24. עוד טוענים המבקשים כי מעיון ברשימת המסמכים, אשר נדרשו על ידי הבנק עולה כי לא יתרת החוב ולא אי ההתאמה הרישומית הם שעמדו מכשול בפני המשיבים, אלא התנאים המוקדמים אותם העמיד הבנק כתנאי למתן הלוואה, תנאים שכנראה המשיבים לא יכלו לעמוד בהם.
בניגוד לנטען על ידי המשיבים לפיו הבנק שלל מראש העמדת הלוואה, כל עוד לא יתוקן הרישום בספרי המקרקעין, הסתבר כי תנאי זה לא נכלל בתנאי הסף של הבנק ודרישתו הייתה אך לקבל אישור עו"ד כי הוא מטפל בתיקון הרישום בטאבו וברישום הסכם השיתוף. משמע, כי על אף בעיית הרישום לא הייתה בעיה לקבל משכנתא. אף המוכרת
--- סוף עמוד 8 ---
ומשפחת לסט, אשר רכשה את הבית הצמוד ממשפחת זך, קיבלו משכנתא, ואף השלמת העברת הבעלות ממשפחת זך למשפחת לסט נעשתה ללא בעיות. מכאן, שהבעיה הרישומית לא מנעה מהמשיבים את קבלת המשכנתא בין אם מהבנק ובין מבנק אחר, אך במקום לעשות כן, ועל מנת להתחמק מביצוע תשלומים, נתלו המשיבים באי התאמה ברישום, כתירוץ דחוק מהמשך ביצוע תשלומים, עת הם מתגוררים בנכס ועושים בו כבשלהם.
25. לטענת המבקשים, בניגוד למצגי המשיבים ביחס ליכולותיהם הכספיות, עולה, כי הם חפים ממקורות כספיים עצמאיים למימון רכישת הבית, עד כי נאלצו כבר בשנת 2014 לקבלת הלוואה מהבנק בשיעור של 62% משווי הנכס וגם זאת הם ביקשו לעשות מיד בסמוך להודעתם על הפסקת תשלומים בחודש יולי 2014, ובניגוד לתנאי ההסכם הקובעים כי המשכנתא תשולם כתשלום אחרון.
26. באשר לאי ההתאמה ברישום המקרקעין, טוענים המבקשים, כי המוכרת והמבקשים לא ידעו על אי ההתאמה, ובנוסף הם טוענים כי המשיבים כרוכשי הנכס היו מחויבים על פי ההסכם לבדוק את מצב הזכויות בנכס, את אופן הרישום בלשכת רישום המקרקעין ואת התאמת הרישום למצב בפועל, בפרט כשהיו מיוצגים לאורך כל הדרך. מכאן שסוגיית אי ההתאמה ברישום, ככל שהייתה, לא היוותה סוגיה קריטית היורדת לשורשו של עניין, הפוגמת בהסכם או בהסכמות הצדדים, או העולה כדי הטעיה, שכן אם כך היו הדברים היו המשיבים דואגים לבטל את ההסכם מיד עם גילויה, מכאן שראו את עצמם מחויבים להסכם ולהמשך קיומו, והעדיפו להמשיך להתגורר בבית מבלי לבצע המשך תשלום סכומי התמורה.
27. על פי סעיף 2.2 להסכם המכר חובתה של המוכרת הייתה לרשום הערת אזהרה בדבר קיומו של הסכם שיתוף בתוך 30 יום ממועד חתימת ההסכם וכן לרשום את הסכם השיתוף בלשכת רישום המקרקעין מיד כשהדבר יתאפשר. בפועל התברר כי לשכת רישום המקרקעין אינה רושמת הערת אזהרה על קיומו של הסכם שיתוף, כך שממילא הוראה זאת אין לה כל נפקות והיא כאילו לא נכללה בו מלכתחילה, והמשיבים לא עמדו על קיומה, שכן המשיכו לשלם 6 תשלומים נוספים גם אחרי שחלפו 30 יום הקבועים לרישום הערת אזהרה. בכל הנוגע לרישום הסכם השיתוף עצמו הרי שהצדדים לקחו בחשבון וצפו מצב בו הדבר יתארך זמן מה, ועל כן הסכימו וקבעו כי הרישום יתבצע "מיד כשיתאפשר הדבר".