הודעת הנתבעות על סיום ההתקשרות
42. לטענת הנתבעות ניתנה לתובעת הודעה פורמאלית בעל פה, על סיום ההתקשרות, במסגרת פגישה אשר התקיימה בין מר מבה לבין מר קולומבו ביום 7.11.2016 (ראה סעיף 16 לתצהיר מר קולומבו).
43. מר מבה, מצידו, העיד כי הודעה כאמור לא ניתנה במסגרת אותה פגישה (ראה עמוד 47 שורות 33-34 לפרוטוקול הדיון).
44. ביום 15.11.2016, נשלחה למר מבה הודעת דוא"ל ממר קרניק, מנהל הייצוא של חברת DR (נספח 2 לתצהיר מר קולומבו). מן ההודעה עולה, כי היא באה לתת ביטוי פורמאלי לדברים אשר נאמרו במסגרת הפגישה בין מר מבה למר קולומבו, ביום 7.11.2016, ובין היתר נכתב בה כדלקמן:
"As a direct consequence of our FILA Group policy of distributing Group products through our own distribution subsidiaries and/ or partners, I am writing to inform you that Daker-Rowney wishes to confirm that it will only supply your company with our goods until 31st August 2017".
בסוף ההודעה אף הודה מר קורניק למר מבה, על כל מה שהוא והתובעת עשו עבור DR בשוק הישראלי.
45. ביום 16.11.2016 נשלחה למר מבה הודעת דוא"ל ע"י גב' ואלרי רופין, מנהלת פיננסית ואדמיניסטרטיבית בחב' קנסון (נספח 3 לתצהיר מר קולומבו). גם מהודעה זו עולה כי היא ניתנה בהמשך להודעתו של מר קולומבו, ובין היתר נכתב בה כדלקמן:
"Following the integration of Canson into Fila Group and as Giovanni Colombo informed you, we hereby declare that we will change our commercial organization in Israel in a near future. As discussed with as Giovanni Colombo we confirm that our current sales organization in Israel will be valid till the end of August 2017".
46. לטענת הנתבעות יש לראות בהודעות אלה, אשר ניתנו בחודש נובמבר 2016, משום הודעה פורמאלית על סיום היחסים המסחריים, החל מיום 31.8.2017.
47. התובעת מצידה, טענה כי אין לראות במכתבים אלו הודעה על סיום ההתקשרות, זאת, בין היתר, נוכח אופן סיום מכתבה של קנסון ע"י גב' רופין, ובו תקווה להמשך יחסים עסקיים מוצלחים בשנים הבאות. (ראה גם עדות מר מבה בעמוד 48 שורות 18-22 לפרוטוקול הדיון).
48. מר קולומבו נשאל על האמור במכתבה של גב' רופין בחקירתו, והעיד כי הנתבעות לא פסלו שיתוף פעולה עתידי עם מר מבה והתובעת, אולם קודם לכן הם העדיפו לסיים את היחסים הקיימים:
"... שאתה הולך להקים חברת בת אתה לא יכול לעשות זאת עד שאתה לא מפסיק את ההתקשרות הקודמת. זה קצת כמו שאתה לא יכול להגיד שאתה חופשי כל עוד לא התגרשת"
(עמוד 63 שורות 26-28 ושורה 15 וכן ראה כלל עדותו בעמוד 62 שורה 23 – עמוד 64 שורה 21 לפרוטוקול הדיון).
49. מר מבה אישר בחקירתו כי שבוע לאחר הפגישה שהתקיימה עם מר קולומבו (כאמור ביום 7.11.2016), הוא קיבל מכתבים פורמאליים בדבר סיום ההתקשרות (ראה עמוד 48 שורות 13-14 לפרוטוקול הדיון).
50. מתצהירו של מר מבה עלה, באופן ברור, כי התובעת אכן ראתה במכתבים נספחים 2 ו- 3 לתצהיר מר קולומבו הודעה רשמית על סיום ההתקשרות. כך העיד מר מבה:
"לאכזבתה ולתדהמתה של התובעת, לקראת סופה של שנת 2016, בחודש נובמבר 2016, הודיעו הנתבעות 1-3 לתובעת כי הן מבטלות את מערכת היחסים בין הצדדים..."
(ראה סעיף 25 לתצהיר מר מבה).
51. אציין כי לא הוצגה בפני תשובה של התובעת להודעות הנתבעות (נספחים 2-3 לתצהירו של מר קולומבו).
52. כן יצוין כי אף אם בחודש נובמבר 2016 היה ספק כלשהו ביחס לכוונותיהן של הנתבעות, הרי שביום 9.1.2017, נשלחה למר מבה הודעת דוא"ל נוספת, ע"י מר קולומבו, במסגרתה נכתב, בין היתר, כדלקמן:
"… As you have been informed we had duly sent to your attention the termination' letter about Canson and Delar Rowney with fixed notice period.
Model Art will be working till the end of August 2017 as it has used to work for the last years. What is new is that the business will be fully moved to Superkit to create much more commercial synergies between Maimeri, Canson & Daler".
53. בהקשר למכתב זה העיד מר מבה במסגרת סעיף 37 לתצהירו:
"... בתכתובת מיום 9/1/2017, יצא המרצע מן השק, והנתבעות 1-3 הודו במפורש, כי בכוונתן להעביר את הפעילות שבוצעה באמצעות התובעת לידי סופרקיט..." (ההדגשה במקור – ה.ס.).
54. מהראיות עלה כי להודעתן זו של הנתבעות לא ניתן מענה על ידי התובעת, ובזמן אמת, התובעת לא הביעה הסתייגות מהנקוב בו (ראה עדות מר מבה מעמ' 51 שורות 8-11 לפרוטוקול הדיון).
55. בתחילת חודש פברואר 2017, במסגרת תערוכה שנערכה בפרנקפורט, נפגש מר מבה עם מר קואגליה, מנהל הייצוא בחב' פילה, כאשר במסגרת פגישה זו, ביקש מר מבה להאריך את תקופת סיום ההתקשרות. כך העיד מר מבה במסגרת סעיף 44 לתצהירו:
"... בפגישה מתוכננת מראש שנערכה ביני לבין נציגי הנתבעות בפרנקפורט בשלהי חודש ינואר 2017, נדונה שאלת ההארכה האמורה. אנו ביקשנו, כמעט בתחינה, לתת לנו ארכה סבירה לסיום מערכת היחסים, כשאנו דיברנו והאמנו שמדובר יהיה בהארכה בת מספר שנים לפחות, תוך שהבהרנו שאותם "כביכול" תשעה חודשים הם אינם ארכה כלל. באותה ישיבה הובטח לי על-ידי נציגי הנתבעות כי הן תשקולנה את העניין ברצינות. ואולם, מייד לאחר מכן, נתקבלה תשובתן השלילית..." (ההדגשות לא במקור – ה.ס.).