12. לטענת הנתבעים 1-5, הם נהגו במקרקעין מנהג בעלים מזה עשרות שנים, ואת זאת עשו בריש גלי. בין היתר, הנתבעים 1-5 נטעו בקרקע עצי פרי, הקימו פינת חי, ומבנה עץ, כאשר מעשים אלה נעשו בידיעת התובעת, ששתקה במשך למעלה מ- 40 שנה. אי לכך, הנתבעים זכאים להמשיך להחזיק בקרקע כדין, וכל תכנון או ייעוד אחר שהתובעת מייעדת במקרקעין אלו יש בו פגיעה בזכותם הבלתי הדירה של הנתבעים שקמה להם מכוח השנים.
13. בכתב הגנתם, מודים הנתבעים 1-5 בזכות הבעלות של התובעת במקרקעין בהתאם לנסחי טאבו שצורפו ע"י התובעת, וטוענים כי הם מחזיקים בקרקע מכוח זכות בלתי הדירה שקמה להם מכוח השנים, כאשר התובעת ידעה על הפיתוח ועל השימוש הנעשה על ידם במקרקעין, והדבר נלמד מההתכתבויות שצורפו. למרות ידיעתה הנ"ל התובעת בחרה לצפות בנתבעים בשתיקה במשך מעל ל- 40 שנה, דבר המבסס את זכותם הבלתי הדירה של התובעים במקרקעין, והדברים מקבלים חיזוק מקום שמנהלי התובעת היו מעורבים בניהול מו"מ עם הרשות המקומית ביחס למקרקעין.
14. עוד טוענים הנתבעים 1-5 כי בהתאם למבחני ההלכה הפסוקה, נתקיימו בעניינם כל היסודות הנדרשים ליצירת רשות בלתי הדירה, ולכן יש להכיר בזכותם להמשיך ולהחזיק בקרקע, ולנוכח הזמן הרב שעבר ושתיקתה של התובעת, מנועה זו מלבטל רישיון זה בשלב הזה, זאת גם לנוכח ההסתמכות של הנתבעים על כך שהקרקע שייכת להם, ולנוכח ציפייתם כי המקרקעין יישארו בשליטתם - הסתמכות שבעטיה הם השקיעו השקעות עצומות בקרקע.
נוכח כל אלה, הנתבעים 1-5 עותרים לדחות את התביעה נגדם.
15. ואילו הנתבעים 6-7 טוענים כי, התביעה הוגשה בשיהוי רב, תוך ניסיון להטעות את בית המשפט על ידי העלאת טענה שלפיה התובעת גילתה קיום הפלישה הנטענת רק ביום 5/10/2011, בעוד שעוד במהלך בשנת 1997 רכשו הנתבעים 6-7 את זכויותיהם בדירה שנבנתה בחלקה 82 גוש 13856 מאת בן הרוש, וכבר באותו מועד המקרקעין נשוא המחלוקת היו מוחזקים ע"י בן הרוש והיו נטועים עצי פרי ובקצה שלהם היתה קיימת גדר. במהלך אותה שנה התובעת אישרה העברת זכויות מבן הרוש לנתבעים 6-7, תיקנה מיוזמתה את תנאי החכירה, ובשנת 2012 התובעת אף ביצעה מכר ללא תמורה ורשמה את הנתבעים כבעלים של הדירה, כל זאת עשתה התובעת מבלי להתנות את ביצוע הפעולות בסילוק ידם של נתבעים 6-7 מהמקרקעין שבמחלוקת.
16. עוד טוענים הנתבעים 6-7 כי לאור השיהוי הניכר, ובחלוף עשרות שנים, הם רכשו במקרקעין שבמחלוקת זכויות שביושר, לרבות מתוך ידיעה והסכמה מכללא של התובעת לחזקה ושימוש של הנתבעים במקרקעין שבמחלוקת, כאשר התובעת מודה כי היא פנתה לנתבעים 6-7 לראשונה במכתב התראה רק בשנת 2012.