35. כתוצאה מהסכסוכים המשפטיים, היחסים העכורים ומהשתלטות בעלי מניות הרוב על החברה, החברה כיום משותקת ובמבוי סתום. בעלי מניות הרוב מנצלים את משאבה העיקרי והיחיד של החברה לצרכיהם האישיים. כמו כן מצבם של המקרקעין מוזנח מזה שנים והיחסים העכורים בין בעלי המניות מונעים את אפשרות לפתח את המקרקעין ולנצל את הפוטנציאל הטמון בהם.
36. על מנת לסכל כל אפשרות של בעלי מניות המיעוט ליהנות מקניינם ועל מנת להנציח את שליטתם באופן מוחלט בחברה, הגיש בעלי מניות הרוב את תביעתם בת"א 39974-02-16 הנ"ל.
37. שעה שבעלי מניות המיעוט כלואים בתוך החברה, הרי שכל מה שנותר הוא לפנות בתביעה של סיום השותפות דרך מנגנון של התמחרות אשר יביא לתוצאה הטובה ביותר – מניות החברה יירכשו על ידי מי שמעריך את שווים, פירוד שיגרום לניצול אופטימלי של המקרקעין ופיתוחם ולחילופין פירוק החברה.
כן עתרו בעלי מניות המיעוט לחייב את בעלי מניות הרוב לשלם פיצויים בגין קיפוח העבר והעלמת הכנסות החברה לפי אומדן שייעשה לאחר גילוי כל המידע בו שולטים בעלי מניות הרוב.
הגנה בעלי מניות הרוב:
38. בכתב הגנתם טענו בעלי מניות הרוב, כי בעלי מניות המיעוט ממשיכים את דרכו של אביהן המנוח מר אסעד קרדוש ז"ל, שלא בחל באף אמצעי כדי לגרום להם ולחברה נזק, ולהביא לשיתוקה של החברה. לטענת בעלי מניות הרוב, בעלי מניות המיעוט ואביהן מורישן זכו לקבל מבית המשפט השונים מספר תעודות של אי יושר בעניינה של החברה. על חוסר תום ליבם ועל התנהלותם הקלוקלת של בעלי מניות המיעוט ואביהן עמד בית המשפט במספר פסקי דין שאוזכרו גם בפש"ר 342/05 שצורף לתביעת בעלי מניות המיעוט.
39. לטענת בעלי מניות הרוב, המעילה באמון החברה על ידי בעלי מניות המיעוט ואביהן התבטאה בצורה חריפה במעשה מרמה חמור שהם ביצעו ובמסגרתו הם ניסו לגזול את נכס המקרקעין של החברה בדרך הונאה ומרמה. בעלי מניות הרוב הפנו שוב לת"א 522/05, ולכל השתלשלות העניינים סביב פרשה זו.
40. לטענת בעלי מניות הרוב, לא זו בלבד שבעלי מניות המיעוט אינו קורבן שזכויותיו קופחו, אלא שהן לא בחל בשום אמצעי כדי לחבל בחברה ולהביא לאיונה על ידי גזילת נכס המקרקעין שלה. לטענת בעלי מניות הרוב, ההלכה הפסוקה קובעת, כי סעד להסרת הקיפוח לא יינתן למי שפעל בחוסר תום לב או למי שבא בשערי בית המשפט בחוסר ניקיון כפיים.
41. עוד נטען כי התביעה התיישנה ולוקה בשיהוי ניכר. מצב הדברים עליו מלינות בעלי מניות המיעוט החל לטענתן שנים רבות לפני הגשת התביעה, תקופה העולה על תקופת ההתיישנות. כן נטען כי התביעה הינה קנטרנית וטורדנית.
42. עוד נטען, כי לאחר שניסיונן של בעלי מניות המיעוט למכור את מניותיהן לצד שלישי ובניגוד לתקנון החברה נכשל ונחסם על ידי בית המשפט (באמצעות העתרות בית המשפט לצו המניעה שהגישו בעלי מניות הרוב) פנו בעלי מניות המיעוט בתביעה דנן בטענה כי בעלי מניות הרוב מקפחים אותן. ברי הוא, כי מטרתה של התובענה דנן היא אחת ויחידה – לעקוף את התביעה הראשונה ואת צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית המשפט. לפיכך, מדובר בתובענה המהווה אף שימוש לרעה בהליכי משפט.
43. עוד נטען, כי יש לדחות את התביעה מחמת העדר עילה. בעלי מניות המיעוט לא פרטו בתביעתן מהו הקיפוח. כל הנטען הוא לגבי ליקויים כאלה ואחרים שהינם מוכחשים, אך אין בכך די. כן נטען כי ככל שהתביעה מכוונת לסעד של פירוק, הרי שהתובענה אינה מוגשת כבקשת פירוק ואינה ממלאת אחר התנאים הפרוצדוראליים על פי התקנות, ואף אינה מגלה כל עילת פירוק מוכרת בדין.
44. עוד נטען, כי למיעוט אין כל מעמד להגשת התביעה דנן. רישום מניות בעלי מניות המיעוט ברשם החברות נעשה בצורה בלתי חוקית ובניגוד לדין ולתקנון החברה, ומשכך העברת המניות על שם בעלי מניות המיעוט הינה פגומה ונטולת כל תוקף משפטי. בעלי מניות הרוב הפנו לסעיף 39 לחוק החברות. לטענתם, בעלי מניות המיעוט פעלו לרישום המניות מבלי ליידע את החברה ואת אורגניה, ואף לא קיבלו את הסכמת הדירקטורים בחברה ולא הגישו בקשה חתומה על ידי הדירקטורים כמתחייב בדין.
45. עוד נטען, כי הדרך בה הועברו מניותיו של המנוח אסעד ז"ל על שם בנותיו – בעלי מניות המיעוט, גרמה למצב שבו הופרו הוראות סעיפים 299 ו- 230 לחוק החברות, שכן העברת המניות הנטענת לא נרשמה במרשם המניות של החברה, ולחברה לא נמסרו המסמכים והאסמכתאות בדבר העברת המניות, וזאת בניגוד להצהרה שמופיעה בתחתית טופס ההודעה על העברת מניות שהגישו בעלי מניות המיעוט לרשם החברות.
46. עוד נטען כי בעלותו של בעלי מניות המיעוט במניות הינה מוגבלת ומותנית. בעלי מניות המיעוט ירשו את המניות מאביהן המנוח אסעד על פי צוואתו מיום 12.6.07 ומכוח צוואה זו נרשמו מניותיהן ברשם החברות. סעיף 3 לצוואה קובע, כי ככל ויחפצו בעלי מניות המיעוט למכור המניות הרי שבעלי מניות המיעוט יוכלו לעשות זאת רק אחד כלפי השניה. משכך, אין בעלי מניות המיעוט יכולות לבקש כפיית מכירת המניות בשיטת התמחרות.
47. לגופה של התובענה נטען, כי המקרה דנן אינו מתאים למתן סעד של כפיית מכירת מניות בדרך של התמחרות. סעד זה הינו סעד דרסטי שבתי המשפט עושים בו שימוש במשורה ובמקרים מצומצמים וחריגים. לטענת בעלי מניות הרוב, סעד זה רלוונטי, כאשר קיימות שתי קבוצות של בעלי מניות השולטות בחברה בחלוקה שווה (50%-50%), ועקב חוסר אימון ואי שיתוף פעולה ביניהם מגיעה החברה לידי מבוי סתום ושיתוק. מצב דברים זה אינו מתקיים בחברה דנן.
48. באשר לטענת בעלי מניות המיעוט כנגד היותו של הנתבע 3 דירקטור בחברה נטען, כי הנתבע 3 מונה כדין כדירקטור ונרשם ככזה ברשם החברות. לטענת בעלי מניות הרוב מאז פטירתו של המנוח אסעד לא באה כל בקשה מצידן של בעלי מניות המיעוט בעניין מינוי דירקטור חדש תחתיו. יחד עם זאת, החברה היתה רשאית להעביר את המנוח אסעד מתפקידו בחברה בשל התנהגותו הנפסדת וזאת מבלי שהדבר ייחשב כקיפוח.
49. באשר לטענת בעלי מניות המיעוט, כי החברה מתנהלת כמעין שותפות וכי האמון בין השותפים אבד, טענו בעלי מניות הרוב, כי טענה זו כבר נדחתה בפסק הדין בפש"ר 342/05.
50. עוד נטען, כי החברה אינה רכושם של בעלי מניות המיעוט ובעלי מניות הרוב. מלבדם קיימים עוד 7 בעלי מניות שכולם רוצים להמשיך את עסקי החברה ואף להשתתף בניהולה. בין יתר בעלי המניות אף שוררים יחסי אימון מלאים וקיימת בינם תמימות דעים, כי יש להמשיך את עסקי החברה ולשפר את מצבה.
51. באשר לטענה בדבר זניחת מטרות החברה, נטען כי כעולה מתזכירה של החברה הרי שהחברה יכולה לעסוק בקשת רחבה של עיסוקים אחרים (מלבד ייצור ומסחר במשקאות קלים ובקרח) ובכל עיסוק אחר שהוא לטובתה.
לאור הסכסוך הממושך אותו גרמו בעלי מניות המיעוט והמנוח אסעד נאלצה החברה להפסיק באופן זמני את עסקיה בתחום המשקאות, וכיום ומזה כעשר שנים כשהמנוח אסעד עוד היה בחיים, מנהלת החברה חניון רכב במגרשה. אין בכך משום זניחת המטרות הקבועות בתזכיר. לטענת בעלי מניות הרוב, אף אם החברה סבלה בשנים האחרונות מהפסדים, אין לומר כי היא זנחה את מטרותיה.
52. כמו כן, בניגוד לנטען בתביעה החברה הינה פעילה כיום, מגישה דוחות לרשויות המס ומבוקרת על ידי רואה חשבון. כמו כן אי הגשת דוחות במשך שנתיים לרשם החברות נבע בעיקר מהמתקפה הבלתי פוסקת של אבי התובעות על החברה. החברה ניהלה בשנה האחרונה מגעים עם רשם החברות במטרה לגשר על אי הגשת דוחות, ואכן הצליחה החברה להגיש את הדוח השנתי, ובהתאם לכך נמחקה ההערה בדבר "חברה מפרת חוק".
53. באשר לטענה, כי בעלי מניות הרוב מעלימים הכנסות מרשויות המס, וכי הם משלשלים לכיסם את תקבולי החברה נטען, כי מדובר בעלילה שקרית. הנתבעים 2-4 בתיק דנן עשו כל שלאל ידם על מנת להחיות את החברה ואף הדפו את ניסיונות המנוח ובנותיו - בעלי מניות המיעוט לשתק את החברה, ואף השקיעו מכספם הפרטי לממון חלק ניכר מהתשלומים שהחברה חבה כתוצאה מהליכים משפטיים.
54. בעלי מניות הרוב טענו כי בעלי מניות המיעוט מעולם לא פנו אליהם כדי להתחלק בניהול החברה וברווחיה. כמו כן, בעלי מניות המיעוט מעולם לא פנו על מנת לקבל מסמכים כלשהם. לטענת בעלי מניות הרוב, תקנון החברה קובע הוראות בעניין בקשת עיון במסמכים ובקשה זו מעולם לא הוגשה על ידי בעלי מניות המיעוט.
כתב תשובה מטעם בעלי מניות המיעוט:
55. לטענת בעלי מניות המיעוט, טענות הסף לא נתמכו בתצהיר, ואף נגועות בשיהוי ונטענו בחוסר תום לב.
56. נטען כי יש לדחות את פרשנות בעלי מניות הרוב שניתנה לצוואת אבי בעלי מניות המיעוט. פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות בעלי מניות הרוב עת קיימו משא ומתן עם בעלי מניות המיעוט לרכישת מניותיו. כמו כן, התניה חלה רק במקרה שבו בעלת מניות אחת מבעלי מניות המיעוט תרצה למכור את מניותיה.
לטענת בעלי מניות המיעוט, קבלת הטענה הנ"ל מובילה הלכה למעשה לכדי כבילת ידו של בית המשפט ליתן סעד של הסרת הקיפוח ואף תעודד את מעשה הקיפוח של בעלי מניות הרוב תוך ניצול משאבי החברה.
57. נטען, כי השתלחותם חסרת הרסן של בעלי מניות הרוב במיעוט אך מחזקת את טענות בעלי מניות המיעוט, כי אין מנוס אלא מלהיפרד. לטענת בעלי מניות המיעוט, כל הטענות הנוגעות להליכים המשפטיים שנסתיימו בשנת 2005 אינן מהוות חלק מהמחלוקת ומטרתן רק להכפיש את שמו של אביהן המנוח אסעד ז"ל.
58. לטענתן, עיון בכתב ההגנה מעלה, כי אין התייחסות פרטנית לטענות המועלות בתביעה לגבי התנהלות החברה ופעילותה מאז תום ההליכים המשפטיים ועד היום. בעלי מניות הרוב לא צרפו כל מסמך של החברה, שום פרוטוקול של החברה או של האסיפה הכללית כל החלטה בעניין מינוי רואה חשבון, דוחות כספיים או רישיון עסק במהלך 12 השנים האחרונות. לטענת בעלי מניות המיעוט, כל מטרת בעלי מניות הרוב היא להשאיר את בעלי מניות המיעוט תקועים בתוך החברה, תוך ניצול נכסה היחיד של החברה לטובתם.
59. עצם התנגדות בעלי מניות הרוב להעברת המניות והתנגדותו למינוי מי מבעלי מניות המיעוט כמנהלות בחברה חרף היותה חברה פרטית משפחתית שנבנתה על בסיס יחסי אמון ונוהלה מזה עשרות שנים ע"י שלושת האחים מהווה אינדיקציה נוספת לקיפוח בעלי מניות המיעוט.
חומר הראיות :
60. מטעם בעלי מניות הרוב הוגש תצהירו של מר עאמר קרדוש (סומן ת/1). כן הוגש תצהיר משלים של מר עאמר קרדוש (סומן ת/2). כן הוגש תצהירו של מר מוריס קרדוש (סומן ת/3). כן הוגש פרוטוקול דיון מתיק ע"ב 2039/04 (סומן ת/4). כן הוגש אישור מס הכנסה על ביטול ייצוג של החברה (ת/5).
61. מטעם בעלי מניות המיעוט הוגשו דוחות כספיים של החברה לשנת 2005 (סומן נ/1). כן הוגש דוח כספי של החברה נכון ליום 31.12.06 (נ/2). כן הוגשה טבלת בעלי המניות בחברה (נ/3). הוגש נסח מקרקעין ביחס לחלקה 12 בגוש 16523 (נ/4). עוד הוגש טופס מידע לגבי החלקה הנ"ל (נ/5). כן הוגשה תעודת עובד ציבור של עו"ד יהודה כץ מיחידת רשם החברות והשותפויות ולה צורף על פי האמור בה תקליטור המכיל את מסמכי החברה המצויים בתיק רשם החברות (נ/6). כן הוגשה תעודת עובד ציבור של מר נאדר עאבד – מנהל הארנונה בעיריית נצרת וממנה עולה כי משנת 2003 ועד היום לא שולמו על ידי החברה תשלומי הארנונה וכי עירית נצרת הגישה תביעה כספית כנגד החברה (סומן נ/7). עוד הוגש תצהירו של רו"ח בשיר נוסיר אשר שימוש כרו"ח של החברה עד שנת 2006. עוד הוגש תצהירו של מר ג'פרי ג'דע, בעלה של הנתבעת 3 ואשר שימש בסוף שנות ה-80 משך 3-4 שנים כרואה חשבון של החברה.
דיון והכרעה
62. אציין תחילה כי מאחר ובת"א 26269-10-16 נתבקש בין היתר סעד של התמחרות בין בעלי המניות בחברה, הרי שאני רואה לנכון לדון בו קודם וזאת למרות שתיק זה הוגש מבחינה כרונולוגית השני בזמן. שהרי, ככל ואמצא כי יש לקבל את התובענה הנ"ל ולהורות על הסעד המבוקש, הרי שממילא מתייתר הצורך לדון בתביעה הראשונה שבה נתבקש למנוע את מכירת המניות לצדדי ג'.
63. הכרעה בתביעה השנייה (ת"א 26269-10-16) בתביעה דנן השאלה שעומדת להכרעה הינה האם זכויות בעלי מניות המיעוט בחברה קופחו, ובמידה והתשובה על כך חיובית, האם בעלי מניות המיעוט זכאים לסעדים המבוקשים.
64. בטרם אדון בתביעה דנן לגופה אדון להלן בטענות הסף שהעל בעלי מניות הרוב. בעלי מניות המיעוט מנגד נמנע מלהתייחס לטענות סף אלו בסיכומיהם.
העדר עילה
65. בעלי מניות הרוב כאמור טענן, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה. לטענתם, בעלי מניות המיעוט לא פרטו בתביעתן מהו הקיפוח הנטען. מכאן, שאם יוכיח בעלי מניות המיעוט את כל הנטען בכתב התביעה לא תקום לו עילת תביעה.
66. סבורני כי יש לדחות את הטענה. עיון בכתב התביעה מגלה, כי מפורטות בו טענות בדבר משבר אמון עמוק בין בעלי המניות (ראו הפתיח לתובענה), טענות בדבר היותה של החברה משותקת ובמבוי סתום (ראו סעיף 8 לתובענה), וטענות בדבר ניהול כושל של החברה (סעיף 5 לתובענה). המדובר בטענות המקימות עילה לקיפוח (כפי שהוכרו בפסיקה וכפי שהובאו בספרות שתפורט בהמשך פסק דיני). לפיכך גם אם לא צוינה בכתב התביעה מפורשות המילה "קיפוח" אין להסיק מכך, כי לא נטען ולא פורט הקיפוח. אם לא די בכך, אזי בעלי מניות המיעוט אף איזכר בצורה מפורשת את סעיף 191 לחוק החברות שעניינו – "הזכות במקרה של קיפוח" (ראו סעיף 11 לתובענה). לפיכך כאמור יש לדחות את הטענה.
התיישנות ושיהוי
67. עוד טענו בעלי מניות הרוב, כי מצב הדברים עליו מלין בעלי מניות המיעוט החל לטענתו שנים רבות עובר להגשת התובענה תקופה העולה על תקופת ההתיישנות. משכך התביעה התיישנה ו/או לוקה בשיהוי ניכר.