פסק דין
מונחות בפניי שתי תובענות.
הראשונה – תביעה של חברה ובעלי מניות בעלי מניות הרוב בה, ובגדרה נתבקשתי להורות לבעלי מניות בעלי מניות המיעוט בחברה להימנע ממכירת מניות החברה לצדדי ג' שלא בהתאם לתקנון החברה (ת"א 39974-02-16). השניה - תביעה בעילה של קיפוח בעלי מניות בעלי מניות המיעוט בחברה ובגדרה נתבקש סעד של התמחרות ולחילופין סעד של פירוק (ת"א 26269-10-16). איחוד התובענות הנ"ל נעשה בהתאם לתקנה 250 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
הצדדים לתובענות
1. התובעת 1 בת"א 39974-02-16 /הנתבעת 1 בת"א 26269-10-16, הינה חברה פרטית אשר נוסדה בשנת 1949 ואשר הון המניות שלה מורכב מ- 200 מניות (תיקרא להלן: "החברה").
2. התובעים 2-4 בת"א 39974-02-16 /הנתבעים בת"א 26269-10-16, הינם בעלי מניות רוב בחברה אשר מחזיקים ב – 146 מניות המהוות 73% ממניות החברה (ייקראו לשם הקיצור להלן ביחד- "בעלי מניות הרוב" ).
3. התובע 5 בת"א 39974-02-16 (שלא נתבע בת"א 26268-10-16) הינו עיזבון המנוחה אמאל קרדוש ז"ל (להלן:"העיזבון") שהיתה אף היא עובר לפטירתה בעלת מניות בחברה, כאשר התובעים 3-4 בת"א 39974-02-16 הינה יורשיה הבלעדיים (להלן:" יורשי העיזבון").
4. הנתבעות 1-5 בת"א 39974-02-16/ התובעות בת"א 26269-10-16, הינן בעלי מניות המיעוט בחברה, אשר מחזיקות ב- 41 מניות החברה המהוות כ- 20% ממניות החברה (ייקראו להלן ביחד: "בעלי מניות המיעוט" ).
התביעה בת"א 39974-02-16 : אלו העובדות והטענות העולות מתביעה זו:
5. תקנון החברה קובע הוראות המגבילות את עבירות המניות בחברה. התקנון קובע זכות סירוב ראשונה המוקנית לבעלי המניות בחברה. כמו כן קובע תקנון החברה, כי לחברי הדירקטוריון זכות וטו בלעדית שלא לאשר העברת מניות כלשהי, וזאת לפי שיקול דעתם המוחלט.
6. לפיכך, בעל המניות הרוצה למכור מניותיו בחברה, עליו להציען קודם לכן לבעלי המניות בחברה. רק במידה ולא יימצא בעל מניות בחברה המעוניין לרכוש את המניות המוצעות למכירה, תינתן האפשרות למוכר המניות למכור את מניותיו לצד ג' (שאינו בעל מניות בחברה).
7. כשבועיים לפני הגשת התובענה דנן הגיע לאזני התובע 2 מידע על ידי אדם ממשפחת "פלש" לפיו מכרו בעלי מניות המיעוט או התכוונו למכור את מניותיהן לצד ג' שכאמור - אינו בעל מניות בחברה. מידע אודות שמו המדויק של אותו "קונה" לא נמסר לתובע 2, ברם נמסר לו, כי הקונה מיוצג בעסקה על ידי עו"ד עמראן חטיב.
8. מיד ובסמוך לגילוי המידע הנ"ל, פנו בעלי מניות הרוב אל בעלי מניות המיעוט על מנת שימנעו ממכירה זו. בעלי מניות הרוב הבהירו, כי מכירה שכזו הינה מנוגדת לתקנון החברה וחסרת תוקף, בין היתר בשל הפרת זכות הסירוב הראשונה, ובשל אי קבלת אישור הדירקטוריון.
9. כן הבהירו בעלי מניות הרוב, כי ככל ובעלי מניות המיעוט מעונינים למכור את מניותיהם הרי שעליהם לנקוט בדרך הקבועה בתקנון, לרבות משלוח מודעת מכירה לחברה, בה יפורטו מספר המניות המוצעות למכירה וכן המחיר המבוקש בעבורן. כן הבהירו בעלי מניות הרוב למיעוט, כי ככל וכבר נחתם הסכם למכירת המניות הרי שהסכם זה אינו תקף, והמכירה לא תאושר על ידי החברה.
10. בעלי מניות הרוב אף פנו לעו"ד עמראן חטיב (כאמור מייצג הקונה בעסקה) וביקשו ממנו להזהיר את לקוחו ולהימנע מביצוע העסקה. התובע 4 אף שוחח עם בנה של הנתבעת 2 – מר עאדל ג'בור על מנת לברר אודות מכירת המניות, כאשר זה האחרון אישר לו כי בעלי מניות המיעוט מתכוונים למכור את מניותיהם לצד ג'.
11. לטענת בעלי מניות הרוב, פעולת בעלי מניות המיעוט הינה מנוגדת לקבוע בתקנון. בעלי מניות המיעוט לא הציעו תחילה את מניותיהם לבעלי המניות בחברה ובכללם לרוב, לא שלחו הודעת מכירה לחברה ולא פנו לדירקטוריון החברה על מנת לקבל את אישורו למכירה. בנסיבות אלה כל מכירת המניות ככל שהתבצעה או עתידה להתבצע הינה בטלה ומבוטלת.
12. לטענת בעלי מניות הרוב, עסקינן בחברה משפחתית שניהלו אותה במשך עשרות שנים שלושה אחים – התובע 2 (מוריס), המנוח אסעד קרדוש ז"ל (אביהן של הנתבעות) וכן המנוח סמיר קרדוש ז"ל (אביהם ומורישם של התובעים 3-4 בת"א 39974-02-16). בנסיבות אלו זכות סירוב הראשונה אף מקבלת משנה תוקף.
13. לטענת בעלי מניות הרוב, התובעים 2-3 מהווים 2/3 מחברי מועצת המנהלים, והם המנהלים היחידים כיום בחברה לאחר פטירתו של מר אסעד קרדוש ז"ל הנ"ל, והם מסרבים למכירת המניות כפי שביקשו בעלי מניות המיעוט לעשות.
14. לטענתם, תכליתה של זכות הסירוב הראשונה היא למנוע כניסה של שותף עסקי חדש שאינו מקובל על יתר השותפים. תכלית זו מתקיימת ביתר שאת בחברה פרטית בה האינטרס למנוע כניסתם של שותפים חדשים הינו אינטרס מובהק.
15. בעלי מניות הרוב ציינו, כי החברה הינה בעלים של נכס נדל"ן יקר ערך - המקרקעין הידועים כחלקה 12 בגוש 16523 בשטח של 2341 מ"ר (להלן:" המקרקעין") ואשר עליהם הוקם בשעתו מפעל לייצור קרח ומשקאות קלים.
בעבר הלא רחוק, ניסו בעלי מניות המיעוט יחד עם אביהן המנוח, כאמור מר אסעד קרדוש ז"ל לגזול את המקרקעין מהחברה בדרך של הונאה ומרמה, כאשר החברה הגישה כנגדם בהקשר זה תביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת ת"א 522/05. אם לא די בכך, הרי שעל מנת למנוע את בירור התביעה הנ"ל, פתח מר אסעד הנ"ל בהליכים שונים כנגד בעלי מניות הרוב, כגון בקשות לפירוק החברה, למינוי מפרק זמני וכיוצ"ב. כל מהלכיו של המנוח הנ"ל כשלו והחברה זכתה בתביעת הקרקע, תוך שבפסק הדין הנ"ל נאמרו מילים קשות כנגד המנוח אסעד הנ"ל. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק הדין הנ"ל נדחה (במסגרת ע"א 6203/07).
16. בעלי מניות הרוב טענו, כי כפי שניסה בעלי מניות המיעוט בעבר לגרום לו נזק, כך מבקשים לעשות כיום, והפעם על ידי מכירת המניות לצד שלישי בניגוד להוראות התקנון. התנהלות בעלי מניות המיעוט בעבר הנ"ל אך מחזקת את החשש שהם יעשו כל שלאל ידן על מנת לגרום נזק לרוב.
הגנת בעלי מניות המיעוט:
17. בכתב הגנתם טענו בעלי מניות המיעוט, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת חוסר תום לב, מחמת השתק ומניעות, וכן בשל אי צירוף מסמכים והעלמת עובדות מהותיות.
18. לטענתן, בעוד שבתביעתם עותרים בעלי מניות הרוב למתן סעד הצהרתי המורה, כי בעלי מניות המיעוט מנועים מלמכור את מניותיהם בחברה שלא לפי התקנון, הרי שבעלי מניות הרוב בעצםו רומסים את הוראות התקנון, הכל תוך הדרת בעלי מניות המיעוט מהחברה ונישולם מזכויותיהם.
19. לטענת בעלי מניות המיעוט, חוסר תום הלב של בעלי מניות הרוב בולט גם לאור זאת שכל ניסיון של בעלי מניות המיעוט למכור להם את המניות, ולחלופין לרכוש מבעלי מניות הרוב את מניותיהם העלה חרס ונתקל בהתנגדויות סתמיות. לטענת בעלי מניות המיעוט, בעלי מניות הרוב סירבו לרכוש את מניותיהם בטענה, כי המחיר גבוה מערכן. יחד עם זאת, כשהציעו בעלי מניות המיעוט לרוב כי ירכשו הוא את מניותיו באותו המחיר שהוא (בעלי מניות המיעוט) הציע לרוב על מנת לרכוש את מניות בעלי מניות הרוב - סרבו בעלי מניות הרוב.
20. לטענת בעלי מניות המיעוט, התנהלות בעלי מניות הרוב הנ"ל מלמדת לא רק על חוסר תום לב, אלא גם על רצון להכריח את בעלי מניות המיעוט למכור את מניותיהם אך ורק לרוב מתחת לשווי ההוגן, כאשר בעלי מניות הרוב נהנים מכל פירות המקרקעין והחברה על חשבון בעלי מניות המיעוט.
לפיכך אין להיעתר לתביעה מטעמי תום לב וניקיון כפיים.
21. עוד נטען, כי בעלי מניות הרוב מנועים ומושתקים מלתבוע על פי התקנון או מכוחו לאור התנהגותם, עת זנחו את הוראות התקנון למעלה מעשור.
מהטעם הנ"ל של זניחת התקנון, יש לדחות את התביעה אף לגופה.
22. בעלי מניות המיעוט טענו כי למעלה מעשור לא כונסו אסיפות כלליות, וזאת בניגוד לסעיף 39 לתקנון. כמו כן, התובע 3 משמש כדירקטור של החברה, וזאת בניגוד לסעיף 73 לתקנון המקנה את הסמכות למינוי דירקטור לאסיפה הכללית, שלמיטב ידיעת בעלי מניות המיעוט לא התכנסה כאמור למעלה מעשור. כמו כן, עבודת רואה החשבון של החברה הופסקה שלא לפי החלטת אסיפה כללית ובניגוד לסעיף 43 לתקנון. כמו כן, לא מונה רו"ח לחברה, בניגוד לסעיף 154 לחוק וכן ככל שמונה שכזה הרי שהוא מונה שלא לפי ההחלטה של האסיפה הכללית, והדבר לא דווח לרשם החברות, הכל בניגוד לתקנון.
23. עוד נטען, כי חובות החברה עולים על הון המניות הרשום של החברה, וזאת בניגוד לסעיף 67 לתקנון. כמו כן החברה חבה כיום מיליוני שקלים לצדדים שלישיים, ולעיריית נצרת לבדה היא חבה סך מעל ל- 1,044,000 ₪.
כמו כן, החברה אינה מקיימת את הפעילות העסקית שלשמה היא הוקמה – מפעל לייצור קרח ומשקאות מוגזים וזאת בניגוד לתזכיר החברה. בעלי מניות הרוב מפעיל במקרקעין של החברה עסק של חניון, וזאת אף ללא רישיון עסק. עוד נטען כי בעלי מניות הרוב מנהלים את אותו חניון ללא שיתוף בעלי מניות המיעוט בניהול. כמו כן, בעלי מניות הרוב אף גובים דמי חניה מהחניון וזאת מבלי להכניסם לספרי החברה. בעלי מניות הרוב אף לא גובים דמי שכירות או דמי שימוש בגין השימוש שהם עושים בנכס החברה.
עוד נטען, כי החברה אינה מגישה דוחות שנתיים לרשם החברות, ואף לא דוחות למס הכנסה. בעלי מניות הרוב אף מונעים מבעלי מניות המיעוט כל גישה לאינפורמציה בחברה, לרבות עיון בדוחותיה.
24. נטען כי התנהגות בעלי מניות הרוב הנ"ל לא רק מהווה הפרה בוטה של החובה לפעול למען החברה, אלא שהיא מהווה רמיסה של הוראות מסמכי היסוד של החברה (התזכיר והתקנון).
התנהגות בעלי מניות הרוב הנ"ל משך שנים מנוגדת לתקנון, היא מפריכה ושוללת כל בסיס לתביעה על יסוד התקנון והיא מוכיחה כי התקנון נזנח, תוקפו פקע והוא בטל ומבוטל.
25. עוד נטען כי המיעוט הוא בעל מניות בחברה על הנייר בלבד. התנהגות בעלי מניות הרוב רוקנה את מניות המיעוט מכל תוכן מהות ושווי. בעלי מניות הרוב אף התנגדו להעברת מניות המנוח אסעד ז"ל אל בעלי מניות המיעוט. בעלי מניות הרוב העלימו מעיני בית המשפט את העובדה, כי הם הגישו לרשם החברות בקשה לתיקון התקנון כדי שמועצת המנהלים תורכב משני מנהלים בלבד שהם התובעים 2-3, הכל במטרה לערער את היסודות שעליהם נבנתה החברה ובמטרה לסכל את זכויותיו של בעלי מניות המיעוט להשתתף בניהול החברה.
26. באשר לרשימת בעלי המניות המופיעה בתביעה, נטען כי מדובר ברשימה שאינה אקטואלית, באשר חלק מבעלי המניות המנויים ברשימה זו כבר הלכו לעולמם.
27. עוד נטען, כי היחסים בין בעלי המניות השותפים בחברה עלו על שרטון. בידי בעלי מניות הרוב היתה תקופה של 13 שנה על מנת להבריא את החברה אך הם כשלו. אין כל הצדק והיגיון כלכלי להותרת בעלי מניות שותפים בחברה על אפם וחמתם. הרציונל שבבסיס התביעה הינו לכלוא את בעלי מניות המיעוט בחברה עד אשר ירימו ידיים וימכרו את מניותיהם לרוב תמורת נזיד עדשים.
28. בכתב הגנתן ביקשו בעלי מניות המיעוט, כי בית המשפט יקבע שיש לערוך בינם לבין בעלי מניות הרוב התמחרות בדרך של מנגנון B.M.B.Y - חיוב בעל מניות למכור את חלקו בחברה או לקנות את החלק של האחר לפי המחיר הגבוה ביותר שיוצע, אשר תוביל למכירת המניות בשוויון הריאלי וההוגן.
התביעה בת"א 26268-10-16:
29. התביעה הינה תביעתו של בעלי מניות המיעוט, להסרת הקיפוח של בעלי מניות המיעוט בחברה, כאשר הסעד שנתבקש בגדרה הינו סעד של התמחרות ולחילופין סעד של פירוק.
30. נטען כי החברה נבנתה על בסיס יחסי כוחות שווים והתנהלה כאמור על בסיס שותפות של שלושה אחים – מר אסעד ז"ל (אבי בעלי מניות המיעוט), מר סמיר ז"ל (אביהם של התובעים 3-4 בת"א 39974-02-16), וכן התובע 2 בת"א 39974-02-16.
31. עם זאת, לפני קרוב ל – 12 שנה התגלעו מחלוקות בין אסעד ז"ל לבין שני אחיו הנ"ל, אשר הובילו לקרע משפחתי ומשבר אמון עמוק ואף להליכים משפטיים. לטענת בעלי מניות המיעוט, מאז בין אסעד ז"ל, ולאחריו בנותיו – בעלי מניות המיעוט לבין סמיר ז"ל ולאחריו בניו (התובעים 3-4 בת"א 39974-02-16) וכן בין התובע 2 בת"א 39974-02-16 שוררים יחסים עכורים ונתק מוחלט.
32. בין הצדדים אף התנהלו הליכים משפטיים, ובכללם תובענה לפירוק החברה שהוגשה במסגרת פש"ר 342/05. התביעה הנ"ל נדחתה, בין היתר מהנימוק שהמבוי הסתום שאליו נקלעה החברה בחודש יולי 2004, נבע מהתנהגותו של המנוח מר אסעד ז"ל, אשר מנע מהחברה (לפי פסק הדין) לנהל את פעילותה העסקית. בעלי מניות המיעוט ציין, כי בעלי מניות הרוב טענו אז בשנת 2004, כי בכוונתם לחדש את הפעילות של החברה.
33. חרף זאת, בחלוף יותר מעשור מפסק הדין הנ"ל, הרי שהחברה אינה מקיימת את הפעילות שלשמה היא הוקמה, ובעלי מניות הרוב מפעילים במקרקעי החברה עסק של חניון ללא רישיון עסק. בעלי מניות המיעוט חזרו על טענותיו שבכתב הגנתו בת"א 39974-02-16, לרבות כי החברה לא כינסה אסיפה כללית שנתית, לא הוגשו דוחות שנתיים, לא הוגשו דוחות כספיים לרשויות המס ומס הכנסה, אין לחברה רו"ח, החברה אף רשומה כחברה מפרת חוק אצל רשם החברות, ונתבע 3 מציג עצמו כדירקטור של החברה כאשר מינויו אינו חוקי . כמו כן החברה מעלימה הכנסות ואף חבה חובות של מיליוני שקלים.
34. לטענת בעלי מניות המיעוט מאז פטירת אביהן המנוח ואף קודם לכן, כל ניסיון לבוא בדברים עם בעלי מניות הרוב ולהתחלק בניהול החברה וברווחיה העלו חרס ובעלי מניות הרוב ממשיכים לשלוט בחברה שליטה בלעדית, מבלי שניתנה למיעוט הזדמנות להשתתף בתהליך קבלת החלטות בחברה. כמו כן פניות בעלי מניות המיעוט אל בעלי מניות הרוב על מנת לעיין בדוחות הכספיים של החברה העלו חרס.