22. לטענתם של הנתבעים, לא מתקיים המבחן הכפול של זהות הצדדים (עובד ומעסיק) ושל מהות העילה (יחסי עבודה). לטענתם, גם התובעת וגם הנתבעים היו יזמים שפעלו יחדיו להקמת מיזם משותף שבסופו של יום לא יצא לפועל. כמו כן, גם אם עשתה התובעת דבר-מה בכדי לקדם את המיזם, הרי שפעולות אלו נעשו מכוח שותפות עסקית. בהתאם לכלל האמור לעיל, וכפי שכבר צוין, הנתבעים טוענים כי בינם לבין התובעת לא התקיימו יחסי עובד-מעביד, וכי לא נחתם ביניהם כל הסכם, וממילא – התובעת לא ביצעה עבורם עבודה כלשהי. כמו כן, התובעת לא הציגה כל הסכם עבודה, וגם המזכר שהוצג על ידה, לא נערך עם הנתבעים, אלא הוא נחתם אך ורק על ידי התובעת.
23. עוד טוענים הנתבעים, כי נערכו מספר טיוטות של מסמכים משפטיים, ביניהן טיוטות של מזכרי הבנות שהשתנו לאחר מכן, בהתאם להתקדמות השיחות בין היזמים. לטענתם, התובעת מנסה להטעות את בית הדין משום שהיא מציגה רק את טיוטת המזכר הראשון שנערך בעניינה, אך לא מציינת כי מדובר בטיוטה בלבד, אשר בה אף נכתב מפורשות כי היא אינה מחייבת מבחינה משפטית. כמו כן, הם טוענים כי הטיוטה נחתמה רק על ידי התובעת ולא על ידם, או על ידי כל גורם אחר. כמו כן, בסופו של דבר, אף טיוטה לא קיבלה תוקף משפטי.
24. זאת ועוד, ממילא אותה טיוטה לא נערכה בין התובעת לנתבעים, אלא בין התובעת לבין חברה שעתידה היתה לקום אם המיזם היה יוצא לפועל – מה שלא אירע בסופו של דבר. הנתבעים אף טוענים כי אין ממש בטענתה של התובעת כי היא עבדה באופן מאומץ במשך 10 חודשים, משום שכל אותה תקופה היא עבדה במקביל במשרה מלאה בטכניון. כמו כן, אין לנתבעים כל מידע אם התובעת אכן ביצעה עבודה כלשהי עבור המיזם. עוד הם טוענים, כי ככל שהתובעת ביצעה עבודה כלשהי, היא לא עשתה זאת עבורם אלא עבור המיזם עצמו.
25. אשר לשכרה של התובעת, טוענים הנתבעים כי מעולם לא הובטח לתובעת שכר כלשהו או תשלום רטרואקטיבי. הנתבע 1 אף טוען כי הוא היה שותף של התובעת ולא מעסיק שלה, ועל כן אין לו כל סמכות להבטיח לתובעת דבר-מה. אשר לנזקיה הנטענים של התובעת אל מול הטכניון, טוענים הנתבעים כי המידע שהיה בידם נשלח לטכניון על ידם, דבר אשר הוביל בסופו של דבר לפיטוריה, תוך שלילת זכויות רבות ובשל התנהלותה החמורה. בהתאם לכך, טענתה של התובעת כי היא לא פוטרה מהטכניון בעקבות המידע ובעקבות מעשה גניבת הקניין הרוחני על ידה, כלל איננה נכונה.