החלטה
האם לעכב את ההליכים בין הצדדים מחמת תניית בוררות?
א. רקע עובדתי
1. התובעת, היא זמרת, משוררת ומלחינה, אשר חתמה על בקשה לחברות בנתבעת (להלן גם: "אקו"ם") ביום 28.8.95.
2. בבקשה לחברות חתמה התובעת על התחייבות "למלא אחר תקנות החברה, וכן אחר החלטותיה והוראותיה של האסיפה הכללית והחלטות ההנהלה של אגודתכם".
3. ביום 27.11.95 שלחה אקו"ם מכתב לתובעת ובו נמסר לה שהיא התקבלה כחברה הזכאית לתמלוגים. במכתב נאמר כי מצורף לו בין היתר, אוגדן עם תקנות החברה.
4. ביום 6.9.18 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת שבמסגרתה עתרה לקבלת מידע ומסמכים בנוגע לסכומי תגמולי זכויות יוצרים המגיעים לה ולתשלום בסך של 800,000 ₪.
5. התובעת טוענת כי במשך שנים רבות, הנתבעת שילמה לה "סכומי תמלוגים מגוחכים" ועל בסיס בדיקות שערכה, הנתבעת לא העבירה לה את מלוא התגמולים המגיעים לה מיצירותיה.
6. התובעת ציינה כי בתקנון אקו"ם קיים סעיף בוררות ואולם לטענתה, תניית הבוררות היא תנאי מקפח בחוזה אחיד ואין לו תוקף. לדבריה, מעולם לא הומצאו לה התקנון וכן תיקונים שנערכו בתקנון לאחר הצטרפותה כחברה באקו"ם. לטענתה, במועד שהיא הצטרפה לאקו"ם, לא היתה קיימת תניית בוררות.
7. הנתבעת הגישה בקשה לעיכוב הליכים לאור תניית הבוררות שבתקנון וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").
8. לאחר שהוגשה תגובת התובעת, התקיים דיון בבקשה שבמהלכו נחקרו המצהירים וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.
ב. תמצית טענות המבקשת
1. בהחלטה שניתנה ע"י כב' השופטת רות רונן בה"פ 35255-08-17 עמיר בניון נ' אקו"ם (10.7.18 – להלן: "עניין בניון") נקבע כי תקנון אקו"ם הוא חוזה אחיד ואולם "אין סיכוי גבוהה ביחס לטענות הנוגעות לעצם קיומו של הליך בוררות שנקבע בתיקון לתקנון בשנת 2009, מאחר שטענות אלו התיישנו". כמו כן נקבע שם כי: "ספק אם היה מקום לקבלן גם לגופן".
2. בעניין בניון נקבע, כי התנאי ביחס לאופן מינוי הבורר הוא מקפח ולכן יש לעכב את הליכי הבוררות "אלא אם כן תפנה אקו"ם לנשיא בית המשפט המחוזי בת"א ותבקש ממנו למנות בורר אחר שידון בסכסוך נושא תביעת אקו"ם נגד המבקשים".
3. לאור ההחלטה שניתנה בעניין בניון, טענת התובעת כנגד עצם קיומה של תניית הבוררות בתקנון, התיישנה. גם הטענה ביחס למנגנון מינוי הבורר התיישנה. זאת, מאחר שתניית הבוררות בנוסחה המקורי תוקנה כבר בשנת 2010 ואף עילת תביעה כנגד תיקון זה התיישנה, מאחר שהתובעת הגישה את תביעתה רק בחודש ספטמבר 2018.
4. מועד תחילת מרוץ ההתיישנות ביחס לטענות כנגד סעיפים בתקנון - כגון טענות שמדובר בתנאים מקפחים בחוזה אחיד - מתחיל עם כריתת ההסכם. דהיינו, במועד שנקבעה ההוראה בתקנון. מאחר שחלפו יותר משבע שנים ממועד זה, טענות התובעת כנגד סעיפי התקנון, התיישנו.
5. לאור ההחלטה בעניין בניון, יש לברר את המחלוקת בהליך דנן, בבוררות. המבקשת הציע למשיבה כי ימונה על ידם בורר מוסכם ואולם המשיבה דחתה הצעה זו.
6. בעניינינו, מתקיימים כל התנאים לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. קיים הסכם בוררות בין הצדדים, התביעה מתייחסת לסכסוך שההסכם חל עליו והמבקשת מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות.
7. אין הצדקה שהסכסוך לא יתברר בבוררות. על פי הפסיקה, יש לתת פרשנות מרחיבה לסעיף בוררות, באופן שיתאפשר דיון בסכסוך במסגרת בוררות.
8. כב' הנשיא השופט אורנשטיין, החליט ביום 27.11.18 בעניין בניון, שהוא מציע שימונה בורר ע"י בית המשפט לפי שיקול דעתו. אף החלטה זו, תומכת בעמדה שיש לעכב את ההליכים ולהורות על בירור הסכסוך בבוררות.