פסק-דין
השופט ע' גרוסקופף:
עניינו של הערעור שלפנינו בהחלטה שלא לאשר ניהולה של תביעה נגזרת בשם בי-4 בע"מ (בפירוק מרצון) (להלן: "החברה"), וזאת לאחר שבית המשפט קמא (כב' השופט שמואל בורנשטיין מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד) לא השתכנע שניהול התובענה הינו לטובת החברה. לאחר שקראנו, שמענו ובחנו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי אין מקום להתערב במסקנה זו של בית המשפט קמא, המבוססת על בחינה מדוקדקת של נסיבות המקרה, ולפיכך דין הערעור להידחות. להלן נפרט בקצרה את טעמינו לדחיית הערעור.
1. תביעה נגזרת היא כלי דיוני המאפשר להתגבר על כשל בממשל התאגידי של דיני החברות, העלול להביא לכך שזכות תביעה טובה העומדת לחברה לא תמומש בשל בעיית נציג (רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 15 (26.4.2015) (להלן: "עניין אפריקה ישראל"); רע"א 4417/18 בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 17 (3.12.2018)). מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר התגברות על הכשל האמור בממשל התאגידי באמצעות הקניית האפשרות להגיש ולנהל את התביעה בשם החברה לבעל מניות או דירקטור המעוניין בכך (סעיף 194(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999). המחוקק קבע שני תנאים להפעלת מנגנון התביעה הנגזרת: ראשית, בוצעה פנייה מוקדמת לחברה בדרישה כי תמצה את זכויותיה, והחברה דחתה פנייה זו (ראו סעיף 197 לחוק החברות וכן סעיפים 196-194 לחוק החברות, הקובעים גם את החריגים לתנאי זה); שנית, ניתן אישור בית המשפט לניהול התביעה כנגזרת, וזאת לאחר שבית המשפט "שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב" (סעיף 198(א) לחוק החברות).
2. תפקידו של בית המשפט, בבוחנו בקשה לניהול תביעה נגזרת, הוא לוודא את שלושת אלה: ראשית, כי קיים כשל במנגנון הממשל התאגידי העשוי להצדיק את הפקעת סמכות ההחלטה בדבר הגשת התביעה מהאורגנים המוסמכים של החברה (להלן: "הכשל בממשל התאגידי"); שנית, כי מבחינת האינטרסים של החברה בכללותה, קיימת כדאיות בהגשת התביעה, וזאת בראיית סיכוייה, סיכוניה ועלויותיה (להלן: "כדאיות ניהול התביעה"); שלישית, כי המבקש הוא גורם אשר ראוי להפקיד בידיו את ניהול התובענה בשם החברה (להלן: "נאותות הייצוג").
3. המקרה בו עסקינן צולח בנקל את התנאי הראשון – קיומו של כשל בממשל התאגידי. המערער 2, אחד ממייסדי החברה ובעל מניות מיעוט בה (להלן: "המערער"), מבקש להגיש בשם החברה תביעה נגד בעלי השליטה בחברה כיום – תביעה שגם אם יש הצדקה מבחינת החברה לנהלה, ניתן להניח שבעל השליטה יסכל את הגשתה. מטעם זה התמקד בית המשפט קמא, כמו גם הדיון בערעור, בשאלה האם הבקשה עומדת גם בתנאי השני – כדאיות ניהול התביעה.