להשלמת התמונה נאמר גם כי לא דיברנו עד עתה אלא באפשרות העקרונית לרשום עיצוב ייחודי של חנות שצבר מוניטין כסימן מסחר. שאלה נפרדת, שמצריכה ליבון ודיון, היא גבולות ההכרה באותו סימן מסחר. הקושי המרכזי בהקשר זה נעוץ בתפר שבין דיני סימני המסחר לדינים אחרים, כגון עיצובים, פטנטים או זכויות יוצרים. עיצוב יכול להיות גם בעל תכונות אסתטיות, פונקציונליות או אומנותיות. ככזה, עשויות לחול עליו מערכות דינים נוספות, שמאפשרות את העתקתו בגלל אינטרסים ציבוריים חשובים. מקרה בולט שנדון בבית משפט זה נסוב על האפשרות שעיצובו של ממתק שוקולד ("טופיפי") ישמש סימן מסחר של יצרנית הממתק (ע"א 11487/03 August Storck KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פ''ד סב(4) 1 (23.3.2008)). באותו עניין הוכרה האפשרות שעיצוב של מוצר, שזכה עם השנים לאופי מבחין, יוכל להירשם כסימן מסחר, אך זאת רק בכפוף לאיזונים המצויים במערכות דינים אחרות. למשל, הכרה כזו תתאפשר רק אם אין לעיצוב תפקיד אסתטי או פונקציונלי ממשי, אלא הוא משמש לבידולו של המוצר ממוצרים אחרים (שם, פסקה 30). אם כן, הכרה באפשרות לרשום עיצוב כסימן מסחר כפופה למגבלות נוספות. כאמור, לנוכח התשתית העובדתית אין לנו צורך לדון בכל אלה בהליך הנוכחי.
9. הטענה השלישית שהעלו המערערות ביחס להפרת סימן מסחר היא כי המשיבה השתמשה במוניטין המשויך לסימן Nespresso, באמצעות השימוש בכפילו של קלוני. הן אינן חולקות על כך שדמותו של קלוני אינה סימן מסחר רשום בישראל, ואף לא נטען כי הדמות כשלעצמה היא סימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום. הטענה היא כי דמותו של קלוני היא חלק בלתי נפרד מההקשרים או האסוציאציות המשויכות למותג Nespresso ומן המוניטין של המערערות. דא עקא, דיני סימני המסחר עוסקים בסימני מסחר, ולא בהקשרים, אסוציאציות או במוניטין שלא עברו קריסטליזציה וגובשו לכדי סימן מסחר. הגדרת "הפרה" – על כל ענפיה – פותחת ב"שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך בסימן מסחר". שימוש בסימן מסחר, ולא במוניטין, הקשר או אסוציאציה שאינם בגדר סימן מסחר. אין כל בסיס לטענת המערערות כי יש להרחיב את הגנת פקודת סימני מסחר גם אל מה שאינו שימוש בסימן מסחר. טענה כזו אף אינה עולה בקנה אחד עם תכלית הדין, והיא פוגעת בתכליות ואינטרסים חשובים אחרים, כגון חופש הביטוי וחופש העיסוק – ואין כאן המקום או הצורך להאריך. ניתן להסתפק בכך כדי לדחות את טענות המערערים בהקשר זה. נשוב ונדון בה במסגרת הדיון בעילה של התעשרות שלא כדין ממוניטין, הגם שמוניטין אלה אינם בגדר סימן מסחר.