תמצית טענות הנתבעים:
א. התובעים מתעלמים מהשקעותיו של יניב בתכנון ובניית קניון הקרח אשר הגיע לסך של למעלה מ – 65,000,000 ₪ ובשערוך ליום הגשת כתב ההגנה, למעלה מ – 98,000,000 ₪ שלא כנגד הקצאת מניות (להלן: "הלוואות כסף") מאחר ולא נמצא כל מוסד פיננסי שהסכים להעמיד מימון לבניית קניון הקרח. כמו כן, מתעלמים התובעים מהמאמצים הניהוליים של יניב בהשלמת בניית קניון הקרח, בלעדיהם היו כל ההשקעות בבניית קניון הקרח יורדות לטמיון.
ב. כנגד השקעות התובעים הוקצו להם 12% ממניות החברה (בעקיפין) וכך גם ביחס להשקעות הנתבעים עד לכריתת הסכם ההשקעה. אלא שלא היה די בהשקעות האמורות, והנתבעים נאלצו להשקיע "סכומי עתק" במימון בניית קניון הקרח מבלי שהוקצו להם מניות שהיו מדללות "במידה משמעותית את אחזקותיהם של התובעים". לפיכך, זכאים היו הנתבעים שפירעון הלוואות אלה יוקדם ביחס להלוואות שניתנו כנגד מניות.
ג. ככל שהיה ניתן לקבל את טענת התובעים כאילו אין להקדים את פירעונן של הלוואות בעלים שניתנו שלא כנד הקצאת מניות, אזי היה על החברה להקצות לנתבעים מניות ביחס המרה זהה להקצאת המניות לתובעים ובהתאם היה שיעור האחזקות של ארביב מדולל או לחילופין הוא היה נדרש להעמיד הלוואת בעלים נוספת בהתאם לשיעור אחזקותיו. אלא שנוכח יחסי החברות ששררו בין יניב לבין ארביב, נהג יניב "מנהג אבירות שאינו שכיח במקומותינו בכך שהלווה, באמצעות תאגידים בבעלותו, סכומי עתק, שהם שאפשרו את הקמתו של פארק הקרח באילת, בלא לדלל את התובעים בגין אי השתתפותם במימון זה".
ד. לטענת הנתבעים, עד ליום 25.10.2015 פרעה החברה הלוואות בעלים שהועמדו על ידי הנתבעים, בסך כולל של 63,562,000 ₪, ונכון למועד האמור יתרת הלוואות הבעלים של הנתבעים שניתנו שלא כנגד הקצאת מניות וטרם נפרעו עמדה על סך כולל של 27,769,489 ₪. מאחר וטרם נפרעו הלוואות הבעלים שניתנו שלא כנגד הקצאת מניות עדיין לא הגיע מועד פירעון הלוואות הבעלים שניתנו כנגד הקצאת מניות (להלן: "הלוואות הון") ובכלל זה ההלוואות שניתנו על ידי התובעים.
ה. אי רישום המניות הנוספות שהוקצו לתובעים נבעה מטעות שתוקנה מיד עם גילויה מבלי שטעות זו הסבה נזק לתובעים.
ו. לתובעים אין יריבות עם נתבעות 3 – 5.
ז. ארביב משמש כדירקטור באיז ובמשך כ – 10 שנים לא העלה כל טענה ביחס לניהול ענייני החברה, ועל כן, טענותיו המוכחשות באשר לאופן ניהול ענייני החברה, אינן יכולות להישמע כעת.