פסק דין
1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת שרון הינדה) מיום 27/1/19 בת"ט 40266-08-18 [פורסם בנבו] ולפיה ניתנה למבקשים רשות להתגונן ובתנאי שיפקידו סך 300,000 ₪ בתוך 30 יום. (להלן: "הערבון").
2. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ נגד המבקשים שני שטרי חוב בסך 350,000 ₪, כל אחד (סך הכל: 700,000 ₪).
בסעיף 11 לבקשה לביצוע שטרות נכתב, כי המבקשת 2 חתומה על השטרות והמבקש 1 ערב. לא היתה חובה להציג השטר ולשלוח הודעת חילול כיון שהמבקשים פטרו את מחזיקי השטר מכך.
3. המבקשים הגישו התנגדות לביצוע השטרות וטענו בין היתר, כי השטרות ניתנו על פי הסכם שבין הצדדים תוך הגבלת זמן של 9 חודשים בלבד מחתימת ההסכם. הצדדים פעלו יחד במשך 50 חודשים ולכן השטרות חסרי כל תוקף.
נטען כי ניתן היה להציג השטרות רק מכוח סעיף 18 להסכם שבין הצדדים מיום 9/4/14 (להלן: "ההסכם") וכי לפי סעיף 19 להסכם, רק שטר חוב אחד בסך 350,000 ₪ הופקד ובשום מקרה לא שני שטרי חוב.
4. הצדדים ניהלו משא ומתן. הדיון בהתנגדות לביצוע שטרות נקבע ליום 31/12/18 ובית משפט קמא דחה בקשה לדחיית דיון בהחלטה מיום 20/12/18 בציינו, ובצדק, כי ניהול מו"מ אינו טעם לדחיית דיון.
בדיון שהתקיים ביום 31/12/18 ויתר ב"כ המשיבה על חקירת המבקש בטענה ולפיה התצהיר עצמו מהווה "הגנת בדים". טען כי טענות המבקשים סתמיות, סעיף 20 להסכם מדבר בעד עצמו ולכן לא ניתן לטעון כי השטרות הוגשו לביצוע בניגוד להסכם.
ב"כ המשיבה אף ביקש כי המשיב 1 יפקיד כסף בקופת בית משפט על מנת שהתנגדותו תתקבל.
המבקש ביקש לקבוע מועד נדחה לדיון שבו יהיה מיוצג ובקשתו נדחתה.
5. בהחלטה מיום 27/1/19 נקבע, כי ניתנת רשות להתגונן בהתאם לתקנה 205 (ג) לתקסד"א, אך זו מותנית בהפקדת הערבון. נקבע, כי מדובר בצדדים קרובים לשטר ולכן עומדת למבקשים טענת הגנה על פי עסקת היסוד - ההסכם.
האפשרות להעלות טענות במישור היחסים החוזים בין צדדים קרובים לשטר אינה פוטרת את המבקשים מפירוט הגנתם.
--- סוף עמוד 3 ---
התצהיר שתמך בהתנגדות היה תמציתי ודל מאוד. אין די בהפניה לסעיף 18 להסכם על מנת לאשר טענות המבקשת בנוגע לכך שתוקף השטרות מוגבל בזמן ולכן רשות להתגונן תינתן אך רק כנגד הפקדת הערבון.
6. לאחר ההחלטה הוגשה לבית משפט שלום בקשה להתיר תיקון התנגדות. בקשה זו (הגם שהוגשה במסגרת הבר"ע) איננה חלק מבקשת רשות הערעור.