6. כן נטען כי גרובר משתמש בכספי החברה לרכישת נכסים עבורו ועבור בני משפחתו, וביניהם גם רכבי יוקרה וטלפונים סלולריים, באופן הפוגע בזכויותיו של גרובר. גרובר גם מכר כביכול את דירת המגורים שבבעלותו (להלן: דירת המגורים) לחברה בשנת 2002, בעסקה שבמסגרתה גרם לחברה לשלם את החזר המשכנתא שנלקחה לכיסוי חובותיו האישיים, בעוד הוא שילם דמי שכירות לחברה בסכום נמוך ולא ריאלי. זאת ועוד, בשנת 2009 נמכרה הדירה לצד שלישי כאשר גרובר שלשל את מלוא התמורה לכיסו ואילץ את החברה לקחת הלוואה נוספת לצורך פירעון המשכנתא. גרובר גם העסיק בחברה בני משפחה בתנאים בלתי סבירים ובמשכורות עתק, וכן משך כספים מהחברה לקופות גמל, בסכומים גבוהים.
7. בנוסף, גרובר פעל לחייב את רובין בסך של 210,000 ש"ח בגין חוב שהחברה ובעלי המניות חויבו בו, לאחר שניתן פסק דין בתביעה שניהלה נגדה חברת תעשיות פולימרים אשקלון בע"מ (להלן: פולימרים), במסגרת ת"א (שלום-ת"א) 39127-12-09 תעשיות פולימרים אשקלון בע"מ נ' יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ [פורסם בנבו]. לטענת רובין, הוא וגרובר סיכמו מראש כי החברה תישא בפועל בתשלום הסכום שייפסק בתביעה. חרף הסכמה זו, הגיעו גרובר והחברה להסכם עם פולימרים על חלק מהחוב, בעוד שבמסגרת ההסכם נקבע כי פולימרים תמשיך לפעול נגד רובין לגביית יתרת החוב.
הצדדים גם נחלקו באשר לנסיבות סיום עבודתו של רובין בחברה, כאשר רובין טען כי הוא פוטר מהחברה, הדומה באופייה לשותפות, וכי עצם הפיטורים מהווה לטענתו מעשה קיפוח מובהק.
8. מנגד, נטען על ידי גרובר והחברה (כאשר משיקולי נוחות, טענותיהם יובאו מכאן והלאה בשמו של גרובר בלבד) כי דין התביעה, אשר הוגשה לטענתם בחוסר תום לב – להידחות. על פי הטענה, רובין זכאי ל-15 ממניות החברה בלבד. בנוסף, במשך השנים חולקו הרווחים בינו לבין רובין כדין, בהתאם לצורכיהם השונים, ולעתים בשיעור שונה משיעור האחזקות של כל אחד בחברה. מכל מקום, רובין קיבל דיבידינדים בשיעור ניכר, והוא אף הצהיר עליהם בפני רשויות המס.
9. כן נטען כי הטענה לפיה גרובר "העלים" מיליוני שקלים מקופת החברה נטענה בעלמא מבלי שהובאו לה כל תימוכין. באשר לטענות כי רובין קופח כתוצאה ממכירת דירת המגורים, נטען כי אין להן בסיס, שכן מכירת דירת המגורים נעשתה בתיאום עם רובין ובידיעתו, לאחר שניתן אישורו לכך. טענתו היחידה של רובין שנשמעה "בזמן אמת" הייתה בעניין המשכנתא שרבצה על הדירה, וגם היא נכונה רק בחלקה. באשר להלוואות שנטען כי נלקחו על ידי גרובר לצורך משיכות אישיות, הרי שמדובר בהלוואות שניתנו בידיעתו של רובין ובמעורבותו. יתר על כן, רובין הוא זה אשר משך במהלך השנים כספים רבים מהחברה, ולחברה קיימת זכות קיזוז עבור יתרת החוב בה הוא מצוי.