19. המבקשת 2 טענה כי מצאה את המסמך בתוך כספת אשר הייתה מצויה בדירת המנוחים, מספר חודשים לאחר פטירת המנוח עת ביקרה את אימה, רק אז החליטה לבדוק את תכולת הכספת שהייתה מצויה בדירה.
20. בכל הנוגע לתוכן המסמך לרבות כותרתו - "הסכם שותפות", טענו המבקשות כי קריאה פשוטה של המסמך מלמדת כי אין כל קשר בין כותרתו לבין תוכן הוראותיו. המסקנה אם כך, לשיטתן, היא כי כותרת המסמך חסרת כל משמעות ובהתאם, כי אין לייחס לה כל משקל (סעיף 6 לסיכומי המבקשות). עוד נטען, כי אין לייחס כל משמעות למילים "הוסכם כי..." - בהן בחרו המנוחים להשתמש במקום לנקוט בלשון ציווי, שכן אין נפקא מינה לעניין זה, כל עוד לקורא ברור כי המדובר בהוראות ציווי לאחר המוות (סעיף 7 לסיכומי המבקשות).
21. ביחס להוראותיה של המנוחה וחתימתה על גבי המסמך, טענו המבקשות כי גם הוראות אלה חסרות כל משמעות ואינן מעיבות על או פוסלות את היכולת להגיש את המסמך לקיום כצוואת המנוח. אשר למנוחה, טענו המבקשות כי אין המסמך מקיים את כלל הדרישות המנויות בסעיף 19 לחוק הירושה, היינו, הוא לא נכתב כלל בכתב ידה ועל כן, לצד כשרותו לשמש כצוואת המנוח אין הוא כשר לשמש כצוואתה של המנוחה (סעיף 9 לסיכומי המבקשות), ומשכך לאחר פטירתה לא הגישו אותו לרשם לענייני ירושה כצוואתה של המנוחה.
טענת המתנגדות
22. המסמך אשר הוגש לקיום איננו ממלא אחר דרישותיו של סעיף 19 לחוק הירושה, שכן ראשית, הוא אינו נושא את שמו המלא של המנוח או את מספר זהותו; שנית, הוא אינו נושא את חתימת המנוח אלא דווקא את חתימתה של המנוחה; שלישית, הוא אינו מזכיר את המילה צוואה ולו פעם אחת לכל אורכו; ורביעית, הוא מוגדר תחת הכותרת כ"הסכם שותפות" ולא כ"צוואה". נוכח כל אלה, לרבות האיסור על עריכת עסקאות בירושה עתידית הקבוע בסעיף 8(א) לחוק הירושה, נטען כי המדובר בהסכם חסר כל תוקף אשר דינו להתבטל (סעיפים 14.3 ו-14.6 לכתב ההתנגדות).
23. המנוח מעולם לא ציין שערך צוואה או שהייתה בכוונתו לערוך אחת כזאת. לטענת המתנגדות, לאחר גירושי המנוח מאמן, אמנם הקשר בינן לבין המנוח התערער עד לכדי נתק מוחלט, אולם בחלוף השנים חודש הקשר ושב למסלולו הקודם. בנסיבות אלה, טענו המתנגדות, כי אף לו היה המנוח עורך צוואה הוא לבטח היה פועל לשינוי הוראותיה עם חידוש הקשר עם בנותיו (סעיף 6 לכתב ההתנגדות).
24. ההוראות במסגרת המסמך שהוגש לקיום כצוואת המנוח לא התייחסו לכלל רכושו וכי ניסוחו נעשה באופן מעומעם ולא ברור משכך יש להטיל דופי ביחס לאומד דעתו באותה העת.