החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור "דחופה" על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ש' פרידלנדר) בת"א 73618-05-19 מיום 6.6.2019 במסגרתה נדחתה בקשה דחופה שהגישה המבקשת למתן סעדים זמניים.
1. בתמצית הדברים, המבקשת, אשר זכתה במכרז לאספקת שירותי תדלוק בנמל אשדוד, טענה כי נוצרו נסיבות המסכלות את ביצוע ההסכם עליו חתמה עם המשיבה ביום 15.11.2017. לטענתה, עקב ביקוש גבוה להנפקת דלק אשר בז"ן (בתי זיקוק לנפט בע"מ) לא יכלה לעמוד בו, ועומס בנקודות התדלוק המעטות הקיימות בחיפה, נבצר ממנה לספק שירותי תדלוק בנמל במתכונת הפעלה של שתי ספינות ("ספינת הזנה" אשר מקבלת את הדלק שהמבקשת רוכשת מבז"ן בחיפה, ומובילה אותו לאשדוד, אל "ספינת תדלוק"), כפי שחויבה בהסכם. המבקשת ביקשה לשנות את מתכונת שירותי התדלוק, כך שזו תיעשה באמצעות ספינת תדלוק אחת (אשר לטענת המבקשת מימדיה יאפשרו קבלת אספקת דלק בכמויות נכבדות, תוך תמרון בבטחה בין רציפי נמל אשדוד). לטענת המבקשת, נגרמו לה בחודשים האחרונים הפסדים תפעוליים רבים, בין היתר בשל חכירת ספינת ההזנה ללא צורך, לאחר שהמבקשת דחתה את מועד סיום חכירתה אך לבסוף השיבה אותה לבעליה על מנת לצמצם נזקים. מעבר למתן שירותי תדלוק באמצעות ספינת תדלוק אחת, יאפשר לה לצמצם את הפסדיה העומדים על סך של כ-250,000 דולר לחודש.
2. המבקשת פנתה למשיבה ביום 3.1.2019 בבקשה לאפשר לה לספק שירותי דלק במתכונת המבוקשת על ידה, אך סורבה במכתב מיום 27.1.2019 בו עמדה המשיבה על כך שהשינוי המבוקש יורד לשורש ההתקשרות ומנוגד למהות השירות. לאחר שניסיונות נוספים מצדה להביא לאישור השינוי המבוקש כשלו, הגישה המבקשת ביום 31.5.2019 תביעה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על אכיפת המשך קיום החוזה שנחתם עם המשיבה, ולאסור על המשיבה לבטל את החוזה בשל שינוי במתכונת ההפעלה בדרך של שימוש בספינת תדלוק אחת. כמו כן עתרה המבקשת לסעד כספי בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה החל מחודש ינואר 2019 בסך של 4,289,700 ש"ח.
3. בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה לסעד זמני, במסגרתה פורטה שורה ארוכה של סעדים, ובעיקר התבקש בית המשפט, בדומה לסעד שהתבקש בהליך העיקרי, להורות כי שירותי תדלוק כלי שיט בנמל אשדוד ימשיכו להינתן באופן בלעדי על ידי המבקשת, תוך שינוי זמני של הוראות ההסכם – באמצעות ספינת תדלוק אחת, ולא באמצעות שתי ספינות, וזאת לתקופה של 24 חודשים. עוד התבקש, בין היתר, כי בית המשפט יורה למשיבה להיפגש עם המבקשת לקיום דיון מקצועי דחוף על מנת להגיע לפתרון אשר יאפשר המשך הספקת השירותים.
4. ביום 6.6.2019, לאחר קיום דיון בבקשה, נדחתה הבקשה לסעד זמני. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נמצא כי הוכחה תשתית ראייתית לכאורית ברמה מספקת להצדקת סעד זמני, בהתחשב באופיו החריג של הסעד המבוקש, אשר אינו מבקש להקפיא מצב קיים אלא לשנות הוראות חוזיות מפורשות. כמו כן צוין כי הנזק שעשוי להיגרם למבקשת הוא כספי בלבד, ואין מדובר בנזק בלתי הפיך, כאשר ברי כי לפני המבקשת עומדות אפשרויות שונות לפעול לצורך צמצום נזקיה.
יצוין לשלמות התמונה כי טרם הגשת התביעה האמורה פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן סעד זמני (ת"א 41252-04-19), ללא נקיטת הליך עיקרי, והבקשה נמחקה לבקשתה.
5. מכאן לבקשת רשות הערעור שלפנַי. לטענת המבקשת, שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה, בהתחשב בתשתית העובדתית המנומקת שהוצגה, אשר לא נסתרה על ידי המשיבה, ושעל פיה קיימת הצדקה ברורה למתן הסעד הזמני כמבוקש. בעיקר נטען כי לא נלקח בחשבון הנזק המוכח הנגרם למבקשת, והפגיעה באינטרס הציבורי החשוב באספקת שירותי תדלוק זמינים. זאת שעה ששירותי התדלוק לכלי שיט בנמל צפויים להיפסק ביום 1.7.2019, אם תעמוד המשיבה בסירובה לאפשר את שינוי המתכונת כמבוקש, וזאת בהתאם להודעת ביטול ששלחה המשיבה למבקשת ביום 6.6.2019.
6. דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. הלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, ומכאן שערכאת הערעור תמנע מלהתערב בשיקול דעת זה, למעט במקרים חריגים (רע"א 9638/17 אבו חמד נ' אסדי את בדחי אלקטרו מכניקה מערכות בע"מ, פסקה 9 (18.2.2018); רע"א 4303/17 ג.ח. פרמיום בע"מ נ' "כאל" כרטיסי אשראי בישראל, פסקה 4 (7.6.2017)). מקרה זה אינו נמנה בגדר אותם מקרים חריגים. מה גם שבמהותם, הסעדים הזמניים זהים לסעדים שהתבקשו במסגרת ההליך העיקרי בו נקטה המבקשת (למעט הסעד הכספי שהתבקש בהליך העיקרי בלבד). הכלל הוא כי אין לתת סעד זמני הזהה לסעד העיקרי המבוקש, כאשר זהות הסעדים כשלעצמה מהווה שיקול שלא להיעתר לבקשה (רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 14 (10.9.2017); רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר, פסקה 27 (28.12.2015))).
7. לא זו אף זו, בענייננו הסעד המבוקש הינו חריג מאוד באופיו. בעיקר מבוקשים צווי עשה שמשמעותם אכיפת ההסכם שנחתם בין הצדדים, במתכונת שונה לחלוטין מזו שסוכם עליה ובניגוד מוחלט למוסכם, והכל לפי דרישת המבקשת. המבקשת לא עמדה בנטל הכבד עד מאוד הנדרש לשם הוצאת צו מרחיק לכת מסוג זה.
8. יתר על כן, טענתה העיקרית של המבקשת הינה כי לא ניתן לבצע את ההסכם המקורי בשל סיכולו מפאת חוסר "היעילות הכלכלית" שבביצועו. ברם, השפעת סיכול על חוזה בשיטתנו אינה מהווה "חרב" כי אם "מגן", היינו מעין חסינות מפני תביעות אכיפה ופיצויים הבאות מהצד הנפגע ולא הקמת עילת תביעה מצד המפר (גבריאלה שלו, אפי צמח דיני חוזים 790 (מהדורה רביעית, התשע"ט)). מכאן שקשה עד בלתי אפשרי להלום את טענות המבקשת כי קיימת לה זכות לאכוף את ההסכם תוך ביצוע שינויים משמעותיים בו לאור נסיבות המצדיקות זאת לטענתה ומהוות סיכול, ואף לעתור לקבלת סעד זמני לשינוי משמעותי וקיצוני של ההסכם שנחתם עמה, למשך לא פחות משנתיים ימים תמימים.
9. אוסיף כי עיון בהתכתבויות שהתנהלו בין הצדדים מלמד – בניגוד לטענת המבקשת בבקשתה – כי המשיבה השיבה באופן ענייני וחד-משמעי לפניות המבקשת, ועמדה באופן איתן על קיום ההסכם כפי שסוכם ככתבו וכלשונו. יתר על כן, המשיבה במכתביה, באמצעות בא-כוחה, עמדה על כך שדרישותיה של המבקשת מהוות הפרה יסודית של ההסכם וכל ניסיון של המבקשת, בין במפורש ובין במשתמע לשנות באופן חד-צדדי את ההסכם, נטול כל תוקף וגורם למשיבה נזקים כספיים משמעותיים (מכתבים מיום 11.3.2019, מיום 16.4.2019 ומיום 23.5.2019).
10. מכל מקום, ככל שיעלה בידה של המבקשת להוכיח את תביעתה – בגין ההפסדים שנגרמים לה עקב דרישת המשיבה לעמוד על ההסכם במתכונתו המקורית חרף שינוי הנסיבות כנטען על ידה – תרופתה תהיה פיצויים כספיים, כפי שאכן תבעה.
אציין כי לא ראיתי מקום להורות על הטלת חיסיון ההליך כמבוקש על ידי המבקשת.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י' בסיון התשע"ט (13.6.2019).
ש ו פ ט