פסקי דין

תא (ת"א) 44736-03-19 יובל מימון נ' אונבו טכנולוגיות מזון בע"מ - חלק 3

31 מרץ 2020
הדפסה

גם מאן טענה כי מחיר המניות כפי שהן נרכשו על ידיה בשנת 2017 לא עמד במבחן המציאות, כי החברה מצויה במצב גרוע, וכי היא הייתה מוכנה למכור את מניותיה תמורת סכום של 4 מיליון דולר אילו הייתה מקבלת הצעה אמינה וקונקרטית.

41. עמדת המשיבים התבססה גם על הטענה לפיה לפני מספר שבועות יזם המבקש ביצוע השקעה חיצונית על ידי משקיע מטעמו, לפי שווי של מיליון דולר. בס' 4 להשלמת הטיעון המשיבים טענו כי השקעה "לפי שווי חברה המהווה 70% מהשווי שהציע המבקש בהשקעה שהציג לבעלי המניות" הוא שווי "שאינו מקפח לכל הדעות".

אינני סבורה כי די בטענה זו כדי לשנות את מסקנתי שלעיל. ראשית, הטענה בקשר לשווי החברה אליבא דמבקש ($1,000,000) לא נתמכה בתצהיר או בראיות כלשהן, לא בתשובת המשיבים ולא בהשלמת הטיעון, והמבקש כפר בה. מעבר לכך, אני סבורה שגם לו היה המבקש מקבל את הערכת השווי של מיליון דולר (וזה כאמור אינו המצב), הפחתת שווי החברה בשיעור של 30%, ללא הסבר וללא כל נתון שתומך בה, היא בעייתית ועלולה להסתבר כהחלטה מקפחת.

אני סבורה כי אין גם די ביתר טענות המשיבים כדי להצדיק את הערכת שווי החברה כפי שהיא נעשתה לצורך ההשקעה. כדי להרים את הנטל, היה על המשיבים להבהיר מדוע נבחר דווקא השווי כפי שהוגדר על-ידיהם, והאם לא ניתן היה להעריך את החברה בשווי גבוה יותר.

42. מנגד, המבקש הסתמך כזכור על מחיר המכירה של מניות החברה למאן בעסקה שהתבצעה בשנת 2017 ועל שווי הפטנט בספרי החברה. על-פני הדברים, לפחות ככל שמדובר בשווי הפטנט בספרי החברה, זוהי טענה שיש בה ממש. בנוסף המבקש הציג תכתובת ממנה עולה כי המשיבים דחו הצעה למכור את אחזקותיהם לפי שווי חברה של 1.35 מיליון דולר. גם אילו היה הנטל מוטל על המבקש, די היה באמור כדי להעביר לפחות את הנטל המשני לכתפי המשיבים – להבהיר מדוע, חרף האמור, הוערך שווי החברה על-ידיהם כפי שהוערך.

בהתייחס לטענה בדבר שווי הפטנט השיבו המשיבים כי מדובר בהערכה מיושנת שאינה משקפת עוד את ערכו של הפטנט. טענה זו היא טענה שהיה על המשיבים להבהירה ולהוכיח אותה והם לא עשו כן. גם טענתם של המשיבים לפיה רואי-החשבון של החברה ביקשו לשערך את שווי הקניין הרוחני שלה לצורך הדוחות הכספיים לשנת 2019, והם לא עשו כן מאחר שלחברה לא היו משאבים לצורך כך – היא טענה שלא הוכחה.

43. טענה נוספת שהועלתה על-ידי המשיבים נוגעת לעובדה שמאן הודיעה כי היא עצמה לא תשתתף בהשקעה למרות שהיא מודעת להערכת השווי שבהתאם לה היא תתבצע. אני סבורה כי לעמדה זו של מאן יש חשיבות רבה, שכן מאן תדולל אף היא באותו שיעור בו ידולל חלקו של המבקש. למרות זאת, ואף-על-פי שמאן השקיעה בחברה סכום כסף משמעותי, היא לא התנגדה לביצוע ההשקעה ואף לא הייתה מעוניינת לקחת בה חלק.

לאור עמדה זו של מאן, ניתן להניח כי ערך החברה לו טוען המבקש – סך של 36 מיליון דולר, איננו עוד ערך ריאלי נכון להיום. זאת מאחר שאילו מאן הייתה סבורה שערך החברה הוא אכן 36 מיליון דולר, חזקה עליה כי לא הייתה מוכנה לכך שההשקעה של המשיבים 2-4 בחברה (ושלהם בלבד) תיעשה בהתאם להערכת שווי נמוכה הרבה יותר. אולם אין די בדברים אלה כדי להצדיק את המסקנה לפיה הערכת השווי של החברה שבהתאם לה מבוצעת ההשקעה היא אכן ההערכה הנכונה והמדויקת, וזאת לאור כל האמור לעיל בהחלטה זו.

44. סיכומה של נקודה זו – נכון לשלב זה של הדיון, אני סבורה כי ניתן לקבוע שיש סיכוי שעמדת המבקש תתקבל במובן זה שערך החברה לצורכי ההשקעה ייקבע כגבוה יותר מהערך שבהתאם לו בוצעה ההשקעה. זאת חרף הקשיים שיעמדו בפני המבקש – ובכלל זה הטענות אודות ניסיונות לאתר משקיע שכשלו; עמדת המשיבים לגבי הסכמתם למכור את חלקם בחברה תמורת שווי של 10% מזה לו טען המבקש; ובעיקר – לאור עמדתה של מאן בהתייחס להשקעה המוצעת שהיא עצמה לא תיקח בה חלק.

כל אלה מצדיקים אולי את המסקנה כי שווי החברה ירד מאז המועד בו מאן השקיעה בה – אך אינם מצדיקים כאמור את המסקנה לפיה שוויה הוא בהתאם לשווי שהוערך לצורך ההשקעה.

שיקולי מאזן הנוחות
45. שיקולי מאזן הנוחות צריכים להישקל יחד עם השיקולים הנוגעים לסיכויים לכאורה של טענות המבקש להתקבל, במסגרת "מקבילית כוחות". בהתייחס לנזק שייגרם אם תתקבל עמדת המבקש, טענו המשיבים כי אם ההשקעה לא תבוצע, החברה לא תוכל להמשיך להתקיים והיא תגיע למצב של חדלות פירעון. נראה כי גם המבקש מסכים לכך, שכן גם לפי גישתו לחברה אין כלל משאבים, חשבונה מאופס ונוצרו לה חובות במאות אלפי שקלים (מצב שהוא טוען שנגרם באשמת המשיבים).

מכאן שאין למעשה מחלוקת כי יש לבצע את ההשקעה הנוספת – שאלמלא כן החברה תגיע למצב של חדלות פירעון. בבחינת שיקולי מאזן הנוחות, יש להביא אם כן בחשבון את הצורך בהזרמת כספים לחברה. החלטה לפיה השקעה לא תבוצע כלל, משמעה גרימת נזק כמעט ודאי לכלל בעלי-המניות, הן למבקש והן למשיבים. עם זאת נראה שלא יכולה להיות מחלוקת כי יש לבצע את ההשקעה בהתאם לשווי הריאלי של החברה ולא לפי שווי נמוך ממנו.

46. לכן, אני סבורה כי יש לאפשר את ביצוע ההשקעה אך זאת בכפוף לכך שהדילול בפועל לא ייערך מיד אלא רק בהמשך ההליך, לאחר שייקבע שווי החברה (וזאת בין אם בהתאם לחוות-דעת מומחה או בדרך אחרת). תוצאה כזו לא תגרום למשיבים לנזק משמעותי, שכן הסכום הנדרש יוזרם מידית לקופת החברה ורק לאחר קביעת שווי החברה תתבצע הקצאת המניות בהתאם להשקעה ולשווי הריאלי של החברה במועד ההשקעה כפי שהוא ייקבע.

למשיבים לא ייגרם נזק משמעותי כתוצאה מכך, שכן גם לגישתם, המבקש ייוותר בעל המניות הגדול ביותר בחברה בהתאם להערכת שווי החברה כפי שהם טוענים לה (בתגובתם האחרונה הם ציינו כי שיעור האחזקות שלו יירד מ-45% ל-33%). מנגד, שיעור אחזקותיו של המבקש איננו מקנה לו רוב בחברה גם היום, וגם עניין זה לא ישתנה. המסקנה מהאמור היא כי הותרת שיעור האחזקה של המבקש כמות שהוא עד לקביעת שווי החברה – לא תגרום למשיבים לנזק משמעותי, ועל-כל-פנים הם לא טענו אחרת.

47. עוד יצוין כי המשיבים רשאים לשקול – כאפשרות אלטרנטיבית לביצוע ההשקעה, את האפשרות להלוות לחברה את סכום הכסף שהם ביקשו להשקיע בה (או כל סכום כסף אחר שהם סבורים שדי בו כדי לאפשר לחברה להמשיך לפעול). מובן כי הצדדים רשאים גם לאתר משקיע חיצוני שישקיע בחברה (ניסיון שלגישתם נעשה בעבר ולא עלה יפה). כך, בפס"ד ברקאי נקבע כי עד כמה שהחברה הייתה זקוקה להון חוזר או להגדלת הונה הרשום, היו דרכים אלטרנטיביות וסבירות לשם השגת המטרה, ללא שמישהו מבעלי-המניות יועמד במצב בלתי-רצוי לו ומבלי שייגרם לו נזק.

48. לכן, לאור כל האמור אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי. אני קובעת כי החלטת האספה אודות ההשקעה תעמוד בעינה, בכפוף לכך שהאחזקה במניות החברה לא תשתנה עד להחלטה אחרת, היינו שהיקף הדילול ייקבע רק בשלב הבא של הדיון.

בשולי הדברים יצוין, כי לא מצאתי לנכון להתייחס בשלב זה לשאלת הבעלות בפטנט ולשאלות הנוגעות לאחריות למצבה הנוכחי של החברה, שאלות שהכרעה בהן אינה הכרחית במסגרת ההחלטה הנוכחית.

סוף דבר –
49. המשיבים ידאגו לביטול ערבותו של המבקש בחברת הליסינג וזאת תוך 10 ימים מהיום.

ההחלטה אודות ההשקעה תוכל לצאת לפועל בכפוף לאמור בהחלטה זו – היינו בכפוף לכך שלא ייעשה שינוי באחזקת המניות בחברה עד להחלטה אחרת.

שאלת הוצאות הבקשה תידון בשלב הבא של הדיון.
50. בשלב זה ולאור מצב החירום – אני מורה למזכירות להעביר את התיק לתז"פ ביום 19.4.2020. במועד זה ייקבע מועד לישיבת קדם משפט נוספת.

ניתנה היום, ו' ניסן תש"פ, 31 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

רות רונן

עמוד הקודם123