לסיכומו של פרק זה, המערערות לא הוכיחו כי המשיבה השתמשה בסימן מסחר שלהן, רשום או מוכר היטב, ומטעם זה יש לדחות את שלוש טענותיהן להפרת סימן מסחר, ולאשר את מסקנת בית המשפט המחוזי בעניין זה.
ג. דילול סימן מסחר
10. עילת תביעה נוספת שהעלו המערערות היא "פגיעה בנכס מוניטין ודילול מוניטין". כפי שנראה להלן, עילת הדילול אינה עילת תביעה עצמאית, אלא טענה נוספת, רביעית במספר, להפרת סימן מסחר. מכל מקום, המערערות טוענות כי השימוש בכפילו של קלוני "שחק" את המוניטין של המערערות שכן כעת מי שיצפה בקלוני ייזכר גם במוצרי הקפה של המשיבה. כן נטען כי השימוש בכפיל "הכפיש" את סימן המסחר של המערערות, החליש אותו ופגע בערכו. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה, בעיקר מן הטעם שלא הוכח פוטנציאל לשחיקה וטשטוש המוניטין. מסכים אני לתוצאה של דחיית טענות המערערות בהקשר זה, אף כי לשיטתי אין צורך להידרש כלל לשאלה האם הוכח או לא הוכח פוטנציאל לפגיעה כלכלית במערערות בנסיבות העניין. אבאר.
עילת הדילול נקבעה בדין הישראלי בע"א 6181/96 קרדי נ'Bacardi & Company Limited , פ"ד נב(3) 276 (1998) (להלן: עניין בקרדי). באותו עניין נדונה התנגדותה של חברת המשקאות החריפים הבינלאומית BACARDI לרישומו של סימן המסחר BAKARDI ביחס לדברי הלבשה. ייחוד המקרה נבע מכך שסימן המסחר BACARDI נרשם בישראל רק ביחס למשקאות חריפים, ואף לא נעשה בו שימוש בפועל ביחס לטובין מסוגים אחרים. לכן לא ניתן היה למנוע את הרישום ביחס לדברי הלבשה על בסיס סעיף 11(9) לפקודת סימני מסחר, המונע על פי רוב רישום של סימן הזהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר רשום: "סימנים אלה אינם כשרים לרישום... סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות" (ההדגשה אינה במקור). למרות זאת סרב רשם סימני המסחר לרשום את סימן המסחר BAKARDI מנימוקים אחרים שיפורטו להלן, ובית משפט זה דחה את הערעור על החלטתו. בית המשפט עמד על המגמה המודרנית של הגנה רחבה על מוניטין בינלאומיים, שמתבטאת בדוקטרינת ה"דילול" של סימני מסחר, שאומצה בארצות הברית ובאנגליה (שם, עמוד 281). בית המשפט, מפי השופט י' אנגלרד ובהסכמת השופטים ש' לוין וט' שטרסברג-כהן, הוסיף והסביר שדוקטרינת הדילול נועדה למנוע שימוש בסימן מסחר של עסק "חוצה גבולות" גם כאשר השימוש בו אינו מעלה חשש להטעיית הצרכנים, למשל לנוכח השימוש בו על גבי סחורה שונה לחלוטין מזו שעל גביה מוטבע הסימן בדרך כלל.