביה"ד ביום 23/5/18, שם הובאה עמדתו של Mr Ser, שהכחיש את הטענה כאילו לקח חלק כלשהו בהליך.
י. העובדה שלמר שקלרש ניסיון, אינה מצביעה על כך שהוא לא טעה בעניינו של התובע, אשר כלל אינו מזלזל בו. כאשר יש לשים לב כי בישיבה מיום 24/12/17 וכן במייל מיום 27/3/18 הוא מציין רק חלק מתפקידי התובע - עובדה המלמדת שהוא לא עשה את כל הבדיקות הנדרשות ומכאן שגם קביעתו בנוגע להיקף משרתו של התובע, שגויה.
יא. יש לדחות גם את טענת הנתבעת (אשר לא גובתה במסמכים) כאילו גלי ביצעה את עבודתה נאמנה שהרי לו היתה עושה כן, היא היתה מעיינת בתפקידים שציין מר שקלרש כתפקידי משרתו של התובע ומעלה שאלות לגבי יתר רכיבי המשרה וכן מנסה, להותיר את התובע במשרתו.
יב. לענין היקף המשרה- יש לשים לב לסתירה שבטענות הנתבעת אשר מחד טוענת כי היקף משרתו של התובע "צנח" ומאידך, טוענת כי היא חייבת אחראי ביטחון בכל שעות היממה.
יג. יש לדחות את טענת הנתבעת כאילו ההחלטה על ביטול תקן הקב"ט לא התקבלה באופן חד צדדי, שהרי מעדויותיהן של גב' שדה ושל גלי, עולה בבירור שהן סמכו על שיקול דעתו של מר שקלרש.
יד. בכל הקשור לטענות הנתבעת באשר לטענות שהעלה התובע ביחס למר שקלרש - יש לזכור כי התובע שנפגע מאוד, יצא למלחמה של ממש על כבודו, על פרנסתו ועל חייו ולכן מטבע הדברים, בתחילת ההליך התגלו אמוציות רבות, אלא שאותן אמוציות נזנחו בהמשך לטובת בירור התביעה ובפרט בירור הטענות המשפטיות כבדות המשקל, כאשר טענות התובע התבררו כטענות אמת, אשר עדויות עדי הנתבעת איששו אותן.
טו. הנתבעת נדרשת לעמוד מאחורי הצהרתה בתחילת ההליך לפיה, אם יחליט ביה"ד לבטל את פיטורי התובע, היא תכבד זאת ותשיבו לעבודה אצלה.
14. המסגרת הנורמטיבית
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן כפי שהוגדר לעיל:"החוק") מגדיר בסעיף 5 מיהו "אדם עם מוגבלות": "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".
החוק אינו קובע מהן הלקויות פיזיות עליהן הוא חל וההלכה הפסוקה קבעה כי אמת המידה לבחינת תחולתו של החוק היא בהתאם להנחיות שפורסמו על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של ארצות הברית. כך, נפסק בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, עת דן בעתירה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - בג"צ 6069/10 רמי מחמלי - שרות בתי הסוהר, 5/5/2014 (להלן: "בג"צ מחמלי"), שם כתב כב' השופט חנן מלצר:
המושג "תחומי החיים העיקריים" לא זכה להגדרה, ונותר, במכוון, "פתוח". יחד עם זאת, ניתן ללמוד, במקרה הצורך, על היקף התפרשותו של מושג זה מההנחיות שפורסמו על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של ארצות הברית, בהן נקבע כי "תחומי החיים העיקריים" כוללים, בין היתר, את: "יכולת האדם לדאוג לענייניו, הליכה, ראייה, שמיעה, דיבור, נשימה, למידה, עבודה, עמידה, נשיאה, חשיבה, יכולת ריכוז, ואינטראקציה עם אחרים" (ראו: אריאלה אופיר ודן בורנשטיין "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998: אמנציפציה בסוף המאה ה-20" ספר מנחם גולדברג 42, 62-61 (אהרון ברק, סטיב אדלר, רות בן ישראל, יצחק אליאסוף ונחום פינברג עורכים, 2002)).
בסעיף 47 לפסק הדין בבג"צ מחמלי כתב כב' השופט מלצר:
"... תכליתו של חוק השוויון - המכיר בכך שמוגבלות איננה רק בעייתו של הפרט, אלא תוצר של ההתייחסות החברתית אליה, מאפשרת, לטעמי, לכלול בגדר "אדם עם מוגבלות", במשמעות סעיף 5 לחוק, גם אדם שתפקודו איננו מוגבל "באופן מהותי" בשל לקותו, אך בפועל הוא נחשב ככזה על ידי המעסיק"...
בסעיף 8 לחוק נקבע:
"(א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה:
(1) קבלה לעבודה לרבות מבדקי קבלה;
(2) תנאי עבודה;
(3) קידום בעבודה;
(4) הכשרה או השתלמות מקצועית;
(5) פיטורין או פיצויי פיטורין;
(6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.
(ב) לענין סעיף קטן (א), רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין.
(ג) אין רואים כהפליה לפי סעיף זה, פעולה או הימנעות מפעולה, המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו.
...
"הפליה" - לרבות אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו;
"התאמה", "התאמות" - לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעביד נטל כבד מדי;
"נטל כבד מדי" - נטל בלתי סביר בנסיבות הענין, בהתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהיקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע ההתאמה".
סעיף 13 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחיל את הוראת סעיף 9 (א)
לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לפיו במקרה של פיטורים על העובד להוכיח
שלא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו, ככל שעמד בנטל זה, עובר הנטל למעסיק להוכיח כי לא נקט באפליה אסורה בפיטורי העובד.
15. דיון והכרעה
התובע, יליד 1963, הוכר כנכה 90% וכפי שצויין לעיל, החל את עבודתו בנתבעת בהיותו נכה בדרגת נכות גבוהה 75%, אשר בהמשך עלתה ל - 90%), כאשר לזכותו ייאמר כי דרגת נכותו הגבוהה לא מנעה ממנו לשמש בתפקידו כקב"ט ואף לא גרמה לו לבקש התאמות מיוחדות. כאשר בענין זה יש לשים לב כי עת פנתה גלי, לאחר שמונתה לממונה על אנשים עם מוגבלויות בנתבעת, לכלל העובדים, כדי שיודיעו לה על מוגבלותם (ככל שיש כאלו) ועל ההתאמות הנדרשות להם, הודיע התובע רק על החניה לה הוא נדרש (שאותה אף קיבל מימים ימימה) וכן על כך שיתכן ובפעילויות חוץ מסויימות לא יוכל להשתתף.
ראוי לציין, כבר בשלב זה, כי לא הוכח לפניי כי הנתבעת התייחסה אל התובע (אשר כאמור לעיל, לא נתן לנכותו להגביל אותו) בצורה לא ראויה, בגלל היותו נכה.
קביעות בית הדין וקביעת בית הדין הארצי בענין איוש משרת הקב"ט - התובע טוען כי ביה"ד מצא, במסגרת הבקשה לסעד זמני, כי מאזן הנוחות נוטה, לטובת הנתבעת, בין היתר לנוכח הצהרתה כי משרת הקב"ט לא תאוייש על ידה, כאשר על הצהרתה הנ"ל כי ביטלה את תפקיד הקב"ט, הסתמך גם ביה"ד הארצי, עת לא התערב בהחלטת בית הדין במסגרת הבקשה לסעד זמני, אלא שכעת, לאחר שמיעת הראיות, ברור כי הצהרתה זו של הנתבעת לא היתה נכונה שכן תפקיד הקב"ט לא בוטל, אלא שכל תפקידיו של התובע הועברו לעובד אחר - מר אדרי (למעט תפקיד אחד שעבר לגב' ליזה) כאשר השינוי היחיד שנקטה הנתבעת שהיא לא קוראת לתפקיד קב"ט אלא אחראי ביטחון.
מעדותו המהימנה מאוד של מר אדרי, עלו הדברים הבאים:
א. בתפקידו הוא מנהל מבנה ותשתיות והוא נותר בתפקיד זה, בהיקף של משרה מלאה (עמ' 13 שורה שורות 6-7 לפרוטוקול).
ב. עד לפני מספר חודשים, תחת הגדרת תפקידו כמנהל מבנים ותשתיות היתה לו גם אחריות על תחום ה- EHS, אולם תחום זה נלקח ממנו (עמ' 7 שורות 7-10 לפרוטוקול).
ג. תחום ההסעדה שבעבר היה אחד מתפקידי התובע (עד אשר , בחודש 1/17, הועבר ממנו, לבקשתו - עמ' 26 שורות 8-18 לפרוטוקול), גוזל ממנו בין 3-5 שעות בחודש (עמ' 13 שורות 12-13 לפרוטוקול).
ד. ככלל תחום ההסעדה "מתנהל ישירות מול המטבח, כל ההזמנות והכל מתבצע באמצעות מיילים...זה מה שהיה תמיד זה לא השתנה" (עמ' 13 שורות 14-16 לפרוטוקול).
ה. ניהול מלוא צוות המאבטחים - תפקיד אותו מילא התובע עד פיטוריו, עבר אף הוא למר אדרי, כאשר תפקיד זה מסתכם בפגישת היכרות עם מנהלי הסניף של חברת האבטחה וכאשר אין עבודה ישירה מול המאבטחים שכן יש אחראי משמרת המנהל את הקשר מול השומרים ומול חברת האבטחה (עמ' 13 שורות 26-27 לפרוטוקול), מר אדרי משקיע בתפקיד זה כארבע שעות בחודש (עמ' 14 שורה 5 לפרוטוקול).
ו. טיפול בהרשאת עובדים - תפקיד נוסף אותו מילא התובע, עד פיטוריו, משמעותו כזו:"יש טופס בפורטל שלנו של הרשאות כניסה, מנהל של העובד ממלא את הטופס זה, שולח אותו אלי ואל מחלקת המחשוב ואני מאשר אותו" (עמ' 14 שורות 15-17 לפרוטוקול).
ז. אם הנתבעת קולטת 15 עובדים בחודש, התפקיד הנ"ל, קרי - הרשאת כל אותם עובדים, גוזל ממר אדרי רבע שעה (עמ' 14 שורות 18-20 לפרוטוקול).
ח. טיפול בגורם כלכלי מאושר - תפקיד נוסף שמילא התובע עד לפיטוריו, גם אותו ממלא מר אדרי וזאת בהיקף של כ -15 שעות חודשיות.
ט. תחום קשר מערך חירום - תפקיד נוסף שמילא התובע עד לפיטוריו, הועבר לעובדת אחרת בנתבעת - גב' ליזה עצור (עמ' 12 שורות 22-23 לפרוטוקול).
י. תפקידו של מר אדרי כמנהל מבנים ותשתיות, לא השתנה (וזאת מעבר לעובדה שתחום ה- EHSנלקח ממנו).
יא. מר אדרי לא ביקש תוספת שכר על התפקידים הנוספים שקיבל (עמ' 15 שורה 19 לפרוטוקול).
על סמך הדברים הנ"ל, ניתן לקבוע וזאת בניגוד לטענת התובע, כי תקן הקב"ט אכן בוטל, כאשר העובדה שחלק גדול מהתפקידים שמילא התובע הועברו למר אדרי, אינה מצביעה על כך שהיה אסור או לא מוצדק לבטל את תקן הקב"ט או שעל ביה"ד להתערב בפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת שהחליטה שאין הצדקה להותיר על כנו תקן זה.
עוד ניתן לקבוע מהדברים הנ"ל ומהרושם המהימן שהותירה עדותו של מר אדרי על בית הדין כי הערכתו של מר שקלרש באשר להיקף המשרה הנדרש לשם מילוי התפקידים שמילא התובע, היתה נכונה.
ההחלטה על ביטול תקן הקב"ט - האם נעשתה כלאחר יד או אחרי בדיקות?
מר שקלרש, אשר גם עדותו הותירה, על בית הדין רושם מהימן, התברר כאדם עתיר ניסיון אשר מילא תפקידים בכירים ומשמעותיים בנתבעת, על שלוחותיה ועל גלגוליה ואשר הגיע למפעל ביוקנעם בחודש 11/17 אך כבר בחודש 10/17 הגיע לביקורים באתר כדי להדריך את הצוות (עמ' 41 שורות 11-14 לפרוטוקול).
עוד התבררו, מעדותו של מר שקלרש, העובדות הבאות, אשר ביססו את טענת הנתבעת באשר לכך שההחלטה על ביטול תקן הקב"ט לא נעשתה כלאחר יד ובוודאי שלא משיקולים בלתי ענייניים:
א. התמחותו של מר שקלרש היא בניהול ובתפעול, כאשר חלק מתפקידו זה להתייעל (עמ' 41 שורות 16-18 לפרוטוקול) וכאשר במסגרת תפקידו הוא בוחן גם כיצד אפשר לבצע אינטגרציה של החברה שנרכשה לפני כ - 4 שנים לתוך מדטרוניק (עמ' 41 שורות 23-24 לפרוטוקול).
ב. במסקנתו כי התובע מבצע 20% היקף משרה, הוא הסתמך על ניסיונו (עמ' 42 שורות 19-21 לפרוטוקול) וכן על שיחה שביצע עם התובע והתרשמותו מדיווחי התובע בשיחות הצוות השבועיות (עמ' 43 שורות 1-2 לפרוטוקול).
ג. במהלך הפגישה שהתקיימה ביום 24/12/17, הוא תיאר לכל המשתתפים מדוע לדעתו, משרתו של התובע, עולה כדי משרה חלקית בלבד.
בנקודה זו יודגש כי ראויה לציון הדרך המכובדת ביותר בה נהג מר שקלרש, אל מול האופן המעליב בו התייחס אליו ב"כ התובע, בשלב מסויים בחקירתו (עמ' 41 שורות 25-27 לפרוטוקול וכן עמ' 42 שורות 1-15 שם) וכן ראויה לציון ולהערכה נכונותו למחול על כבודו, כפי שהדבר מצא ביטוי בעמ' 46 שורות 19-24 לפרוטוקול.