פסק-דין
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת נועה גרוסמן) בת"א 37628-03-18 מיום 23.12.2018 במסגרתה החליט בית משפט קמא שלא להורות למשיבה (התובעת) להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשים (הנתבעים) בהליך שלפניו.
רקע והשתלשלות עניינים
1. המשיבה היא חברה העוסקת בעיצוב, ייצור ושיווק מוצרי תאורת חירום. המבקשת 1 היא חברה העוסקת בייבוא, שיווק והפצה של מוצרי חשמל ותאורה, והמבקש 2 הוא המנכ"ל של המבקשת 1 (להלן יחדיו: "המבקשים"). ביום 18.3.2018 הגישה המשיבה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בה נטען כי המבקשים (הנתבעים) מייבאים, משווקים ומפיצים בישראל גוף תאורת חירום צמוד תקרה הדומה עד כדי הטעיה למוצר ייחודי וחדשני של המשיבה (התובעת), ובכך מבצעים כלפיה עוולות של גניבת עין והפרת זכויות יוצרים, וכי הם התעשרו שלא על פי זכות שבדין על חשבונה. המבקשים הכחישו במסגרת כתב הגנתם את טענות המשיבה, ובכלל זה את הטענה כי העתיקו את מוצר המשיבה. שווי התביעה הועמד על ידי המשיבה על סך של 500,000 ש"ח, לצורכי אגרה.
2. ביום 28.11.2018 הגישו המבקשים בקשה להורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בהתאם להוראת סעיף 353(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). המשיבה הגישה תגובתה לבקשה להפקדת ערובה ביום 10.12.2018, בגדרה היא התנגדה לבקשה מן הטעם שבמקרה דנן חל לשיטתה החריג לכלל בדבר חיוב תובעת שהיא חברה בהפקדת ערובה להוצאות. זאת ביססה המשיבה על מצבה הכלכלי היציב, המעיד כי יש ביכולתה לשלם הוצאות ככל שייפסקו לטובת המבקשים, וכן על סיכויי התביעה הגבוהים. לתמיכה בטענתה בדבר מצבה הכלכלי היציב, הגישה המשיבה תצהיר של מנכ"ל החברה בו הוצהר כי "[המשיבה] יציבה כלכלית והיא תוכל לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעים אם חלילה תדחה התביעה".
3. ביום 23.12.2018 ניתנה, בפתקית, החלטת בית משפט קמא בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה. בהחלטה נפסק כי "בענייננו, לא שוכנעתי כי מדובר בתובעת שאיתנותה הכלכלית מוטלת בספק. עוד לא שוכנעתי כי מדובר בתביעה קלושה חסרת ממשות, כזו המצדיקה חיוב בהפקדת ערובה להוצאות" (סעיף 7 להחלטת בית המשפט קמא). לפיכך, דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשים, ופסק כי אין מקום להורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם.
כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שלפניי.
4. יצוין, כי בקשת רשות הערעור הופנתה גם נגד החלטת בית משפט קמא מיום 15.1.2019, בגדרה הוחלט להיענות לבקשת המשיבה לגילוי מסמכים ספציפי ומענה על שאלון, אולם בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה זו נדחתה בהחלטתי מיום 30.1.2019 מבלי שנתבקשה תשובה. לעומת זאת, ביחס לבקשה בעניין הפקדת הערובה להבטחת הוצאות, הורתי במסגרת החלטתי מיום 30.1.2019 כי היא מצריכה תשובה במסגרתה מתבקשת התייחסות הצדדים לשאלה האם המשיבה (התובעת) עמדה בנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור אותה מהפקדת ערובה.