34. פסק הדין בעניין בני הזוג ממט-מגד וטבק-אבירם הוא פסק דין מרכזי ומהותי שבו הכיר בית המשפט העליון, הלכה למעשה בנתיב של "צו הורות פסיקתי" לצורך הכרה במעמדו של בן הזוג הלא-ביולוגי כהורה לילד שבא לעולם בהליך של פונדקאות חו"ל. חשוב לעמוד על הקביעות שניתנו במסגרת פסק דין זה לצורך המשך דיונינו.
בג"ץ ממט-מגד
35. בג"צ 6569/11, 566/11 דורון ממט-מגד ואח' נ' משרד הפנים (28.1.2014) (להלן- "בג"ץ ממט-מגד") דן בעתירותיהם של שני בני הזוג ממט-מגד ובני הזוג טבק-אבירם, אזרחי ישראל אשר הביאו לעולם ילד משותף באמצעות הליך פונדקאות שנערך בארצות הברית. בני הזוג שבו ארצה כאשר בידיהם מסמכים רשמיים ממדינת פנסילבניה, ארצות הברית - תעודת לידה בה נרשמו שני האבות כהורים וצו הורות שניתן על ידי בית המשפט המוסמך. בני הזוג ביקשו להירשם במרשם האוכלוסין הישראלי כהורים אולם נתקלו בסירובו של פקיד הרישום במשרד הפנים.
36. עתירתם של בני הזוג ממט-מגד נדחתה בעוד עתירתם של בני הזוג טבק-אבירם התקבלה:
א. בני הזוג ממט-מגד, עתרו לבית המשפט העליון בבקשה להורות על רישומו של קטין במרשם האוכלוסין ולהעניק לו אזרחות ישראלית - מבלי לבצע בדיקת רקמות לצורך הוכחת קשר גנטי בין מי מההורים לבין הקטין. העתירה נדחתה.
ב. בני הזוג טבק-אבירם, עתרו לבית המשפט העליון בבקשה להורות על רישומה של קטינה כביתו של בן הזוג הלא-ביולוגי וזאת - לאחר שהוכח הקשר הגנטי לאב הביולוגי ונרשמה הורותו על הקטינה. העתירה התקבלה.
37. מדוע? לקביעת בית המשפט, השאלה אותה העלתה עתירתם של בני הזוג ממט-מגד, אשר התנגדו כאמור, לדרישה לביצוע בדיקה גנטית, קשורה קשר הדוק לסוגית המעמד החוקי במדינת ישראל ועל כן, עליה להיבחן על פי הוראות חוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן - "חוק האזרחות"), הקובעות בין היתר, את הזכאות לאזרחות מכוח לידה:
"אזרחות מכוח לידה
4. (א) אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:
1. מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים;
2. מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים -
א. מכוח שבות;
ב. מכוח ישיבה בישראל;
ג. מכוח התאזרחות;
ד. לפי פסקה (1);
ה. מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב(1)".
38. בית המשפט העליון קבע, כי לצורך רישומו של קטין כבנו של אזרח ישראלי במרשמים הפומביים של מדינת ישראל, ומתוקף כך להעניק לאותו קטין מעמד של אזרח ישראלי יש לפעול באופן הבא: תחילה, נדרש להוכיח קיומו של קשר גנטי בין הקטין לבין אחד מבני הזוג. לאחר הוכחת קשרי ההורות יש לרשום הקטין במרשם האוכלוסין. לאחר הרישום, יוכר הקטין כאזרח ישראלי מתוקף הקשר הגנטי אותו הוא חולק עם הורהו. רק אז, ניתן יהיה להמשיך ולפעול לשם הכרה בהורותו של בן הזוג הלא-ביולוגי.