ח. התובע, שעבד כשכיר עובר להתקשרות עם הנתבעות (ר' אישור ממעסיקו האחרון, חברת י. רשי - נספח ה' לתצהיר התובע), התקשר עם החברה הפרטית בהסכם למתן שירותים.
עובר לחתימת ההסכם, הצדדים נדברו בדבר מתכונת ההתקשרות והתובע ערך תחשיב מטעמו בנוגע לתמורה שתשולם לו (נספח ח' לתצהיר התובע).
ט. ביום 21.2.11 חתם התובע על הסכם התקשרות עם ג'י.טי.אי (נספח ז' לתצהיר התובע), כשהתובע משתמש בטיוטת ההסכם שנחתמה עם בן פורת, בשינויים המחוייבים.
בהסכם נקבע כי ההתקשרות תהיה עם התובע באמצעות חברת ימ"ה, שהיא חברה בהקמה ובשליטת התובע. בפועל, התובע לא הקים חברה, כך שלמעשה ההתקשרות נעשתה ישירות עימו.
התמורה החודשית הועמדה על 60,000 ₪ בצירוף מע"מ.
כמו כן הוסכם כי החברה המונפקת תקצה לתובע אופציות למניות בשיעור של 2.5% מהון המניות בחברה ותקופת ההבשלה תעמוד על 24 חודשים (סעיף 3 להסכם).
בנוסף סוכם שלא יתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, ואם יקבע אחרת על ידי ערכאה שיפוטית, שכרו של התובע יועמד על 45,000 ₪ בלבד (סעיף 4 להסכם).
ההסכם כלל גם הוראה בנושא הודעה מוקדמת של 3 חודשים (סעיף 5 להסכם).
י. בהתאם להסכם ובפועל, התובע שימש כסמנכ"ל כספים בג'י.טי.אי., עבד ממשרדיה, עשה שימוש בכתובת דוא"ל של החברה, קיבל מחשב נייד ומכשיר טלפון והונפקו לו כרטיסי ביקור כסמנכ"ל הכספים בחברה.
יא. ביום 5.8.11 הוענקו לתובע 2,372,986 אופציות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, לתקופת הבשלה - עד לחודש דצמבר 2012 (יולי 2011 - דצמבר 2012). לאחר הבשלת האופציות, התובע החזיק ב - 4.9% מהון המניות בחברה.
יב. ניסיון ההנפקה של החברה הפרטית לא צלח, ולפיכך בחודש אוגוסט 2011 הכהן המליץ לתובע למצוא משרה אחרת, מאחר שלא יוכל לספק לו תעסוקה בג'י.טי.אי. (ר' תמליל שיחה נספח טז' לתצהיר התובע).
בהמשך הוחלט על רכישת "שלד בורסאי" - חברה ציבורית שהיתה ברשימת השימור בבורסה (חברה בלתי פעילה שטרם יצאה מהמסחר). הנתבעים תכננו למזג את השלד הבורסאי עם החברה הפרטית ולשם כך החברה הפרטית נדרשה להציג הון מינימלי, בהתאם לכללים שקבעה רשות ניירות ערך.
ניסיון מיזוג ראשון לא צלח, ביום 21.1.13, מאחר שהשלד הבורסאי שעמד על הפרק, יצא מהמסחר.
יד. בתחילת 2012 שולם לתובע סך של 92,000 ₪ (פעמיים 46,000 ₪). הסכום הועבר לחשבונו האישי של התובע. לא הוצגה כל אסמכתא לתשלום הנ"ל, אך נראה שעובדה זו אינה במחלוקת בין הצדדים.
טו. בחודשים אוקטובר 2011 עד יוני 2012 ימ"ה לא נתנה שירותים לג'י.טי.אי. והתובע הועסק ישירות על ידי החברה.
על פי תכתובת דוא"ל שהוחלפה בין בן פורת ובין עורך הדין של החברה הפרטית, עו"ד גיל גריידי, ביום 27.12.12 הובהר כי לא ניתן להקצות תוכנית אופציות יותר מפעם אחת ליועץ ובמענה כתב בן פורת "זה אומר שרונן ואני הופכים לשכירים" (ת/4).
כלומר, הנפקת תלושי השכר לתובע בתקופה זו באה לשם פתרון מיסויי להקצאת האופציות לתובע. כך החברה נהגה גם ביחס לבן פורת.
בתקופה בה הונפקו לתובע תלושי שכר, נרשם בהם כי שכרו הוא שכר המינימום החוקי (ר' טופס 106 נספח א' לתצהיר הכהן, טופס 106 של בן פורת – נספח ב' לתצהיר הכהן).
טז. נוכח דרישות רשות ניירות ערך בדבר היקף הנכסים הנדרש מהחברה על מנת לשוב למסחר בבורסה, הנתבעים ביקשו להגדיל את סך נכסי החברה. על רקע זה התובע, כהן ובן פורת ויתרו על סכומים שהגיעו להם מהחברה (בעניין זה ר' החלטת ועדת האכיפה המנהלית על פי חוק ניירות ערך מיום 17.9.15- נספח יג' לתצהיר התובע).
יז. ביום 16.1.13 התובע חתם על תיקון להסכם אתו, לפיו התשלום החודשי לו הוא זכאי יועלה ב – 5,000 ₪ ויעמוד על 65,000 ₪ בתוספת מע"מ החל מיום 1.12.12.
במסמך נכתב כי בחודשים אוקטובר 2011 - יוני 2012 ימ"ה לא נתנה שירותים לג'י. טי. אי. והתובע הועסק ישירות על ידי החברה (סעיף 5 להסכם).
כמו כן, לאור תרומתה של ימ"ה להליך המיזוג, התחייבה החברה לשלם 548,100 ₪ ככל שהמיזוג יושלם והחברה הציבורית תגייס 24 מיליון ₪ תוך 24 חודשים ממועד המיזוג (סעיף 6 להסכם, נספח יז' לתצהיר התובע).
הכהן צירף לתצהירו הסכם דומה, במסגרתו נמחק הסעיף הנוגע לגמול מיוחד (סעיף 6 להסכם, נספח ה' לתצהיר הכהן).
יח. למחרת היום, 17.1.13, חתם התובע על כתב ויתור לפיו הוא מוותר על דמי ניהול בסך 1,300,000 ₪ (נספח יח' לתצהיר התובע), שהם למעשה תמורה בגין 20 חודשי עבודה.
כהן חתם על מסמך דומה באותו יום, בשם החברה שבשליטתו - JHT, ולפיו הוא מוותר על סך של 1,280,000 ₪ (נספח ג' לתצהיר הכהן).
גם בן פורת חתם על מסמך דומה, בשם חברת טנדו שבשליטתו, לפיו הוא מוותר על סך של 1,400,000 ₪ (נספח ד' לתצהיר הכהן).
יט. ביום 18.3.13 חתמו הצדדים על תיקון להסכם עם התובע, לפיו "ימ"ה תהיה זכאית למענק חד פעמי בסכום כולל של 1,870,536 ₪ שישולם עד ליום 31 בדצמבר 2013" (נספח ו' לתצהיר הכהן).
גם בן פורת חתם על תיקון דומה להסכם איתו, לפיו יהיה זכאי למענק של 2,129,590 ₪ - נספח ז' לתצהיר הכהן).
כ. ביום 15.5.13 התובע חתם על תיקון נוסף תיקון להסכם, לפיו -
"הצדדים מסכימים בזאת כי ימה לא תהיה זכאית למענק מכח התיקון להסכם, וכי התיקון להסכם מבוטל ובטל מעיקרו "
(נספח ח' לתצהיר הכהן).
גם בן פורת חתם על תיקון דומה ולפיו הוא מוותר על המענק בסך 2,129,590 ₪ (נספח ט' לתצהיר הכהן).
כא. במקביל על החתימה על ההסכם, ביום 16.5.13 שלח בן פורת הודעת דוא"ל לתובע (נספח יט' לתצהיר התובע), לפיה -