פסק דין
1. לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (כבוד השופט א' הקר) במסגרתו נדחתה תביעתו של המערער, בגין נזקים נטענים שנגרמו לו בגין סירובה של המשיבה להעלותו לטיסה.
2. המערער ביקש לטוס מתל אביב לדלהי שבהודו באמצעות המשיבה.
מסלול הטיסה היה מורכב משתי טיסות: הטיסה הראשונה, שיצאה מתל אביב לאיסטנבול בשעה 15:35 ("הטיסה הראשונה"), והשנייה, טיסת המשך באותו היום מאיסטנבול לדלהי בשעה 19:45 (להלן: "טיסת ההמשך").
הטיסה מתל אביב נחתה באיסטנבול בשעה 18:00 לערך, כך שהיה למערער די והותר זמן להגיע לשער היציאה לטיסת ההמשך.
3. המערער טוען שהגיע לשער היציאה של טיסת ההמשך בשעה 19:15, אולם מאחר וליד דלפק היציאה השתרך תור של אנשים, התיישב בסמוך אליו, המתין מספר דקות תוך שהוא עובר בינתיים על דוא"ל במחשבו האישי.
המערער טוען שסמוך לשעה 19:30 ניגש הוא לדלפק היציאה ולהפתעתו נאמר לו שהטיסה נסגרה, והוא לא יכול לעלות עליה, על אף שעדיין היו "למעלה מ- 15 דקות" לפני מועד היציאה המתוכנן, ומכל מקום, כל אותו זמן בו ישב באזור השער לא היתה קריאה לנוסעים לעלות לטיסה, גם לא הודעה שזוהי הקריאה האחרונה או שהשער נסגר, "כמקובל בעולם".
4. המערער טוען כי פניותיו לצוות המשיבה לעלות לטיסה נפלו על אזניים ערלות, וגם לאחר שהגיע האחראי מטעם המשיבה, בשעה 19:50, לא הוצע לו כל פתרון אלא הוא ננזף על ידי נציג המשיבה, כי הוא איחר להגיע לטיסת ההמשך.
5. גם לאחר שהטיסה יצאה בלעדיו בשעה 20:06 (ושהמריאה בפועל בשעה 20:20) ביקש המערער לטוס בטיסת המשך לדלהי במועד הקרוב ביותר האפשרי, אולם המשיבה הציעה לו טיסה חדשה רק 24 שעות לאחר מכן, והיה עליו לשלם בגין שינוי זה דמי שינוי כרטיס בסכום של 180 יורו.
6. לא די בכך, גם הכבודה שנשלחה מתל אביב לא נמסרה לו באיסטנבול.
טוען המערער שהמשיבה העלימה את כבודתו, כאשר לאחר הנפקת הכרטיס החדש, היה עליו לאתרה. נאמר לו שהכבודה נמצאת באולם הנוסעים. לאחר שניסה להתקשר עם הגורם הרלוונטי ולאחר שהמתין כ- 50 דקות, הוכנסו המערער ועוד 30 נוסעים אחרים (שלא היו קשורים לטיסה מתל אביב) למשרד. עובדי המשיבה קיבלו את תגיות הכבודה ואחרי כרבע שעה יצא אחד מעובדי המשיבה והכריז ש"כל המזוודות של כל הנוסעים שנמנע מהם לעלות לטיסה נשלחו ליעדיהן".
7. במצב דברים זה, מילא המערער טופס אותו התבקש למלא וביקש שהמזוודות ימתינו לו בדלהי, אולם למרות בקשתו זו התחוור לו, למחרת היום ולאחר פנייה יזומה שלו, כי על אף זאת, הכבודה נשארה באיסטנבול, כך שהוא נותר בלא חפצים, כלי רחצה ותרופות.