דיון והכרעה
4. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא – אין מדובר בערעור בזכות. על המבקשים להראות, למשל, שהבקשה מעלה שאלה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית או כללית, החורגת מעניינם של הצדדים. ואכן, מדובר בסוגיה החורגת מד' אמותיו של המקרה הקונקרטי. התמורות הטכנולוגיות שחלו בעשורים האחרונים בכל הקשור לתחום הפריון וההולדה, מציבות דילמות מוסריות וחברתיות עמוקות, המבקשות מענה בדמות כללים משפטיים. בהתחשב באופי התחום בו עסקינן, על כללים אלו להתעצב ברגישות וזהירות. בית משפט זה נתן בהרכב מורחב פסק דין עקרוני וחשוב בסוגיית השימוש בזרע מן המת, אך עדיין מלאכת יישומו דורשת תשומת לב מרובה. המורכבות של הסוגיה מעמידה, אף אם אין זו הכוונה, את עמדת הדורש את השימוש בזרע מן המת, אל מול העמדה של המת בחייו, כבודו והאוטונומיה על גופו. ההכרעה מערבת את האינטרס הציבורי ודורשת התוויית דרך ראויה להשקפה על הסוגיה. לפיכך, בשלב זה של התפתחות הדין ובמקרים המתאימים לכך, תידרש לעיתים התערבות מצד בית משפט זה על מנת להוסיף ולשרטט את תיחומם של הכללים בקווים ברורים, כדי לסייע במלאכת היישום. כך ביתר שאת עד שהמחוקק יידרש לסוגיה ויבהיר את עמדותיו בנושא חשוב זה. כזה הוא המקרה שלפנינו.
בית המשפט המחוזי קבע כי מתקיים החריג שהוזכר בחוות דעתה של הנשיאה בהלכת פלונית, בגדרו יתאפשר לעשות שימוש בזרעו של המנוח, שלא לצורך הפרייתה של מי שהייתה בת זוגו בעת פטירתו. אלא שחשוב להבהיר כי על-פי כל הגישות בפסק הדין, אלו שתמכו בקיומו של חריג כאמור ואלו שלא, אין די באינדיקציות שהוצגו במקרה דנן כדי להגיע למסקנה שרצונו המשוער של המנוח היה כי יעשו שימוש בזרעו שלא לשם הפריית בת זוגו. לנוכח האמור לעיל נקבע התיק לשמיעה בפני הרכב, ובהתאם לסמכות המוקנית לנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוחלט לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
5. כפי שצוין, למנוח הייתה בת זוג קבועה בחייו והוא לא הותיר אחריו צוואה ביולוגית או הוראה מפורשת בעניין השימוש בזרעו לאחר מותו. במקרה כזה, הכלל על-פי הלכת פלונית והנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הוא שלא ניתן לעשות שימוש בזרע המנוח לשם הפריית מי שלא הייתה בת זוגו במועד פטירתו (יוער כי נדחתה בקשה שהוגשה לקיום דיון נוסף בעניין זה, וראו דנ"א 217/17 פלונית נ' פלונית [פורסם בנבו] (2.4.2017)). כך עולה גם ממקורות אחרים אשר אימצו את העקרונות המונחים בבסיס הנחיית היועץ המשפטי לממשלה: חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 20/07 מיום 8.11.2007 בנושא "כללים בדבר ניהולו של בנק זרע והנחיות לביצוע הזרעה מלאכותית"; דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, אשר המלצותיה פורסמו במאי 2012 (להלן: דו"ח ועדת מור יוסף; וראו עמ' 46-45); ותזכיר חוק בנקי הזרע, התשע"ז-2016 (להלן: תזכיר החוק; וראו סעיפים 70(2) ו-74 לתזכיר).